חשוב שהציבור ידע ויפנים: ההפיכה המשפטית, מלבד המטרות המוצהרות שלה, נועדה באופן סמוי להניח מצע חוקי שישרת שני תהליכים פוליטיים שעלולים לשנות את פניה של מדינת ישראל ואת אורחות חיינו באופן בלתי הפיך. תהליך אחד נועד לספח באופן גורף את כל השטח שבין הירדן לים מבלי לתת אזרחות לפלסטינים ביהודה ושומרון. המתווה המפורט של התהליך נמצא ב"תוכנית ההכרעה", מסמך שנוסח לפני חמש שנים - בבהירות ובהיגיון מפחידים – על ידי הח"כ דאז והשר כיום בצלאל סמוטריץ' (ראו להלן).
התהליך האחר הוא הנצחה, באמצעות חקיקת יסוד, של חלוקת אזרחי מדינת ישראל לשלושה סקטורים שרק אחד מהם, החילוני-מסורתי (כולל דרוזים ומיעוטים נוספים), נושא בנטל הביטחון, שותף מלא בכוח העבודה, מניע את הצמיחה הכלכלית ומשלם מסים. שני הסקטורים האחרים, הערבי והחרדי, אינם נושאים כלל בעול הביטחון ולא שותפים מלאים בכוח העבודה ובתשלום המסים לקופת המדינה ולרשויות המקומיות, אבל שואבים אליהם את עיקר תקציבי הרווחה ומיליארדים נוספים מקופת המדינה בערוצים שונים ומשונים. את התהליך הזה מוביל יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני מיהדות התורה.
הסימנים המעידים על כוונת שותפיו הפוליטיים של הליכוד להתניע את שני התהליכים, שלמעשה הופכים את ישראל למדינת אפרטהייד, נמצאים בסעיפי ההסכם הקואליציוני. יאמר מיד לזכותם של גפני ועמיתיו שהם אפילו לא מנסים להסתיר את כוונותיהם. כך למשל, הכוונה להעניק לבתי הדין הרבניים - השופטים על פי ההלכה היהודית האורתודוכסית - סמכויות שפיטה כמעט זהות לאלה של בתי הדין האזרחיים השופטים לפי חוקים שקבעה הכנסת. אם יתגשמו מאווייו של גפני, בתי הדין הרבניים יוכלו לשפוט על פי ההלכה גם בנושאים אזרחיים וכלכליים רגילים. בתחילה הכוונה היא שהאזרח או האזרחית יוכלו לבחור את המערכת המשפטית הנוחה להם, אולם זה צעד לקידומה של מדינת הלכה יהודית לצד – ובהמשך במקום - מדינת ישראל החילונית. בג"ץ כיום הוא בעל סמכות לפסול חוקי יסוד וסעיפים לא ראויים בתקציב והוא עלול לא לתת להם לבצע את זממם, ולכן הם מעוניינים בנטרולו.
אולם משמעותית ומסוכנת יותר היא כאמור "תוכנית ההכרעה" של סמוטריץ'. הוא פרסם אותה בספטמבר 2017 בכתב העת הנחשב "השילוח", המפרסם מאמרי הגות וחקר מעמיקים בנושאים שמעסיקים את הימין האקדמי והפוליטי. הכותרת היא: "תוכנית ההכרעה: המפתח לשלום נמצא בימין".
סמוטריץ' טוען שם שהפלסטינים לא מוכנים ולא יהיו מוכנים, בשום תנאי, להסכים שיהודים יממשו את זכותם להגדרה עצמית לאומית בין נהר הירדן לבין הים התיכון. לכן, לדבריו, נכשלו עד כה כל המתווים לפתרון שהתבססו על ויתורים טריטוריאליים. אלה, על פי משנתו, היוו איוולת גמורה שהתעלמה מהקיבעון הלאומני-דתי הפלסטיני. במקום שתי מדינות לשני עמים הציע הח"כ הפעלתן תוכנית בת שניים או שלושה שלבים לפתרון הסכסוך בלי שהיהודים יהפכו למיעוט דמוגרפי. המחיר: הגבלת חירויות האזרח של הפלסטינים ומכה קלה בכנף למשטר הדמוקרטי בישראל ולתדמיתנו בעולם.
זו תמצית "תוכנית ההכרעה": אחרי שמדינת ישראל תקבע עובדות ותספח את השטחים תהיה לפלסטינים אפשרות לבחור באחת משלוש חלופות. הראשונה: להישאר ביהודה ושומרון ולחיות תחת שלטון וריבונות ישראליים בכמה מובלעות - אזורי חברון, בית לחם, רמאללה, שכם וג'נין. הפלסטינים בהן לא יהיו אזרחי ישראל אלא בעלי מעמד של תושבים (כמו ערביי מזרח ירושלים), וגם זאת בתנאי שלא יגלו התנגדות וישתפו פעולה. החלופה השנייה: פלסטינים שלא ירצו לחיות תחת שלטון ישראלי יהגרו מכאן מרצון ומדינת ישראל תעודד זאת באמצעות מענקים כספיים.
החלופה השלישית נועדה לטפל באופן יסודי בפלסטינים שלא יסכימו לאף אחת מהשתיים הקודמות: "בהינתן דירקטיבה חד-משמעית הוא (צה"ל, רב"י) ידע ללא ספק להכריע את המחבלים תוך זמן קצר; להרוג את מי שצריך להרוג, לאסוף את הנשק עד הכדור האחרון ולהשיב את הביטחון לאזרחי מדינת ישראל".
המפתח להבנת הפיסקה הזו נמצא במילים "בהינתן דירקטיבה חד-משמעית", שמשמעותן שהממשלה תיתן הוראה לכוחות הביטחון להפעיל בשטחים אגרסיביות קטלנית כמעט ללא מגבלות. את מי שיטען שדגל שחור מתנופף מעל "הכרעה" מסוג זה מרגיע סמוטריץ' באמצעות קביעה נחרצת שמוסריות הפעולה נמדדת בתוצאה שהיא משיגה. כלומר, ברוטאליות ואכזריות נחשבות מוסריות וצודקות אם הן משיגות את התוצאה הרצויה. הוא לא מייחס חשיבות יתרה לשיקולים כמו אם נוכל להסתכל על עצמנו במראה או כיצד יגיב העולם.
כדי להבין מה קורה בימים אלה במשרדי הביטחון ובאוצר יש לקרוא את השלב הראשון בתוכנית סמוטריץ', שכותרתו: "הכרעה התיישבותית". בשלב הזה מתכוון שר האוצר והשר הטרי במשרד הביטחון להציף, פשוטו כמשמעו, את שטחי יהודה ושומרון ביישובים ובמתיישבים יהודים. כשזה יקרה אמורים הפלסטינים להבין שאין להם סיכוי לקבל מדינה משלהם והם יצטרכו לבחור באחת משלוש החלופות – חיי דיכוי תחת שלטון ישראל, הגירה או מות שהידים.
זו הסיבה שסמוטריץ' דרש וקיבל במו"מ הקואליציוני את תחום ההתיישבות והחיים האזרחיים במשרד הביטחון, וזו הסיבה למאבק העיקש שהוא מנהל נגד שר הביטחון יואב גלנט וראש הממשלה בנימין נתניהו כל אימת שהם מפנים מאחז יהודי לא חוקי, או לחלופין לא מפנים את הבדואים שהתנחלו בחאן אל-אחמר. המאבקים האלה, מנקודת ראותו של סמוטריץ', אינם רק עניין של אגו וכיפוף ידים פוליטי. הוא נחוש לבצע לשם שמים וארץ ישראל את "תוכנית ההכרעה" ולא ייתן לגלנט, ואפילו לא לנתניהו, לעמוד בדרכו. ההפיכה המשפטית נועדה לסלק מדרכו גם את בג"ץ, שעלול להוות מכשול משמעותי בדרך.
- רון בן ישי הוא הפרשן לענייני ביטחון ב-ynet
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il