"משפט בזק": בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה היום (שלישי) את בקשת הפרקליטות לצו חיפוש בטלפון של הנאשם עמיקם שורר, שהיה דירקטור בחברת בזק ובחברות נוספות בקבוצת יורוקום - במסגרת התיק שבו הוא ובכירים נוספים בחברה מואשמים בקבלת דבר במרמה והפרת אמונים.
במשפט בזק, נזכיר, הנאשם המרכזי בו הוא איש העסקים שאול אלוביץ', לשעבר בעל השליטה בבזק. התיק צמח מחקירה של הרשות לניירות ערך, שהתפתחה בהמשך לחקירת תיק 4000 (בזק-וואלה) שבו מואשם ראש הממשלה בנימין נתניהו בשוחד, מרמה והפרת אמונים, ואלוביץ' מואשם במתן שוחד לראש הממשלה. התיק נפרד מתיק 4000, שמתנהל בירושלים, והוא עוסק באישומים שונים בעניין בזק.
כתב האישום הוגש בדצמבר 2020 נגד שאול אלוביץ', בנו אור אלוביץ', סמנכ"ל בזק לשעבר עמיקם שורר שנחשב בעבר ליד ימינו של אלוביץ', ומזכירת הדירקטוריון בעבר לינוי יוכלמן. מאז מתנהלים בתיק דיוני הוכחות.
כתב האישום מייחס להם עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך, ומתייחס לשתי פרשות: מרמה ביחס לתשלום התמורה עבור רכישת מניות חברת yes על-ידי בזק, ומרמה ביחס להתנהלות הוועדות הבלתי תלויות שהוקמו בבזק לצורך בחינת עסקאות של החברה שלבעל השליטה אלוביץ' היה עניין אישי בהן.
במהלך דיוני ההוכחות, התביעה ביקשה להגיש כראיה את צילומי המסך של תכתובות הוואטסאפ מהטלפון של שורר. לטענת המאשימה, מדובר בראיות מפלילות המתייחסות לאישום על מעורבות בעלי שליטה במשא ומתן בעסקת בזק-יס. אלא שהבקשה נדחתה על-ידי השופטת מיכל אגמון-גונן, לאור העובדה שהתכתובות צולמו באופן חלקי בלבד ב-2017, בעת החקירה. לכן ביקשה הפרקליטות לערוך חיפוש מחודש בנייד ולהוציא שוב את כלל ההתכתבויות.
בבקשתה לצו חיפוש חדש טענה המדינה כי כיום ניתן להעתיק את המידע המצוי על הטלפון, וכך ניתן יהיה לבחון את כלל המידע והתכתובות שהיא רוצה להגיש. סנגורי הנאשמים, ביניהם עורכי הדין ירון קוסטליץ, אביעד שאולזון ודניאל רוזנבלום, התנגדו לבקשת הפרקליטות וטענו כי בחיפוש המקורי, שבמסגרתו נתפסו התכתובות, נפלו שורה של פגמים חמורים.
השופטת החליטה היום כאמור שלא לאשר חיפוש מחודש בטלפון של שורר, החלטה שהיא הסבירה בין היתר בעקבות שורת פגמים בחיפוש. הפגם הראשון - הוצאת צו חיפוש שני מבלי ליידע את בית המשפט על צו חיפוש קודם כנדרש; הפגם השני - החיפוש הראשוני בטלפון של שורר בוצע לאחר שחלפו 30 הימים שנמנו מהוצאת הצו; והפגם השלישי - העברת הטלפון לבדיקה בשתי מעבדות שלא נזכרו בצו החיפוש, וללא זיכרון דברים או מזכר שיבהיר מה נעשה בטלפון.
עוד כתבה השופטת: "אשר להתנהלות היחידה החוקרת (הרשות לניירות ערך), במקרה כמו זה שלפניי, כאשר לכל הפחות שתי חדירות למחשב נעשו ללא צו חיפוש כלל, החיפושים לא תועדו ואף נעשו ניסיונות חדירה בידיעה שהמידע עלול להיפגע, יש להימנע מהכשרת התנהלות כזו על-ידי מתן צו חיפוש בדיעבד. ודאי כך, כשהבקשה מוגשת לאחר שבקשת המאשימה להגיש את הראיה נדחתה על-ידי בית המשפט.
"על כן, מקרה כמו זה הוא ההזדמנות היחידה של בית המשפט להתייחס לתופעה בעייתית זו של חיפושים שאינם כדין בטלפונים של חשודים. על בית המשפט לסרב למתן צו חיפוש בנסיבות אלו ולא ליתן תמריצים שיעודדו תופעה זו".
לסיכום קבעה השופטת: "לאור הצהרת המאשימה, כי ללא צו חיפוש כאמור והגשת תכתובות הוואטסאפ לא ניתן יהיה להוכיח את העובדות המנויות בסעיף 119 לכתב האישום, אני מורה על מחיקת סעיף זה מכתב האישום. אשר לפגמים שנפלו בחיפוש בטלפון של שורר, אדגיש כי אין מדובר בהכרעה סופית, וזו תיעשה אם יטענו הצדדים לכך בסיום ההליך".