במקביל לפגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו עם קרובי חטופים בירושלים, משפחות של חטופים התפרצו בצהריים (יום שני) לדיון של ועדת הכספים בקריאות מחאה, והובילו בהמשך גם לפיצוץ הדיון - אחרי שהיו"ר משה גפני הכריז על הפסקה. קרובי החטופים אחזו בשלטים הנושאים את הכיתוב "אתם לא תשבו כאן כשהם מתים שם".
בין היתר, תהו בני המשפחות: "על חמץ פירקתם ממשלה, ועל זה לא?". אחרים זעמו על כך שגפני לא מקיים את מצוות "פדיון השבויים", וזעקו לעברו "לא מפקירים אף אחד". בחברי הכנסת הם הטיחו: "זה סדר היום שלכם? ממשיכים כרגיל? הפקרתם ב-7 באוקטובר ואתם מפקירים יום-יום. החטופים מתעוררים יום-יום לשבי, בלי מקלחת בלי כלים סניטריים, בלי אור יום. כמה זמן זה עוד ייקח? אברה מנגיסטו בשבי כבר תשע שנים, אנחנו נחכה תשע שנים?".
גפני, שהורה לסדרנים לאפשר למשפחות להשמיע את זעקתן ולא לפעול כדי להוציאן, אמר: "העמדה שלי ושל יהדות התורה, והבעתי אותה גם בפני ראש הממשלה, היא שפדיון שבויים הוא המצווה החשובה ביותר ביהדות, במיוחד שכאן מדובר על פיקוח נפש".
הוא הוסיף: "פרישה מהקואליציה לא תועיל בשום דבר, לכן אלך לדבר עם רה"מ שזו עמדתנו. אני מבין את הכאב שלכם, אני חלק מכם, מרגיש את זה. נעשה הכול כדי שהילדים, האחים והנשים יחזרו הביתה ובשלום. אני מודה לכם על זה. אני מכריז על הפסקה של כמה דקות, אנחנו צריכים להעביר כסף למנהלת תקומה לתושבי העוטף".
מירב לשם גונן, אמא של רומי שחטופה בעזה, יצאה בדמעות מהדיון. "זה היה אחד הרגעים היותר מטלטלים בכנסת", אמרה, "החברים שלי, המשפחות של החטופים, כבר איבדו את הסבלנות שלהם. ראיתם פה מופע של תסכול היום. פחד נוראי, כולנו מפחדים לאבד אותם - ואיבדנו עשרה אנשים חיים בחודש האחרון".
היא ציינה: "מה שראיתם זה פשוט התפרצות של התסכול והפחד הנוראי שאופפים אותנו, משפחות החטופים. צריך להבין את זה. יש עסקה על השולחן, צריך לקבל אותה. יש שם אנשים חיים שאנחנו מפחדים שיאבדו את החיים שלהם, יש שם נשים צעירות ששלושה וחצי חודשים נמצאות שם, ואנחנו יודעים שהחמאס פוגע מינית בנשים. עד איפה נחכה? מה יהיה הרגע שבו מפסיקים ועושים משהו אחר? מה יהיה הרגע שבו אנחנו חכמים יותר ועושים פעולה שעוד לא עשינו? למשפחות פה יש הצדקה לכל ההתנהגות הזו".
בני משפחותיהם של חטופים ונרצחי הנובה נכנסו גם לוועדה לפניות הציבור על סמכויות והתנהלות פקחים בתחבורה הציבורית. היו"ר יצחק פינדרוס אפשר לבני המשפחות לדבר. "אנחנו ממש מצטערים שאנחנו לא נכנסים לכל ועדה", אמרה דליה קושניר, "אני רק שואלת - חוץ מלדבר על נושא הפקחים, מה אתם עושים עבור החטופים? הם גוועים ברעב, עוברים התעללות מינית ואונס. אנחנו משלמים מכספי המיסים שלנו את המשכורת שלכם. זה לא תפקידי לעזוב את העבודה שלי ולהסתובב פה בוועדות הכנסת כמו קבצנית, אנחנו רוצים שרק בזה הוועדות יעסקו. כל יום שעובר אנחנו מקבלים עוד שם של מישהו שלא שרד את זה. אני מבקשת שבכל בוקר ובכל ערב תשאלו את עצמכם מה אתם עושים למען החטופים".
פינדרוס השיב: "נושא השבויים והנעדרים חשוב לכל אזרחי ישראל. הם נמצאים בסיכון יומיומי והזמן לא פועל לטובת כל הצדדים, אבל המשא ומתן דורש זמן - וזו לא הוועדה שמטפלת בזה. אני לא מכיר נבחרים ואנשים שלא שם, בסופו של דבר צריך רמזורים להגיע ממקום למקום. העמדה שלנו ברורה - אנחנו נותנים גיבוי מלא למשפחות ביהדות התורה. ניהול משא ומתן זה מורכב, ואני לא מקנא באלו שמקבלים את ההחלטות, אבל הם יקבלו מאיתנו גיבוי".