אחרי האולטימטום של גנץ, הדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית והביקורת הנוקבת של איזנקוט - במחנה הממלכתי מאותתים שוב על הפרישה הצפויה מהממשלה. יו"ר סיעת המחנה הממלכתי, ח"כ פנינה תמנו שטה, הגישה בצהריים (יום חמישי) הצעת חוק לפיזור הכנסת ה-25. לפי תמנו שטה, ההצעה הוגשה "בהמשך למהלך שמוביל יו"ר המחנה הממלכתי השר בני גנץ להגיע לבחירות בהסכמה רחבה, עד לחודש אוקטובר, שנה לטבח".
לדבריה, "השבעה באוקטובר הוא אסון שמצריך מאיתנו לחזור ולקבל את אמון העם, להקים ממשלת אחדות רחבה ויציבה שתוכל להוביל אותנו בבטחה מול האתגרים האדירים בביטחון, בכלכלה ובעיקר - בחברה הישראלית. הגשת הצעת החוק כעת, תאפשר לנו להעלות אותה עוד בכנס הנוכחי".
בליכוד מסרו בתגובה: "בעיצומה של מלחמה ישראל זקוקה לאחדות ולא לפילוג. פירוק ממשלת האחדות הוא פרס לסינוואר, כניעה ללחצים הבינלאומיים ופגיעה אנושה במאמצים לשחרור חטופינו".
במחנה הממלכתי השיבו לליכוד ומסרו: "מי שבוחר לפרק את ממשלת החירום בשעתה הקשה ביותר של המדינה - הוא ראש הממשלה נתניהו שבוחר פעם אחר פעם באינטרס האישי על פני הלאומי. כן, מדינת ישראל זקוקה לממשלה שמקדמת אחדות ולא שיסוי, החזרת חטופים, החזרת תושבי הצפון הביתה וחותרת לניצחון אמיתי, ולא סיסמאות שמוכרות חולצות. נתניהו, עוד לא מאוחר להתעשת - או שביחד ננצח, או שתמשיך לבדך בשיטת 'הפרד ומשול'".
על פי הצעת החוק, אם היא תאושר ייערכו בחירות בתוך שלושה חודשים. הגשת ההצעה היא בעיקר הצהרתית - מסר נוסף של גנץ שפניו אל מחוץ לממשלת החירום שאליה נכנס עם פרוץ המלחמה לפני שמונה חודשים - אך מדובר גם במהלך טכני, כיוון שיש להמתין עוד 45 ימים עד שניתן להעלות את ההצעה לדיון בכנסת.
לפי שעה לא נראה שיש למחנה הממלכתי רוב לפיזור הכנסת - לאור העובדה שהקואליציה המקורית של ראש הממשלה בנימין נתניהו כוללת 64 חברים. המשמעות היא שגם אם גנץ יפרוש נתניהו יוכל להמשיך עם הקואליציה שלו במתכונתה המקורית, אך במחנה הממלכתי מקווים שפרישה שלהם תוביל ל"סחף" שיגרור לבחירות. ללא גנץ, נתניהו צפוי למצוא עצמו גם מול לחץ גובר הרבה יותר בכל הנוגע לניהול המלחמה מול השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'.
גנץ, נזכיר, הציב לראש הממשלה בנימין נתניהו אולטימטום להצגת תוכנית אסטרטגית לניהול המלחמה, ואיים לפרוש מהממשלה אם לא תוצג כזו עד 8 ביוני - בעוד קצת יותר משבוע. לא נראה שנתניהו מתכוון לעמוד בתנאים שהציב לו גנץ, ובימים האחרונים אותתו גנץ ושותפו השר גדי איזנקוט כמה וכמה פעמים שפניהם לפרישה.
אחרי שהציב את האולטימטום לפרישה, גנץ הגיש לאחרונה גם הצעה להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את מחדלי 7 באוקטובר. באיתות ברור נוסף על הפרישה המתקרבת, אתמול מתח השר איזנקוט ביקורת חריפה על ראש הממשלה. "מי שאומר 'נטפל בגדודים ברפיח ואז נחזיר את החטופים' זורע אשליית שווא", תקף איזנקוט, שהוסיף כי "ניצחון מוחלט זה סלוגן קליט". לדבריו, נתניהו מקבל ציון "נכשל" על כל המטרות שהציב אחרי בחירות 2022, ובהן בלימת תוכנית הגרעין האיראנית, שלום עם סעודיה, שימור הכלכלה והחזרת הביטחון והמשילות.
הביקורת החריפה אתמול של איזנקוט
(צילום: המכללה האקדמית נתניה )
בין נתניהו לגנץ ואיזנקוט שררו לאורך הישיבה המשותפת בממשלה מתחים רבים סביב שלל סוגיות, בין היתר בכל הנוגע למגעים לעסקת חטופים. בנאום שבו הציב אולטימטום לנתניהו האשים גנץ כי נתניהו מקבל למעשה החלטות בסוגיות קריטיות תוך הכנסת שיקולים פוליטיים. "מחובתי לומר את האמת לציבור לאחר שאמרתי אותה פעם אחר פעם בחדרים הסגורים - אל תוך קודש הקודשים של ביטחון ישראל החלו לחדור שיקולים אישיים ופוליטיים, מיעוט קטן השתלט על גשר הפיקוד", אמר.
גנץ הציג כאמור שורה של יעדים באותו נאום, ובהם קביעת חלופה שלטונית לרצועת עזה ב"יום שאחרי", השבת תושבי הצפון לבתיהם עד 1 בספטמבר, קידום נורמליזציה מול סעודיה ואימוץ "מתווה השירות הישראלי" שלו לגיוס חרדים - מתווה שנתניהו מסרב לקדם. נתניהו מיהר אז לדחות בפועל את הדרישות של גנץ, והאשים כי התנאים שהציב "הם מילים מכובסות שמשמעותן ברורה: סיום המלחמה ותבוסה לישראל, הפקרת רוב החטופים, השארת החמאס על כנו והקמת מדינה פלסטינית".
