"אתם פה בטעות, כי בן גוריון לא זרק אתכם ב-48'. אין לי איתכם שיג ושיח" (אוקטובר 2021, בצלאל סמוטריץ', שמונה לימים על ידי בנימין נתניהו לשר אוצר ושר במשרד הביטחון שאחראי על המינהל האזרחי בשטחים)
"הכיבוש יהיה עוד הרבה שנים. תתרגל או שתיסע למקום אחר" (ח"כ חנוך מילביצקי, לח"כ יוסף עטאונה מחד"ש-תע"ל. מילביצקי מונה על ידי נתניהו לנציג הליכוד בוועדת חוקה, חוק ומשפט; לוועדת הכספים ולוועדה המיוחדת לתיקונים ב"חוק יסוד: הממשלה")
"בחירת איתמר בן גביר עבור העיתון Jewish Vues, של דמות המסמלת את אהבת ישראל: הרב מאיר כהנא" (הבחירה פורסמה בינואר 2023, כחודש אחרי השבעת ממשלת נתניהו, שמינה את הטיפוס לשר לביטחון לאומי ולחבר בוועדת חוץ וביטחון)
"הסגידה ההיסטרית כמעט של הישראלים לדמוקרטיה והתעקשותם המטורפת שייהנו הערבים מהדמוקרטיה בישראל הן מדהימות... על הערבים לצאת. יש להקשות את חייהם ולהכביד עליהם כחלק ממסע מכוון לשכנעם לעזוב את הארץ" (הרב מאיר כהנא בספרו "לשכים בעינכם")
"יש צרכים חשובים יותר" (תשובת שר האוצר של נתניהו לשאלה מדוע הוא מקפיא במפתיע 314 מיליון שקל שנועדו לרשויות הערביות).
הכינו את שוברי המתנה: בעוד חודשיים יחגוג בנימין נתניהו 74, במתקן ממוגן מקושט בבלונים, מוקף במשפחתו המסורה, בשרים שמינה ובחברי הכנסת שקידם שילחשו לו שהוא "אבי האומה". בעיניהם ובעיני עצמו, לפני שנבחר לראשונה לראשות ממשלה על כנפי קמפיין שפמפם ששמעון פרס הוא משת"פ של אש"ף ויאסר ערפאת, ספק אם ישראל התקיימה. המדינה נוסדה ב-1996, לא ב-1948. שכן רק אז, כפי שאמר כמה פעמים, "כלכלת ישראל זינקה קדימה".
רק בזכותו ישראל הפכה למעצמת הייטק (תעשייה שבכיריה בזים לו, וחושבים שהוא לא מבין בה חצי ורבע דבר); רק בזכותו נבלמה תוכנית הגרעין האיראנית (שלא נבלמה); רק בזכותו הגיעו "הסכמי אברהם" (שנחתמו ביוזמת ובלחץ ג'ארד קושנר ודונלד טראמפ, שכשנשאל על יחסו לנתניהו אמר fuck bibi); ורק בזכותו הוגדרה הימ"מ כיחידה ללוחמה בטרור, כפי שהצהיר חגיגית, אף שהחלטה שהתקבלה על ידי קודמו, נפתלי בנט.
אנחנו למדים מכל זה שנתניהו, למרות הישגיו הרבים בעיני מצביעיו, סביבתו ובעיני עצמו – זקוק לקרדיטים. רשימת הישגיו הממשיים שאפשר להגדירם "לא שנויים במחלוקת" - כמו ניהול מדיניות הביטחון של ישראל מבלי לסבכה בהרפתקאות מגלומניות, תפקודו כשר אוצר או כישוריו כקמפיינר – הם עבורו כמו מתאבנים עבור אדם רעב למוות. נהוג להניח שלאישיויות נרקיסיסטיות כאלה יש למעשה תפיסת ערך עצמי פריכה וכי מתחת לקליפות ההאדרה העצמית מסתתר חשש מאיין שהם לא שווים כלום.
אז כמתנת יום הולדת מוקדמת ראוי להעניק לנתניהו קרדיט אחד שמגיע לו, שלא יכולה להיות עליו עוררין, ושלנצח ידבק בו כמו שמלחמת לבנון הראשונה דבקה באריאל שרון, התואר "לוזר" בפרס וההתמוטטות לפני מלחמת ששת הימים ביצחק רבין: נתניהו הוא המלבין והמכשיר של הכהניזם בפוליטיקה הישראלית. כפי שמוכיחים הציטוטים לעיל, שהם אחוז זעום מההצהרות הכהניסטיות שהשמיעו חברי קואליציה מאז כינונה של ממשלת נתניהו ועוד ישמעו.
בעז גאוןאסנת בן דב"הישיבה הזאת", אמר מאיר כהנא בדיון להסרת חסינותו שיזם יוסי שריד ז"ל ב-1984, "היא ביטוי לפחד ולמורא ממני ומהחזון היהודי האמיתי. ניסיון שפל שהוא ראשית המאבק לחסל את נציגם של 26 אלף בוחרים - ובעזרת השם בבחירות הבאות עוד רבבות על גבי רבבות".
"איך קרה לנו", השיב שריד, "שבנו, בקורבן של השואה, נתגלגל ונכנס הדיבוק הזה? וכל מה שאנחנו מנסים לעשות היום בבית הזה, הוא לקרוא לדיבוק הנורא הזה שנתגלגל בנו: דיבוק, צא! צא מנשמתנו, צא מתוכנו וצא מדמנו! דיבוק, צא!". הדיבוק יצא וחזר. למי שהחזיר אותו, בדלת הראשית, קוראים בנימין נתניהו, שהרעיף על יורשיו משרדי ממשלה, סמכויות ותקציבי עתק. ראש הממשלה, הקרדיט הזה מגיע לך ולא ינקה ממך אף פעם: באשמתך הכהניזם הולבן.
- בעז גאון הוא סופר, מחזאי והייטקיסט
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
