היועץ המשפטי של מערכת הביטחון, עו"ד איתי אופיר, הגיש היום (ראשון) ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה חוות דעת מקצועית ולפיה "ניתן לאפשר בנסיבות העניין להמשיך בתהליך מינוי הרמטכ"ל גם בתקופת הבחירות". בתגובה, חבר הכנסת יואב קיש מהליכוד איים בציוץ בטוויטר: "אם היועמ"שית תאשר מינוי רמטכ"ל לממשלת מעבר- המשמעות הישירה תהיה דווקא כלפיה וכלפי מעמדה. רק יועמ"שית 'מטעם' תאפשר זאת. לכן, במידה ותפעל כך, היא תוחלף מיידית שנחזור לשלטון".
על הציוץ הגיבה לא אחרת מאשר מפלגת יש עתיד, שרשמה: "אז זהו, שלא תחזרו לשלטון", ואילו שר המשפטים גדעון סער בחר להגיב במילה אחת: "גנגסטריזם". קיש הגיב לסער בחזרה: "ברור, לכם הכול מותר". גם חבר הכנסת שלמה קרעי הצטרף לקלחת וכתב בטוויטר על היועמ"שית: "תאפשר, לא תאפשר, היא תוחלף בכל מקרה. כך גם כל מינויי ממשלת ההונאה. זה יקרה בקרוב בעזרת השם".
יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ גלעד קריב, מסר בתגובה לאיום של קיש: "האיומים המפורשים על היועצת המשפטית לממשלה הם חציית קו אדום ועליית מדרגה של ממש במתקפה של נתניהו ואנשיו על שלטון החוק. קיש מתייחס אמנם לסוגיית מינוי הרמטכ"ל, אך בתוך דבריו מובלעת רמיזה ברורה שאם היועמ"שית לא תיישר קו עם נתניהו וצרכיו, היא תודח לאחר הבחירות".
מטעם משרד הביטחון נמסר כי לחוות הדעת המשפטית צורפו סקירה מבצעית מסווגת של צה"ל על אודות אתגרי מערכת הביטחון וסקירה מדינית מסווגת של ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון על אודות האתגרים הביטחוניים והמדיניים הניצבים כעת בפני מדינת ישראל. כעת, בהרב-מיארה תידרש להכריע אם לאפשר לשר הביטחון בני גנץ להמשיך בהליך המינוי.
בשבוע שעבר, גנץ והיועמ"שית סיכמו בפגישה ביניהם כי האחרונה תודיע לשר הביטחון אם יוכל להמשיך בהליך הבחירה, לאחר שמשרד הביטחון יכין חוות דעת שתסביר מדוע יש להחריג מינוי רמטכ"ל בתקופת בחירות. הפגישה התרחשה כשבוע לאחר שבהרב-מיארה הודיעה כי מהלך כזה אינו אפשרי מבחינת משפטית בתקופת ממשלת מעבר.
לאחר הפגישה בשבוע שעבר, היועמ"שית מסרה כי "סוכם שמשרד הביטחון יכין חוות דעת פרטנית, אשר תבחן את מכלול הנסיבות הרלוונטיות, ובתוך כך תציג את עמדתו המקצועית של המשרד ביחס לחיוניות קיום הליך המינוי בעת הזו. חוות הדעת תיבחן על ידי". המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, הבהיר את הדברים לגנץ כבר לפני שבועיים במסגרת מענה שהועבר לפניית היועץ המשפטי של מערכת הביטחון.
בהודעה שמסרה לפני כשבועיים, בהרב-מיארה קבעה כי גנץ לא יוכל להמשיך בהליך מינוי הרמטכ"ל בתקופת הבחירות, וגם בימים שקודמים לה, לאור ההודעה על הקדמתן. "בתקופת בחירות, יש להימנע ממינויים בכירים שאינם במסגרת הליך תחרותי, אלא אם קיים צורך חיוני באיוש מיידי של המשרה באופן קבוע ולא ניתן למצוא פתרון סביר והולם", הדגישה היועמ"שית.
לאחר ההודעה הראשונה של בהרב-מיארה בנושא מינוי הרמטכ"ל, גנץ אמר כי בכוונתו להתייעץ על הנושא עם הגורמים המשפטיים, וגם עם ראש הממשלה לשעבר ויו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו. "פיזור הכנסת מחייב אותנו בצעד של שמירה, להבטיח שקיים גם דרג מקצועי חזק שיאפשר רציפות ניהולית ואורך טווח למדינת ישראל. אחד המקרים המובהקים ביותר הוא מינוי הרמטכ"ל הבא שהוא צורך חיוני אסטרטגי ביטחוני ראשון במעלה", אמר גנץ.
ההודעה של היועמ"שית הגיעה אחרי הקריאה של מפלגות האופוזיציה למנוע את מינוי הרמטכ"ל בהליך מזורז. בפנייה ליועצת המשפטית לממשלה קראו ראשי הליכוד, הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה "לעצור מיד מחטפים ומינויים בתקופת ממשלת המעבר". "אנו, ראשי מפלגות האופוזיציה, פונים אלייך בבקשה להנחות בדחיפות את הממשלה לנהוג בהתאם להנחיה שעניינה מינויים בתקופת בחירות", כתבו בנימין נתניהו, בצלאל סמוטריץ', משה גפני ואריה דרעי.
שר הביטחון פתח בתהליך הבחירה של הרמטכ"ל ה-23 של צה"ל שבעה חודשים לפני סיום כהונת כוכבי, אולם בתקופה של ממשלת מעבר מינוי בכירים מוקפאים לרוב, כפי שקרה למשטרה עם תום כהונת רוני אלשיך ב-2019, אז במשך שנה שלמה התנהלה המשטרה בלי מפכ"ל קבוע - עד למינויו בדצמבר 2020 של המפכ"ל הנוכחי יעקב שבתאי.
עוד לפני שהכנסת התפזרה, גנץ זירז את תהליך הבחירה במטרה למנוע מצב שבו יתקשה לבחור רמטכ"ל בתקופה של ממשלת מעבר. הוא כבר ראיין את סגן הרמטכ"ל לשעבר אלוף אייל זמיר, שזומן במיוחד משליחותו בוושינגטון, וכן את סגן הרמטכ"ל הנוכחי אלוף הרצי הלוי שהוא המועמד המוביל לתפקיד. המועמד השלישי הוא מפקד זרוע היבשה האחרון אלוף יואל סטריק. "אני קובע שלצה"ל לא יהיה ממלא מקום רמטכ"ל. לא אאפשר לצה"ל לעבור תהליך כפי שלצערי ראינו שקרה במשטרת ישראל במשך שנתיים רצופות", אמר גנץ לפני כשבועיים.