בית המשפט המחוזי בחיפה אישר בשבוע שעבר את החלטת בית הדין למשמעת של שירות המדינה, ופסל את ערעורו של עובד רשות המיסים אהרון סבח, שפוטר בחודש אוגוסט עקב התבטאויות גזעניות ופוגעניות שהשמיע נגד בני העדה האתיופית.
סבח, שהיה ממונה על צוות פענוח ובדיקה בבית המכס שבמעבר נהר הירדן, הורשע לאחר ניהול הוכחות על-ידי בית הדין למשמעת בשני אישומים. הראשון - שורה של התבטאויות פוגעניות וגזעניות שהשמיע כלפי בני העדה האתיופית ככלל, וכלפי עובד ממוצע אתיופי שהועסק כבודק בבית המכס בפרט. השני - התנהגות בלתי הולמת, כסבח סירב לחתום על טופס אבטחת מידע, ואף הפשיל את מכנסיו בעת שהגיע לחקירה במשרדי הביטחון של המכס בלוד, לאחר שנחשד בגזענות.
2 צפייה בגלריה
בית המשפט קבע כי דברי העובד ביטאו "תפיסת עולם גזענית". הפגנת יוצאי אתיופיה. ארכיון
(צילום: דנה קופל)
סביח, נזכיר, אמר את הדברים לחברו לעבודה, יוצא העדה, בעקבות ההפגנות שניצתו לאחר מותו של סלומון טקה ביוני 2019, וטען בין היתר כי "ההוא שמת היה צריך לקבל כדור בראש כי הוא עבריין. אם לא טוב לכם פה, אתם יכולים לעוף חזרה לאתיופיה". עוד נכתב כי סבח ניגש לעובד, שהועסק כבודק בבית המכס, ואמר לו בין היתר "מה זה ההפגנות האלו, אתם האתיופים צריך להרוג את כולכם. אם זה הייתי אני, הייתי נותן לכולכם כדור בראש. ההוא שמת (טקה) לא היה צריך לקבל כדור בחזה אלא בראש כי הוא עבריין, וחבל שלא מתו לכם עוד 100.
ב-14 באוגוסט גזר בית הדין למשמעת, כאמור, את דינו של סבח והורה על פיטוריו לאלתר משירות המדינה, תוך פסילתו לצמיתות מרשות המיסים, ופסילתו בנסיבות מחמירות משירות המדינה לשלוש וחצי שנים, שבהן גם לא יהיה זכאי לגמלה. בעקבות כך, סבח הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה.
בשבוע שעבר דחה בית המשפט המחוזי את הערעור של סבח. בפסק הדין נומקו קביעות חד משמעיות באשר לחומרים המעשים, וקביעות נורמטיביות בגנות תופעת הגזענות בחברה הישראלית ובכלל, ובשירות המדינה בפרט.
בית המשפט ראה בחומרה את ההתבטאויות ה"גזעניות, תוקפניות ואלימות במיוחד" של העובד בתפקיד הבכיר בשירות הציבורי, שלא נאמרו בלהט הרגע. לדברי בית המשפט, הן מבטאות "תפיסת עולם גזענית והתנהלות אלימה, שאסור לחברה מתוקנת להסכים עמה".
עוד קבע בית המשפט כי הגזענות בחברה הישראלית "היא רעה חולה, ועל בתי המשפט לגלות אפס סובלנות אל מול מי שמתנהג באלימות. לבית הדין המשמעתי, ולבית המשפט בכלל, יש תפקיד חינוכי. בין השאר, לשמור על נורמות התנהגות מכבדות מינימליות, לבער את הגזענות ולהגן מפני הפוגעים, שמנצלים את הפעלת השררה".
את טענתו של המערער, לפיה הוא אינו שונה מנבחרי ציבור שמתבטאים בצורה גסה ואלימה מדי יום, מצא בית המשפט, ובצדק, כמקוממת. בית המשפט קבע: "דווקא בימים שבהם לא תמיד נבחרי הציבור נוהגים כמצופה, הציבור נושא עיניו לעובדים בשירות הציבורי, ומצפה מהם לנהוג בשוויון וכבוד בעובדים ובכלל הציבור. שוויון, היעדר אפליה על רקע דת, גזע ומין, מצווה על כולנו עוד מכינון המדינה, כבסיס לחברה מתוקנת".
בית המשפט אף עמד על כך שהמערער לא התחרט ולא מצא נכון להתנצל גם אחרי האירוע, וכשנקרא לחקירה באזהרה בשל מעשיו, אף "התנהג באופן מתריס, אלים ומבזה, עת הפשיל מכנסיו מול קצין הביטחון".
בסופו של יום, בית המשפט לא מצא שנפל פגם בהחלטת בית הדין באופן שמהווה עילה להתערבותו, וקבע כי בית הדין הכריע בצדק שמדובר בנסיבות חמורות במיוחד, המצדיקות פסילה משירות המדינה. "יש בכך משום עונש הולם, ויש בכך גם משום מסר מרתיע לעובדי המדינה להסדרת התנהגות הגונה ונורמטיבית, ולכך שאין מקום להתנהגויות דוגמת זו בשירות המדינה", קבעו השופטים.
אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה שב והדגיש כי אין לקבל כל ביטוי של גזענות בשירות המדינה, ובמקרים המתאימים יפעל להשעיית עובדים הנוהגים או מתבטאים באופן גזעני, ולמיצוי הדין עמם.
