(צילום: דו"צ | עריכה: קורל קוט)
בשנים האחרונות זה כבר נהיה תופעה – כלי טיס מאוישים מרחוק נכנסים לשטח ישראל ומנוטרלים. לפעמים זה באמצעות טילים, לפעמים באמצעים אחרים. אבל המשימה של הגנה על שמי ישראל נהייתה לא פשוטה. אם מתייחסים לתרחיש האימים, לכטמ"מים יתווספו גם טילי שיוט שישוגרו מאיראן או עיראק, הכל בעת ובעונה אחת.
כדי להתמודד עם האיומים צה"ל משתמש בכלים מגוונים בו זמנית: החל באלפי הסנסורים שמגלים כל עפיפון ורחפן באוויר, דרך הצוותים הצעירים שמנתחים את המידע במהירות ומקבלים החלטות גורליות בתוך פחות מדקה, ועד לשיטה החדשנית והבלתי נראית להפיל מל"ט אויב ללא טיל או פיצוץ בשמיים. הצצה מיוחדת לדרכים של צה"ל להגן על שמי המדינה.
הבלון המסתורי בגליל
מי שנסע בשנתיים האחרונות בכביש 77 לכיוון טבריה, קצת לפני מחלף גולני, נחשף למראה חריג בנוף הגלילי. בקו האופק שמעל יער לביא ניצב באוויר עצם מסתורי, לבן וגדול. זהו בלון תצפית ומעקב חריג בגודלו, שעדיין רב הנסתר בו על הגלוי.
לפי חיל האוויר, שמשלים בימים אלו את הליך ההטמעה המבצעית הארוך והמסובך ל"טל שמיים" – השם שניתן למתקן עצום הממדים, מדובר בבלון המעקב הגדול מסוגו בעולם. אורכו 117 מטרים ומשקלו כמה טונות. עשרות מצלמות מיוחדות, מחשבים זעירים ומכ"מים גדולים מותקנים על הבלון.
12 צפייה בגלריה
טל שמיים. מרושת בעשרות מצלמות, מחשבים זעירים ומכ"מים
(צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון)
בלון הגילוי וההתראה "טל שמיים"
(צילום: מנהלת חומה במפא״ת, משרד הביטחון)
גם ההובלה וההפרחה של הבלון היו לא פשוטות, אחד המבצעים הלוגיסטיים המורכבים ביותר שידע חיל האוויר בעשור האחרון. הבלון הגיע לנקודה כשהוא מפורק במכולות, והוא הורכב והופרח על ידי צוותים אמריקניים שהגיעו ארצה במיוחד. בתוך הבלון הטמיעו הצוותים את מתעדי הגילוי המתקדמים ביותר שיוצרו בחברת אלתא הישראלית, מבית התעשייה האווירית.
הבלון ממוקם במקביל למשולש הגבולות עם סוריה וירדן, ולא במקרה. הוא צופה ורואה הרחק מזרחה – מאות קילומטרים לעומק שטח האויב. כדי להגדיל את זווית הבהייה שלו הוא יכול לנסוק לגובה רב – וכך לתצפת למרחק רב יותר. הבלון החדש מצטרף לאחד ותיק יותר, שמגן על הכור בדימונה.
ברגע האמת יעמוד הבלון בצפון והצוות שמפעיל אותו במערך הבקרה האווירית במבחן הגדול – זיהוי טילי שיוט מהירים מאוד שישוגרו מעירק או איראן, יטוסו בגובה נמוך של עשרות מטרים מעל לאדמה, ויהיו קשים מאוד לגילוי.
12 צפייה בגלריה
שריפה במתקני הנפט של עראמקו בסעודיה, ב-2019. אירוע מכונן לכל המזרח התיכון
(צילום: רויטרס)
תקיפת מתקני הנפט בסעודיה
(צילום: רויטרס)
אבל עוד קודם לכן, הבלון ניפק נתונים יוצאי דופן כבר בשלב הניסויים המבצעיים בספטמבר 2019, קצת אחרי שהאיראנים שילחו את מתקפת הטרור האווירית על מתקני הנפט הסעודיים של תאגיד הנפט הממלכתי "עראמקו". זה היה אירוע מכונן במזרח התיכון, סימן לבאות בנוגע ליכולותיה של הרפובליקה האיסלאמית לשגר מתקפות אוויריות משולבות וקטלניות.
אבל זאת רק נקודת ההתחלה. חמישים קילומטרים צפונה מעמדתו האווירית של "טל שמיים" ליד הכינרת, בחמ"לים הסודיים של יחידת הבקרה האווירית במעמקי הר מירון, התחוללה דרמה של ממש.
ההצלחות בבט"ש ותרחיש האימים
מאות נקודות אדומות, כחולות, ורודות וסגולות נעות על גבי עשרות מסכים שחורים בגדלים משונים בחמ"לי יחידת הבקרה האווירית בלב הר מירון. מסדרונות בטון מובילים פנימה מכניסה ממוגנת קשה לזיהוי בתוך מחנה צבאי תמים למראה. קווי מתאר מוכרים על המסכים, כמו "הבליטה" של חיפה במפה וצורת האי השכן מצפון-מזרח, מלמדים שזוהי מפת אגן הים התיכון.
קווים דקים בגוונים שונים נמתחים מכל אייקון צבעוני שנע על המסך השחור. בכל רגע נתון יכולים להיות עשרות, ולעתים מאות, אייקונים כאלו על המסך. מטוסי נוסעים, חלקם תמימים למראה ואחרים פחות, שינחתו בעוד מספר דקות בנמלי התעופה בדמשק או ביירות; מטוסי צבר רוסיים שהמריאו זה הרגע מבסיס חמימים שבסוריה; רחפנים שחגים בגולן הסורי, אך לא חוצים את הגבול, או מל"טים חשודים שטסים בשמי בקעת הלבנון ונזהרים מלהדרים.
12 צפייה בגלריה
חמ"ל הבקרה האווירית בהר מירון. מאות נקודות נעות על גבי עשרות מסכים בגדלים משונים
(צילום: דובר צה"ל)
12 צפייה בגלריה
זיהוי ומעקב של מערך הבקרה האווירית אחרי מל"ט. ביום רגיל יכולים הצוותים לעקוב אחר 80 כלי טיס בכל רגע נתון
(צילום: דובר צה"ל)
הצוותים כאן יכולים לעקוב ביום רגיל אחרי 80 כלי טיס שונים במרחב בכל רגע נתון. במבצע "שומר החומות" ריצדו על המסך ברגע אחד לא פחות מ-160 מטוסים, רובם של חיל האוויר. התעבורה האווירית פקוקה, סואנת ומשולבת כלי אויב ועשרות טילים מיירטים של כיפת ברזל המצריכים ניהול סבוך של האירוע – כדי למנוע תקרית דו-צדדית בשמיים. את הרכבת הזאת מנווטים מהקרקע אנשי הבקרה האווירית.
כל כלי טיס שאינו צה"לי הוא מטרה למעקב. יש הבנה אוטומטית של נתיב הטיסה שלו, וכל חריגה מהמסלול מיד מקפיצה את הצוות. "יש כמובן גם מטוסים כחולים שלנו, מכל הסוגים, וכל כלי אנחנו מסווגים – מה ידידותי ומה עוין", הסבירו קצינים ביחידת הבקרה האווירית. "לעתים מטוס שחג עשרה-עשרים קילומטרים מגבול ישראל בנתיב התקין שלו יכול ברגע אחד לסטות לכיווננו", תיארו הקצינים. "יהיו לנו דקות בודדות להגיב, להקפיץ את כל מערכות היירוט ולנטרל את האיום".
"מספר אירועים בשבוע, ערנות גבוהה"
בשנים האחרונות זיהו צוותי הבקרה, אחת לכמה חודשים בממוצע, מטוס עוין, לרוב לא מאויש, שהתקרב וחדר לשמי הצפון, או שהופל לפני שחצה את הגבול. לעתים הצוותים נעזרו במודיעין מקדים, ובמקרים אחרים ערנותם וחדותם הובילו לגילוי בין רגע.
לפני כחודש מל"ט איראני הופל באמצעות לוחמה אלקטרונית מעל עמק החולה. בשלהי העשור הקודם, בשיא מלחמת האזרחים בסוריה, זיהו הצוותים גם שני מטוסי קרב סוריים, בשני אירועים שונים, שהגיעו לגבול האווירי בגולן, והופלו. לצד זאת הופלו גם לא מעט רחפנים. האחרון שבהם הופל ביום חמישי האחרון, מעל המושב זרעית שבגליל העליון.
12 צפייה בגלריה
רחפן חיזבאללה שהונחת על ידי צה"ל. תרחיש האימים - אלפי מל"טים, רחפנים, טילים ורקטות בשמי הצפון
(צילום: דובר צה"ל)
לצד ההצלחות בבט"ש, המבחן הגדול יהיה בזמן מלחמה או עימות רב-זירתי – התרחיש העיקרי להסלמה או למלחמה הבאה על פי מערכת הביטחון. אלפי מל"טים, רחפנים מסוגים שונים, טילים מדויקים, טילי שיוט, וכמובן רקטות כבדות ישוגרו או יעופו במקביל בשמי הצפון מסוריה ומלבנון.
בינתיים, החיילים מתמודדים גם עם איומים מתוך הארץ. גורמים עוינים יכולים לשלח רחפן חמוש או אפילו להטיס מטוס קל ממנחת ישראלי לתוך בסיס צבאי או מתקן אסטרטגי. וזה רק אחד מתרחישי יום הדין שמתורגלים במערכת הביטחון.
זאת הסיבה שהמעקב של היחידה הוא גם בתוך הארץ – כל טייס אזרחי מוכר לגורמי התעופה הרשמיים והמידע לגביו נבדק לפני שעלה לאוויר. אבל תרחיש של מפגע בודד מהשמיים, גם אם אין לו שום רקע בעייתי, נלקח בחשבון כל העת. הבקרים יודעים גם לדבר עם מטוסים אזרחיים אם סטו מנתיבם, ושמים עין על התעבורה הצפופה מעל נתב"ג.
רק בשנה האחרונה הוקפצו מסוקי ומטוסי קרב לטייס ישראלי תמים שחדר בטעות למרחב האווירי של בסיס רמת דוד, ואל צנחן שחג בשמי הבקעה ללא תיאום מקדים. "יש לנו בממוצע 4-2 אירועים חשודים בשבוע עם חשד למפגע בודד באמצעות כלי טיס, עד כדי כך הערנות גבוהה", הסבירו ביחידה.
"בעיקר סומכים על החבר'ה הצעירים"
בתוך החמ"לים ניתן למצוא לא מעט אנשי מילואים של חיל האוויר. כמו טייסים במילואים, הם מגיעים הנה למשמרת או שתיים בתדירות דו-חודשית, לטובת שמירת הכשירות, וכדי לתרום מניסיונם ארוך השנים במשימה הרגישה. חלקם כבר התרגלו לשגרת הכוננות המתמדת, ומסתובבים באופן קבוע עם הקיטבג באוטו.
אל"מ במיל' ט' לקח חלק מרכזי בזיהוי מל"טי חיזבאללה האחרונים שחדרו לישראל מהצפון, אך ברזומה העמוס שלו אפשר למצוא שירות כבקר צעיר בתקופה שבה הופל מטוס הנוסעים הלובי, בפברואר 1973. זה היה אחד האירועים הטראומטיים של מערך הבקרה האווירית.
12 צפייה בגלריה
אל"מ במיל' ט'. "יש לנו מדינה קטנה וצפופה, עם איומים שגדלו מאוד לאורך השנים"
(צילום: דובר צה"ל)
מטוסי קרב ישראליים הפילו את מטוס הנוסעים שהמריא מטריפולי לקהיר, טעה בניווט והגיע לסיני – וכך זוהה כאיום. הצוותים הישראלים קראו לו לעצור, אך הטייס סירב והתקרית הסתיימה במותם של 108 נוסעים. "הייתי אז בקורס וכולם דיברו על זה", נזכר אל"מ ט'. בשנות השמונים הוא פיקד על היחידה הצפונית, ובמלחמת שלום הגליל הוביל להפלת שלושה מטוסי מיג סוריים, כשגילה אותם והכווין אליהם את טייסי טייסת 110.
הבקר הוותיק יושב ליד החיילים הצעירים, ומביע בהם אמון במאת האחוזים. "יש לנו מדינה קטנה וצפופה, עם איומים שגדלו מאוד לאורך השנים, ואחריהם אנחנו עוקבים. אנחנו בעיקר סומכים על החבר'ה הצעירים והמוכשרים שלנו, שיש להם סמכויות להקפיץ מטוסי קרב ולסווג מטוסים עוינים".
כך הופלו המל"טים של חיזבאללה
שלושת מל"טי חיזבאללה ששוגרו לאסדת הגז הישראלית כריש ביולי אשתקד יורטו בלב ים בזכות צוות צעיר שזיהה והקפיץ את מטוסי הקרב וספינת הטילים. "כל מה שצץ נדרכנו לקראתו", סיפרו חברי הצוות. "האסדה נמצאת בסך הכל במרחק של 60-50 מייל ימי מהחוף, והמל"טים טסו בגובה נמוך יחסית, שקשה יותר לאיתור. הבנו מהר שלא מדובר בציפור".
כשהמל"טים העוינים עוד חגו באזור החוף שבין צור לביירות הכריזו צוותי יחידת הבקרה האווירית שמדובר בכלים עוינים, והקפיצו לעברם צמד מטוסי קרב. אחד המטוסים פגע ויירט, השני פספס, ואת המשימה השלימו לוחמי חיל הים בטיל יירוט מסטי"ל שהיה בקרבת מקום. "זה דורש סנכרון מדויק, חלוקת גזרות ושפה משותפת שמובנת לכולם – ממפקד הסטי"ל, דרך הבקרים ועד לטייסים בקוקפיט", הסבירו ביחידה.
תיעוד יירוטי הכטב"מים של חיזבאללה, ביולי 2022
(צילום: דובר צה"ל)
12 צפייה בגלריה
תיעוד יירוט המל"ט מהסטי"ל. "סנכרון מדויק, חלוקת גזרות ושפה משותפת"
(צילום: דובר צה"ל)
היום, בניגוד לעבר, הטכנולוגיה המתקדמת לטובתם. ברשות אנשי היחידה מערכת ייחודית של מצלמות קרקעיות ארוכות טווח שמוסטות למרחב העניין בכל פעם שעצם חשוד בשמיים מזוהה על ידי הצוותים. טבילות האש של המערכת כבר ניפקו הצלחות מקצועיות.
"בכל פעם ההזנקה היא מבסיס אחר, בהתאם לכוננויות מוגדרות מראש", סיפרה סמ"ר יולי, שאמונה על הפעלת הכוחות בעת זיהוי חשוד. "יש לנו מאות הזנקות בשנה מול אירועים מתפרצים, והמצלמות מסייעות לצמצם חלק מהאירועים".
הנשק הבלתי נראה
כשמגיעים לרגע היירוט – יש מגוון אפשרויות. לא רק טילי פטריוט או כיפת ברזל, גם לא רק טילים מתקדמים מסטי"לים. הפלת המל"ט האיראני בעמק החולה בחודש שעבר הייתה הפעם השנייה בשנים האחרונות שכלי טיס נפל ב"הריגה שקטה" באמצעות אותות לוחמה אלקטרונית.
בשנים האחרונות אומנם הופלו כך יותר מעשר פעמים רחפנים שהתקרבו לגבול או חצו אותו, בעיקר בגליל מול לבנון (וכאמור גם השבוע, ליד זרעית) - אך השימוש בלוחמה האלקטרונית להפלת מל"ט נחשב חריג וקפיצת דרך יוצאת דופן באבולוציה של כלי הנשק השקט והבלתי נראה.
12 צפייה בגלריה
ניסוי במערכת "קלע דוד", ארכיון. יש עוד אפשרויות ליירט מל"טים בלי לשגר טיל
(צילום: צבא ארה"ב)
לפי אגף התקשוב, שמוביל את היכולת הזו בצה"ל, כל אמצעי של האויב שמבוסס על תקשורת אלחוטית ניתן לתקוף באמצעות לוחמה בספקטרום מבלי לירות כדור או טיל אחד, ומבלי לשלוח חיילים ליעד. כך, למשל, יוכלו במלחמה הבאה כוחות מתמרנים, יחד עם לוחמי הספקטרום, להשמיד מטרות אויב מבלי לירות כדור או טיל. זאת על ידי אמצעים חדשים ומסווגים שנכנסו לצבא בשנתיים האחרונות.
"זה כבר לא רק להגנה, מדובר בעולם מאוד מתפתח שכרגע נמצא בדרג האוגדה ועדיין לא ירד לדרג המג"דים, אבל ייתכן שזה יגיע גם אליהם. יש בכך יעילות מבצעית ככלי נוסף בארגז הכלים, וכמובן ללא נזק אגבי שתקיפה קינטית שכוללת טילים, פצצות או פגזים יכולה לייצר", הסבירו בצבא. "צה"ל הבין את גודל האירוע של לוחמה בספקטרום והשקיע בכך משאבים רבים, מדובר בממד חדש של שדה הקרב".
