הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי החליט להקפיא את הוועדות החיצוניות שתכנן להקים לבחינת מחדל 7 באוקטובר, עד לסיום התחקירים הפנימיים של צה"ל. כך נודע ל-ynet ו"ידיעות אחרונות". בין הבודקים היו אמורים להיות הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר שאול מופז, והאלופים בדימוס יואב הר אבן, אהרן זאבי-פרקש וסמי תורג'מן, שעדיין לא קיבלו כתבי מינוי או סמכויות.
הרמטכ"ל עדכן את שר הביטחון יואב גלנט על אודות כוונתו להקים את ועדת הבדיקה רק זמן קצר לפני שהידיעה נחשפה ב-ynet ועוררה סערה גדולה בקבינט המדיני-ביטחוני. במהלך הדיון ב-4 בינואר, תקפו השרים איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ', מירי רגב ודודי אמסלם את הרמטכ"ל על-רקע החלטתו להקים צוות שיחקור את המלחמה. בממשלה הביעו מורת רוח על האפשרות למנות את מופז, "שמרבה למתוח ביקורת על ראש הממשלה בנימין נתניהו והליכוד".
לפני כשבוע, במענה לשאלת ynet, אמר דובר צה"ל תת-אלוף דניאל הגרי כי יש "שיח" על צוות המומחים החיצוני שמינה הצבא לבדיקת אירועי 7 באוקטובר. לדבריו, "נסיים את השיח ונעדכן את הציבור במה שיסוכם". כעת החליט הרמטכ"ל הלוי שנכון להמתין לסיום התחקירים הפנימיים.
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הגיב לחשיפה כאן ואמר: "שמח שהתקבלה עמדתי שלא לתת לשר הביטחון לשעבר ורמטכ״ל הגירוש, שאול מופז, לעמוד בראש צוות ועדת חקירה של צה״ל. לתת למופז ופרקש שקרא לסרבנות לבחון את אירועי הצבא ב-7 באוקטובר זה לתת לחתול לשמור על השמנת. אלו אנשים שמעשיהם צריכים להיבדק, ולא הפוך".
הרמטכ"ל הלוי פנה אתמול למבקר המדינה מתניהו אנגלמן, והתריע בפניו שבקשתו לחקור תחומים שקשורים לצה"ל בעקבות טבח 7 באוקטובר, עלולה לפגוע בתפקוד הצבא בזמן המלחמה בעזה. הלוי ציין בפנייתו לאנגלמן כי "הביקורת במתכונתה המתוכננת, תוך כדי הלחימה, תסיט את קשב המפקדים מהלחימה, תפגע ביכולת התחקור המבצעית ובאיכותו, ולא תאפשר את הפקת הלקחים לשם השגת יעדי המלחמה. לא בכדי, אין תקדים לקיום ביקורת במתכונת שהגדרת בעת המלחמה".
דרישת מבקר המדינה לקבל לידיו חומרים רגישים ומסווגים מכלל גופי הביטחון, שאותה חשפה טובה צימוקי ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet, עוררה סערה בצה"ל ובמערכת הביטחון כולה.
"צה"ל בעיצומה של מלחמה רב-זירתית מאתגרת וחסרת תקדים", כתב הרמטכ"ל למבקר המדינה. "התפתחותה של המלחמה תיקבע בחודשים הקרובים. לשם השגת יעדי המלחמה בזירות השונות ולשם שמירה על חיי הלוחמים, צה"ל יבצע תחקירים מבצעיים מקיפים כמתחייב, תוך מיקוד בלקחי הגנת היישובים ובאירועים בעלי השפעה ישירה על שדה הקרב".
הלוי הוסיף: "משרדך הבהיר שבכוונתו לפתוח מייד בביקורת שתעסוק בשורה ארוכה של נושאים רחבי־היקף (תוך פירוט 33 נושאי ביקורת). עמדת על עיקרון לפיו הביקורת של משרדך תתבצע כך שיתאפשר 'לצה"ל להתמקד בלחימה בעת הזו ולפעול עד לניצחון על האויב'". הרמטכ"ל ציטט במכתבו לאנגלמן את קודמו בתפקיד, השופט בדימוס יוסף שפירא, שעצר במהלך מבצע צוק איתן ב־2014 ביקורת שערך וציין בהתייחס להחלטתו, ש"'כאשר התותחים רועמים וכל עוד המבצע מתנהל, הביקורת ממתינה ואינה מפריעה לניהולו'".
לסיכום דבריו כתב הלוי: "צה"ל מברך על כל ביקורת, שיתף פעולה עם ביקורות המבקר בעבר וכך ימשיך לעשות. צה"ל דוגל בביקורת, פתיחות ושקיפות ורואה בהן ערך חשוב. כעת, צה"ל כולו ממוקד בלחימה ובפעילות שמשרתת את הלחימה. התחקיר המבצעי והלמידה חייבים לקבל קדימות. בהתאם, אבקש כי מועד תחילת הביקורת ייקבע באופן שיאפשר לצה"ל להקדיש את הקשב והמשאבים הראויים".
אחרי שנחשף שהמבקר פנה לרמטכ"ל בבקשה לקבל מסמכים ב-33 תחומים, נודע שאנגלמן פנה במקביל בבקשות דומות גם למל"ל, לאמ"ן, לשב"כ ולמוסד וכן לדרג הפוליטי. אנגלמן ביקש למשל מגופי הביטחון לקבל סיכומי דיונים והתייעצויות, הערכות מצב וחיתוכי מצב של לשכות הרמטכ"ל, מפקד חיל האוויר, מפקד חיל הים, ראש אגף המבצעים, מפקד פיקוד דרום ומפקד אוגדת עזה מהלילה של 6 באוקטובר עד סוף היום של 7 באוקטובר.
בנוסף ביקש המבקר את יומני המבצעים של הבור המטכ"לי בקריה, בור חיל האוויר, חמ"ל חיל הים, חמ"ל פיקוד דרום, אוגדת עזה ושתי החטיבות המרחביות בעזה מאותו יום. הבקשות כללו גם את התוכניות המבצעיות ופקודות ההגנה בגזרת עזה בכלל וכן את התוכניות להגנה באירוע מתפרץ. המבקר דרש גם את כלל התחקירים המבצעיים שבוצעו עד כה ביחס לאירועי 7 באוקטובר והלילה שקדם לו, פקודת הקפצת הכוחות והקצאתם באותו יום - ביחס לאגף המבצעים, חיל האוויר וחיל הים.
בין המסמכים המודיעיניים שביקש ממערכת הביטחון נמצאים סיכומי הערכת מודיעין משלוש השנים האחרונות, בדגש על עזה וחמאס, כלל מסמכי המודיעין הנוגעים לחמאס, בניין הכוח ותוכניות התקפיות שנכתבו והופצו באמ"ן. הבקשה גם מתפרשת למסמכי מחלקת הבקרה באמ"ן בשלוש השנים האחרונות.
גורמים ביטחוניים ופוליטיים מתחו ביקורת אחרי פרסום דרישות המבקר וטענו: "זו דרך מושלמת להפיל את התיק על הדרג הצבאי, ולנקות את הפוליטיקאים. זהו מחטף שנועד לגלגל את האחריות אל הדרג הצבאי, ובתוך כך לנטרל מראש את האיום הנשקף לדרג הפוליטיקאים מוועדת החקירה הממלכתית".
