עמית בכר: "אם החקיקה תעבור המוסדות הדמוקרטיים יתרסקו"
(צילום: חגי דקל)
מליאת הכנסת נפתחה הבוקר (א') בשעה 10:00 - באופן חריג, כיוון שלרוב אינה מתכנסת בימי ראשון - לדיון על ביטול עילת הסבירות, לקראת ההצבעה על הקריאה השנייה והשלישית. במקביל, גורמים במערכת המשפט פועלים לקדם את הצעת הפשרה שנחשפה ב-ynet, שתאזן את חלוקת הכוח בין רשויות השלטון - מבלי לפגוע ביסודותיה הדמוקרטיים של ישראל.
המשנה הבכיר ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר עו"ד רז נזרי, שיזם את ההצעה יחד עם נשיא "המכון למדיניות העם היהודי" פרופ' ידידיה שטרן, אמר בריאיון ל-ynet Live כי "הפרשנות שניתנה לעילת הסבירות לאורך השנים רחבה מדי ונדרש שינוי, אבל הנוסח שהממשלה הציעה וצפויה להעביר בכנסת הוא גורף מדי". מנגד, יו"ר לשכת עורכי הדין עמית בכר - שהבטיח להגיש עתירה לבג"ץ נגד החקיקה - טען כי "עילת הסבירות היא הנורמה בישראל. אם החקיקה תעבור המוסדות הדמוקרטיים יתרסקו".
לפני שפורסמה הצעת הפשרה של ההסתדרות - שעליה אמר ראש האופוזיציה יאיר לפיד כי היא "בסיס לשיח" - טען נזרי כי חוסר האמון העמוק ששורר בין הצדדים עומד בדרכה של הסכמה רחבה. "אני לא אופטימי. הם לא מדברים ישירות וכל צד מסתכל על הבסיס העמוק שלו ומפחד שיגידו שהוא התקפל ונכנע. אני עושה כמיטב יכולתי, אבל התחושה עכשיו קשה. כל צד משוכנע בצדקתו", אמר.
עו"ד בכר, שמתנגד נחרצות להצעת החוק של יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, אמר אז כי "בשיטה הדמוקרטית יש איזונים. עצמאות מערכת המשפט מאפשרת לאזרח לומר לשלטון 'פגעתם בזכויות שלי', היא עמוד התווך של ישראל עוד מימי קום המדינה. ביטול עילת הסבירות היא הדרך לרסק את הדמוקרטיה ולשמוט את כל עקרונות היסוד שלנו. אסור לנו להתפשר. כללי משחק קובעים בהסכמה רחבה".
שרון כידון
הניסיונות לפשרה: יש חוסר אמון, כל צד חושש להיות זה שמתקפל
08:05
על פי הצעת הפשרה של נזרי ושטרן, עילת הסבירות תצומצם באופן כזה שלא ניתן יהיה לפסול מכוחה בלבד החלטות ממשלה, ולא יהיה ניתן לפסול מכוחה בלבד החלטות של שרים שבסמכותם - ובלבד שהחלטות שרים אלו נוגעות לענייני מדיניות ונדונו ואושרו על ידי הממשלה במליאתה. החלטות ממשלה בענייני מינויים "יחוסנו" מפני עילת הסבירות רק כאשר הן דורשות גם אישור הכנסת - כמו מינוי שרים.
בשונה מהצעת רוטמן, מציעים שטרן ונזרי ששאר החלטות שרים - בין אם לפי סמכותם הישירה ובין אם מכוח חוק יסוד: הממשלה, המאפשר להם "למשוך" סמכות כזו של עובדי מדינה הכפוף לו - ימשיכו להיות כפופות לביקורת שיפוטית גם לפי עילת הסבירות. כך גם ביחס להחלטות ממשלה לגבי מינויים ופיטורים של נושאי משרה אשר אינן טעונות אישור הכנסת, כמו מנכ"לים, פקידי ציבור בכירים וכו'.
