הפסגה ה-11 של ארגון "שמונה המדינות המתפתחות" (8D), שהתקיימה ב-19 בדצמבר בקהיר, השאירה את חותמה במצרים – ולא בגלל תוכני הוועדה או תוצאותיה, אלא דווקא בגלל הארמון שבו התקיימה. בארגון, שפעיל משנת 1997, חברות מצרים, בנגלדש, אינדונזיה, איראן, מלזיה, ניגריה, פקיסטן וטורקיה. למצרים הגיעו בין השאר נשיא איראן מסעוד פזשכיאן ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, ובעקבות ההתפתחויות האחרונות באזור נכחו בפסגה גם הנשיא הפלסטיני אבו מאזן וראש ממשלת לבנון נג'יב מיקאתי, שנשאו דברים. נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי אמר באירוע כי "המזרח התיכון עד למשברים חסרי תקדים" וכי "מדינות מתפתחות מתקשות מאוד להשיג התקדמות וצמיחה עקב האתגרים הגדולים".
גאווה אדריכלית או בזבוז כסף? "הארמון הפרעוני" של סיסי מפלג את מצרים
(צילום: מיקי שמידט )
כאמור, התוכן פחות עניין את המצרים, שהתמקדו בעיקר בארמון החדש והמפואר שבו נערכה הפסגה, ארמון שנחשף בתפארתו בפעם הראשונה. הארמון ממוקם ב"בירה המנהלית" החדשה של מצרים, עיר חדשה ומפוארת שהוקמה ממזרח לבירה קהיר. לפי פרסומים שטחה הכולל מגיע ל-2.5 מיליון מ"ר ושטח הארמון 50 אלף מ"ר. הארמון בנוי בסגנון פרעוני וכולל בין היתר אולם גדול בצורת פירמידה המיועד לאירועים מיוחדים.
הארמון עורר שיח רב ברשתות החברתיות, חיובי ושלילי. חלק מהמצרים ראו בו עוד הישג אדריכלי בתקופתו של הנשיא סיסי, בעוד אחרים ראו בו עדות לפזרנות ולבזבוז כספי המדינה, וזאת דווקא בתקופה שבה מצרים מתמודדת עם משבר כלכלי קשה שפתרון לו לא נראה באופק. היו שטענו כי הכספים שהושקעו בהקמת הארמון יכלו להיות מוקדשים למטרות אחרות, דחופות יותר עבור התושבים, כמו בתי ספר, בתי חולים ופרויקטים נוספים לרווחת הציבור.
הביקורתיים שבין המצרים התייחסו גם לקישוטים על קירות הארמון, שיכולים להיתפס ככאלה המפארים את השלטון הקיים. על אחד הקירות התנוסס ציור המתאר את ההפיכה שביצע סיסי נגד הנשיא האיסלאמיסט מוחמד מורסי ב-3 ביולי 2013, כשסיסי היה שר ההגנה. בעיטורים אחרים צוטטו פסוקי קוראן, כמו פסוק 51 בסורה (פרק) 43: "אז הכריז פרעה באוזני בני עמו לאמור, הוי בני עמי, האם לא לי המלכות במצרים, ולא יזרמו הנהרות הללו לרגלי? האם לא תבחינו?". ואולם שמו של פרעה הושמט מהפסוק על הקיר.
1 צפייה בגלריה
סיסי. "אני בונה ארמונות נשיאותיים לא בשמי - אלא בשם מצרים"
(צילום: Jacquelyn Martin, AP)
נשיא מצרים עצמו לא נותר אדיש לביקורת, ובמהלך ביקור באקדמיה לשוטרים יומיים אחרי הפסגה הוא התייחס אליה. סיסי אמר שכל המתקנים הממשלתיים ב"בירה המנהלית" מומנו על-ידי "הבירה המנהלית לפיתוח עירוני" (ACUD) המצרית, שהיא חברת אחזקות ממשלתית שהוקמה בשנת 2016.
ביקורת על בניית ארמונות, פרויקטים ראוותניים ובזבוז כספים במצרים תחת שלטונו של סיסי איננה דבר חדש במדינה. ההנהגה המצרית מצדה מתעקשת לאורך השנים כי הפרויקטים נחוצים, משפרים את מעמד המדינה, מספקים מקומות תעסוקה ובאופן כללי מיטיבים עם האוכלוסייה. בשנת 2019, בסרטונים שפרסם, חשף קבלן בנייה בשם מוחמד עלי חשף מעשי שחיתות לכאורה של המשטר המצרי והאשים את סיסי במצב הכלכלי הקשה של המדינה. הוא טען כי סיסי בונה ארמונות בזמן שהעם המצרי רעב. הסרטונים עוררו מחאה ציבורית, ובאותם ימים אמר סיסי בתגובה: "אני בונה ארמונות נשיאותיים, אבל לא בשמי, אלא בשם מצרים".
לפי נתונים שפורסמו בימים האחרונים בעיתון הקטארי "אל-ערבי אל-ג'דיד", החוב החיצוני של מצרים עלה מ-45.2 מיליארד דולר כשסיסי עלה לשלטון בשנת 2014 לכ-152.9 מיליארד דולר בסוף יוני האחרון. גם מלחמת "חרבות ברזל" לא היטיבה עם הכלכלה המצרית, שבעקבות התקיפות של החות'ים נגד ספינות בים האדום איבדה כ-70% מההכנסות שלה בתעלת סואץ, מקור הכנסה חשוב עבורה.
אין לשלול את האפשרות שלביקורת על הארמון החדש של סיסי תרמה גם ההפיכה בסוריה: תמונות ההשתלטות של האופוזיציה על ארמונותיו המפוארים של הרודן המודח בשאר אסד והחשיפה של תכולתם הפכו את סוגיית ארמונותיהם של שליטים בעולם הערבי לרגישה אף יותר.
