ההפגנה אתמול (שני), כמו גם ההפגנות לפניה, לא הייתה על הרפורמה המשפטית. ההתנהלות המבישה של אנשי יש עתיד בוועדת חוקה, העלייה על שולחנות וההשתרעות על הרצפה, גם היא לא על הרפורמה. "בוודאי שלא", הם יאמרו - אנחנו מוחים על הפגיעה בדמוקרטיה. על הפיכתה של ישראל לדיקטטורה, על עתיד ילדינו. אלו ללא ספק מטרות נעלות וראויות, ואין ספק שהחרדה האוחזת במוחים ובמפגינים היא אמיתית. רק שאין קשר ביניהן לבין המחאה עצמה, כפי שמעידות האמירות של מובילי המחאה ודובריה.
כשמאזינים לדבריהם של המוחים, נדמה שצריך להיות ממש פתי כדי להאמין שמדובר ברפורמה המשפטית. מי שמאמין בכך, שייך בוודאי למי שהאמינו שההפגנות מול בלפור הן נגד השחיתות ולא נגד הימין. הרי אם זה לא היה על הרפורמה של לוין, היו יוצאים לרחובות על שינוי המדיניות מול ארה"ב בנושא הגרעין האיראני. ואם לא על זה, על שינוי בחלוקת התקציבים בתרבות, או שקל וחצי שהיו עוברים לעמותה חרדית או דתית לאומית. כל שינוי שהממשלה הנוכחית הייתה מנסה לקדם, בהכרח, היה מביא להפגנות מהסוג הזה ולקפיצה של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו מעל השולחנות ולמען המצלמות.
המוחים ממש מתחננים בפנינו שנבין שזה לא הם - זה אנחנו. אילו רק הימין לא היה מנצח בבחירות אחרי "נווה המדבר" שהיה להם בזמן בנט-לפיד, הכול היה טוב. והרי ברור: ראש ממשלה עם שישה מנדטים זה מאוד דמוקרטי, וחתימה על הסכם עם מדינה עוינת כמו לבנון מבלי להגישו לכנסת זה מודל מופתי לדמוקרטיה. ואילו רק הימין לא היה בוחר שוב בנתניהו, אחרי שבשמאל חשבו שסיים את תפקידו - אז בכלל היה פה גן עדן. אבל העם רצה את נתניהו והימין, וכך הפכנו לכאורה בהרף עין מגן עדן ל"גילעד" - העיר הדמיונית מהסדרה "סיפורה של שפחה", שבה נשים מתפקדות כשפחות מין. מי מאיתנו לא הפכה לשפחה רק כי הימין עלה לשלטון?
מה עוד קרה מאז שהימין עלה? הכוחות היצרניים בישראל הצטמצמו לשמאל. יאיר לפיד חזר אמש, כפי שעשה בשבועות האחרונים, על האמירה שלפיה "אנחנו לא פה רק בשביל לשלם מסים ולשלוח את הילדים שלנו לצבא"; גם רם בן ברק, חבר מפלגתו של לפיד, חזר על אמירה דומה, והעיתונאי אטילה שומפלבי כתב למני אסייג: "אם כל המני אסייגים של המדינה ירדו, אף עלה לא יזוז. לא נשים לב. בלי המחנה הדמוקרטי - אין ישראל". כמו כן, הכתבת הכלכלנית ליאת רון רמזה בשידור כי המפגינים הם כוח יצרני שמחזיק את המדינה. המשתמע מכל אלה הוא שהם, השמאל, הם הכוח היצרני - ובלעדיהם אין מדינה.
זו טענה מגוחכת שאין לה אחיזה במציאות. הרי מאיפה מגיע הכסף לפנסיות התקציביות של מי שעלו השבוע להר הרצל? והפנסיה של השופטים, מהיכן? חקלאי ימני שמייצא את הסחורה שלו לאירופה, או אנשי עסקים - שם קוד רמי לוי - הם לא יצרנים שמחזיקים את המדינה?
נוה דרומיהמחאות מרשימות - אבל זה עדיין לא מייצג, ולא מספיק. אם מחר יתקיימו בחירות, הימין ככל הנראה עדיין ינצח, מנדט-שניים לפה או לשם. גם עוד לא קמה דמות ציבורית מוכרת שאומרת: אני תומכת בממשלה, בנתניהו, אבל לא ברפורמה. זה לא קיים. ולנסות ולשווק את המחאה ככלל ציבורית פשוט לא עובד.
גם הטענה שלפיה הדאגה היא באמת לדמוקרטיה הישראלית אינה משכנעת. להפך: ההתנהלות בתקופה האחרונה כללה מופעי טנטרום מרשימים שמעלים ספק בנוגע לטענה שזה "למען המדינה", מההופעה של שלומי שבן עם ארון קבורה, דרך קריאות לא להתגייס, לרדת מהארץ, למשוך השקעות ולדחות את הנאום של הנשיא הרצוג. כל אלו מעידים שאם תינתן ההזדמנות - מי שאחז בהם הטנטרום ישפכו את התינוק, כלומר את המדינה, עם המים.
- נוה דרומי היא אשת תקשורת
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
