בימים האחרונים הרבה מאזרחי ישראל, שלא היו רגילים לקום מאזעקות, תרגלו ריצה לממ"ד בעקבות טילים שנורו ממדינות ערב, יועדו לעיר ספציפית, אבל הקפיצו את כל החיישנים שבדרך. איך קורה שטיל אחד גורם להפעלת התרעות ב-100 יישובים?
מפקד ההגנה האווירית לשעבר תת-אלוף במילואים צביקה חיימוביץ' מסביר: "האזעקה היא תוצאה של מדיניות פיקוד העורף. הם קובעים את הזמן שבו היא תופעל, שהוא ההישג הנדרש שמייצר התרעה לאזרח. במרחב גוש דן, לדוגמה, ההסכם בין פיקוד העורף לאזרח זה שהם מתחייבים לתת התרעה של דקה וחצי".
הוא הוסיף: "הרבה שואלים אותי בימים האחרונים, אבל רגע, אבל אם הטיל מגיע מתימן ונוסע 15 דקות, למה אתם נותנים רק דקה וחצי? אפשר לתת ארבע דקות ונהיה יותר רגועים. התשובה היא נכון, אבל לא נכון. הצבא רוצה לפשט את העניין לאזרח. לא מעניין את האזרח אם זה טיל חות'י מתימן, טיל קרקע מצפון או כלי טיס בלתי מאויש ממזרח. מבחינת האזרח יש אזעקה, ולא משנה מה, יש לו דקה וחצי להגיע למרחב מוגן".
לדבריו, "אי-אפשר לחנך את האזרח לסוגי צלילים שונים של התרעה כשזה טיל כזה או אחר. אי-אפשר לחנך אותו להסתגל לזמנים שונים של דקה וחצי או חמש דקות. לאזרח יש אזעקה אחת – היא מאוד ברורה והיא מנרמלת לו את התרגולת שהוא צריך לבצע. לכן זמן האזעקה הוא לא תוצאה של מרחב האיום אלא של האזור המוגן. הדקה וחצי מכילה את האיומים הקרובים והרחוקים".
אזעקת בכביש 1, לפני כשבועיים
ומבחינת מערך ההגנה האווירית, איך נערכים לכל סוג איום כדי ליירט אותו?
"בבליסטיקה של הטילים והרקטות, ככל שתעקוב ותגלה את המטרה לאורך זמן, תצליח להקטין את האזור המוגן. לכן היתרון של המטרות הרחוקות הוא שאתה עוקב הרבה זמן אחרי אותו טיל, וככל שעובר הזמן עד להישג הנדרש של דקה וחצי, אתה מצליח להקטין את אזור הפוליגון, והוא קטן. פוליגון, למי שלא יודע, זה המרחב שבו מופעלת האזעקה על הקרקע. עם השנים השתכללנו, במלחמת המפרץ הראשונה מדינת ישראל הייתה מחולקת לשישה אזורי פוליגונים, היום היא מחולקת למאות רבות של אזורים. תל אביב מחולקת לשכונות, אבל זו אליה וקוץ בה".
למה?
"גל הקול מתפזר למרחקים הרבה יותר גדולים מהאזור שאתה רוצה להתריע רק בו. אני רוצה להתריע רק על שכונת אזורי חן, אבל ישמעו את ההד גם בצהלה. האזרח יכול לשמוע אזעקה של קול מתפזר באוויר, כי אין גבולות באוויר לאזעקה. וזו תוצאה של פוליגונים קטנים ומדויקים. מישהו שומע אזעקה שלא מתכוונת אליו. מבחינת המערכות שרוצות לסכל את האיומים, היירוטים קורים הרבה לפני ההישג הנדרש להתרעה. יכול להיות בכלל שמבוצע תהליך יירוט ולא מופעלת אזעקה. הרבה פעמים שומעים ממערך ההגנה האווירית שבוצע יירוט אבל לא הופעלה אזעקה – התרגום של זה הוא שהיירוט בוצע הרבה לפני ההישג הנדרש (דקה וחצי) שאנחנו חייבים לאזרח. כל זמן שאתה מיירט ויש אזעקה, סימן שתהליך היירוט נכנס לתוך ההישג הנדרש. זה ההסבר ללמה לפעמים יש יירוט עם או בלי אזעקה".
מה ההסבר לטיל שנורה לתל אביב ביום רביעי שעבר ב-6:30 בבוקר, והעיר אנשים מעמק חפר?
"הטיל שנורה ממרחק של 150 קילומטר היה צריך להגיע לתל אביב, והופעלה אזעקה בכל אזור השרון. בעקבות פוטנציאל שברי היירוט של המיירט עצמו, הופעלה האזעקה בכל היישובים הרחוקים האלו. ככל שאלה מיירטים יותר כבדים העושים מסלולים יותר ארוכים – ולמיירטים יש תהליכים שבהם הם משילים חלקים מעצמם, שברים גדולים היכולים לייצר נזק לבן אדם לא ממוגן, עשרות קילוגרמים של חומרים – אתה מתריע גם על אזור המסלול, כולל נקודת היירוט. מתחת לנקודת היירוט, ככל שאתה מיירט יותר נמוך, יש הרבה מאוד שברים שנופלים על הרצפה".
למה צריך לחכות עשר דקות במרחב המוגן?
"מחקרים גילו שבגבהים של יירוטים, בעיקר בטווח הבינוני ומעלה, זמן הנפילה החופשית שלהם לוקח עד עשר דקות. זו הסיבה לכך שמתמגנים באזור שמתחת לאזור היירוט לעשר דקות".
לדבריו, "במדינת ישראל יש כמה מערכות הגנה אווירית המופעלות בזמן שנורה טיל לאחת הערים, כל טיל מיועד למרחק אחר. כיפת ברזל, קלע דוד, וסוגי חץ – כל אחת מהמערכות האלה מטפלת באיומים שלה. ככל שעולים במערכות, אתה עולה בטווחים של האיומים. ככל שהטווח של האיום יותר גדול, ככה הגובה יותר גבוה. זו פיזיקה הגיונית האומרת שככל שהמטרה עפה למרחק יותר גדול, היא צריכה להגיע לגובה יותר גבוה. כמו אבן שנזרוק לעשרה או למאה מטר – היא תעשה מסלולים שונים".
הוא הוסיף: "יש גם טילים בין-יבשתיים, כמו במקרה של ירי מתימן. טילים שיש להם מנוע הפלטה העובר למנוע שיוט. כדי לתפעל מנוע באוויר יש לו דלק נוזלי המייצר תדלוק בדרך, ומאפשר שיוט לגבהים המטורפים האלה. אלו טילים היוצאים מהאטמוספירה, חוזרים וממשיכים במסלול לכיוון האדמה. זו הסיבה שהטילים האלה מאוד גדולים וכבדים. זה יכול להגיע לגודל של עשרה מטרים צינור, בקוטר של שמונים סנטימטרים, ושוקלים 15 טון".
האזרח צריך להתמגן בצורה שונה במקרה של טיל כזה?
"המרחב המוגן התקני הוא כזה הנותן מיגון הכי טוב, הכי יעיל והכי אפקטיבי. זה תקן שעמד במבחנים של הדף, פיצוץ, קרבה, אין פתרון יותר טוב. אתה לא צריך לחשב מאיפה הטיל, צריך לפעול לפי ההוראות המדויקות. זה עבר מחקרים ותהליכים שחישבו מהעובי של הבטון עד לעובי הפלדה וכל הכיוונים".
