שלב הטיעונים לעונש נגד ליטל ברסי, מנהלת "המשפחתון של טולי" ברמלה, שהורשעה במסגרת הסדר טיעון בריבוי עבירות תקיפה כלפי קטינים והפרת הוראת דיווח, החל היום (רביעי) בבית משפט השלום בפתח תקווה. בדיון העידו שתי אימהות לפעוטות שהיו בגן, שקיבל את הכינוי "פעוטון הזוועות", והן סיפרו כי ילדיהם אובחנו עם פוסט טראומה כתוצאה ממה שהם עברו בגן, והוסיפו: "ליטל טענה שהכול בגן תקין - אך החיים שלנו השתנו ושמחת החיים נעלמה".
"הבן שלי חזר משם לעיתים קרובות עם עיניים אדומות מבכי, ולא פעם היו סימנים כחולים על גופו", שחזרה גולדי וסרציאר. "הוא החל לסרב להיכנס לגן, ופתאום הוא החל לצלוע. לצד הסימנים האלה, גם ההתנהגות שלו השתנתה והוא החל להרביץ לאחים שלו. הוא סבל מהתקפי חרדות וזעם, והוא היה נתקף בבכי".
וסרציאר סיפרה כי הנושא הדיר שינה מעיניה "ובכל יום דרשנו מליטל תשובות בתור מנהלת הגן, אך היא טענה שבדקה והכול תקין". היא הוסיפה: "לאחר שבעלי החליט לבדוק במצלמות הגן - חיינו השתנו. אני התעלפתי ולא יכולתי לצפות בזה. הטיחו בילד שלי מכות בראש ובידיים, לפעמים אפילו עם חפצים שזרקו לו לעבר הפנים. סטרו לו, משכו לו בשיערות, דחפו אותו בכוח על ילדים אחרים כשכולם כואבים ובוכים.
"לא הייתה יד אחת להושיע", אמרה בכאב וסרציאר. "ליטל טענה שהיא לא ראתה ולא שמעה, והיא אפילו איימה בתביעות דיבה. היא לא התנצלה ולא לקחה אחריות". האם הוסיפה כי בנה אובחן כסובל מפוסט טראומה לאחר האירועים הקשים שעבר בגן: "החיים שלנו מאז הפכו למירוץ של בדיקות, טיפולים וטיפול פסיכולוגי. כל הבית נהרס ואנחנו לא אותם אנשים. שמחת החיים שלנו נעלמה. הבן שלנו נכנס ילד שמח לגן ויצא משם כחיה נרדפת".
מירי נדאטו, אמא של ילד נוסף בגן, העידה בבכי: "אחרי תקופה בגן התחלנו לשים לב לשינויים. הוא היה קם בלילה בוכה ומרביץ לעצמו בראש. חזר מהגן עצבני והחל להרביץ לאחרים ולבובות". לדבריה, "הוא היה בועט בדלתות וטורק אותן. הוא היה צועק - והוא נהג לדפוק את ראשו בשולחן.
"אמרתי לליטל שמשהו נראה לי מוזר, אך היא אמרה שזה הגיל וצריך להציב לו גבולות", סיפרה נדאטו. "פעם אחר פעם פניתי לליטל והעליתי את החששות שלי, אבל היא כל הזמן שיקרה לי כדי שאשאיר את הילד במקום שהוא חווה התעללות יומיומית". האם תיארה כי "בתקופת הקורונה שלא היה גן ראינו שיפור בהתנהגות, אך כשהגן נפתח שוב הוא חזר להתנהג באלימות - ושוב קם בלילה והרביץ לעצמו בראש".
היא הוסיפה כי גם בנה אובחן כסובל מפוסט טראומה, ואמרה כי "לאחר גילוי הפרשה התחלנו טיפול פסיכולוגי. באחד המפגשים הוא שיתף את הפסיכולוגית על מה שהוא עבר בגן". לדבריה, "השנה הוא לא עלה לכיתה א' כמו כל החברים שלו, והוא קיבל סייעת שעוזרת לו עם הכעסים. רמת התפקוד שלו נמוכה והוא סובל מהפרעות נפשיות. הוא עדיין מתעורר בבהלה בלילות ועדיין בורח לו פיפי בלילה למרות שהוא כבר בן שש. החיים שלנו השתנו לחלוטין".
אלונה דניאל, ממטה המאבק למען הילדים המלווה את ההורים, אמרה כי "ליטל ברסי מהרגע הראשון לא לקחה אחריות על המעשים המזוויעים שקרו לה בגן, למרות שהיא היתה חשופה לכך במצלמות הגן. היא דאגה לומר כל העת שלא ידעה, לא ראתה ולא שמעה. משפחתה איימה בתביעות דיבה תקופה ארוכה, אך לבסוף הפרקליטות הגישה כתב אישום נגדה והיא אף הודתה בתקיפה ואי דיווח.
"בעלות הגנים חייבות להבין ולהפנים כי הן לא יכולות להסיר אחריות ממעשיהן של נשות הצוות שהן בחרו ומשלמות להן משכורת, בטח לא להכחיש את הדברים כשאת בעצמך מתועדת שידעת", המשיכה דניאל. "תיקון חוק המצלמות הכרחי בדיוק מסיבה זו, שבעלי הגנים לא יוכלו להסתתר יותר מאחורי החוק שמונע מהם להסתכל במצלמות ואנחנו נמשיך לפעול במלוא הכוח לתקן את החוק".
שלב הטיעונים לעונש נגד ברסי יימשך בחודש נובמבר, לאחר שיוגש תסקיר נוסף של שירות המבחן. הסייעות שעבדו בגן והורשעו בהתעללות ב-26 תינוקות ופעוטות, מרצות בימים אלה את עונשן בכלא נווה תרצה. על רוחמה סעד (39) נגזרו חמש שנות מאסר, על נירית שוויד (48) נגזר מאסר של ארבע שנים וחצי, על ננה (חני) צאצאשווילי (52) נגזרו ארבע שנות מאסר, ועל אורלי שרגני (39), נגזר מאסר של שלוש שנים וחצי.