הוונדליזם, ממצלמות האבטחה
למשטרה הועברה מראש התרעה על חשש לאלימות חריגה, אבל רישיון לקיום הפסטיבל של שגרירות אריתריאה ניתן, גם רישיון להפגנת מתנגדי המשטר התקבל - והתוצאה הייתה התפרעויות חסרות תקדים ויותר מ-135 פצועים, בהם 49 שוטרים, לצד 39 עצורים אריתריאים. במשטרה הודו כי לא צפו מהומות אלימות כאלה, והמפכ"ל אמר כי "אירוע קיצוני. ברף אלימות כזה, של אלות, ברזלים, סלעים, לא נתקלנו במדינת ישראל עד היום".
כדי לפזר את המתפרעים השתמשה המשטרה באש חיה. זו הייתה הפעם הראשונה מאז מהומות אוקטובר 2000, בימים הראשונים שלאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה, שבה עשתה המשטרה שימוש באמצעי זה בהיקף נרחב נגד מתפרעים בתוך הקו הירוק. השוטרים ירו לעבר פלג הגוף התחתון של המתפרעים, ואזרחים שמתגוררים באזור שמעו היטב את קולות הירי. זהו אמצעי חריג ביותר שאפילו בהתפרעויות בערים המעורבות בשומר החומות כמעט ולא נעשה בו שימוש.
המחלקה לחקירות שוטרים פתחה בבדיקה של אותו ירי חי של השוטרים וגם של ירי באוויר שביצעו השוטרים. במח"ש, שם החלו באיסוף תיעודים ממצלמות אבטחה, יבחנו אם השוטרים אכן פעלו על פי הנהלים והאם היו נתונים בסכנה אמיתית.
לאחר צאת השבת נמסר מלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא החליט לכנס צוות שרים מיוחד על מנת לבחון נקיטת אמצעים נגד המסתננים הלא-חוקיים שהשתתפו בהפרות הסדר, לרבות צעדי גירוש. בהודעה נכתב כי צוות השרים יתכנס מחר במשרד ראש הממשלה בירושלים.
המפכ"ל בהערכת המצב, אחרי ההתפרעויות
(צילום: דוברות המשטרה)
המשטרה מודה: "הופתענו מרף האלימות"
(צילום: דוברות המשטרה )
ועדת אור, ועדת החקירה הממלכתית לאירועי אוקטובר 2000, התייחסה בדוח שלה לשימוש בירי חי כדי לפזר המון והביעה התנגדות לאמצעי זה - אולם החריגה אותו למקרים שבהם השוטרים חשים סכנת חיים מוחשית ומיידית. "הוועדה סבורה כי יש להבהיר, באופן חד-משמעי, כי ירי אש חיה, לרבות ירי על ידי צלפים, אינו אמצעי לפיזור המון על ידי המשטרה. ירי חי הוא אמצעי לטיפול במצבים מיוחדים, כמו מצב של סכנת חיים ממשית ומיידית, או של חילוץ בני ערובה".
במשטרה אמרו כי השוטרים שהיו בדרום תל אביב חשו בסכנת חיים מוחשית ועל כן נאלצו להשתמש בירי חי. גורמים במשטרה הדגישו כי הירי נעשה לפלג גוף תחתון ולטענתם גם הירי החי לא הרתיע מאות פורעים שרצו לכיוונם של השוטרים וניסו לתקוף אותם.
אבל התרעה הייתה אף הייתה. שבעה ראשי כנסיות אריתריאיות של מתנגדי המשטר חתמו על מכתב שנמסר לנציגי המשטרה כבר ביום חמישי, בניסיון למנוע את הפסטיבל שהשגרירות התכוונה לקיים, שלדבריהם היה ידוע מראש שיוביל לאלימות כפי שהיה בחו"ל. הניסיון לא צלח ולטענתם הכתובת הייתה על הקיר.
בתי עסק שנפגעו בההתפרעות האריתריאים בתל אביב
(צילום: נדב אבס)
במכתב שהעבירו כתבו כי "ממעקב אחר הדברים שמתפרסמים ברשתות, אנחנו נוכחים לדעת שיש סביב האירוע מתח גדול מאוד בין חברי הקהילה האריתריאית. במדינות אחרות אסרו לקיים אירועים מסוג זה, ולאור האמור - ובמטרה למנוע התלהטות יצרים שסופה עלול חלילה לגרום לאסון - אנחנו מבקשים שלא לאפשר את קיומו".
תת-ניצב חיים בובליל, מפקד מרחב איילון במשטרה, דחה את הטענות לפיהן המשטרה לא נערכה כראוי. "עצם זה שעשרות שוטרים נפצעו מפיזור הפרת הסדר, מראה כמה היינו נחושים. אנחנו מדינה דמוקרטית. הופתענו מעוצמת האלימות, חד-משמעית", אמר.
לדבריו, "הצדדים לא עמדו בהתחייבויות ובתנאי הרישיון שניתן להם. נערכנו בעקבות ידיעות שמתנגדי המשטר רוצים לשרוף את המועדון. אם לא היינו מאפשרים את הפסטיבל, ההערכה היא שהדבר היה מוביל לעימותים".
המפכ"ל רנ"צ קובי שבתאי התייחס להתפרעויות וטען כי "ככל הנראה יש הכוונה מחו"ל". בשיחה עם ynet אמר המפכ"ל כי "כרגע השטח בשליטה מלאה. יש היערכות כרגע לשלושה מעגלים - המעגל קודם כל של המחאה שהייתה על מנת שלא תפרוץ פעם נוספת, ההיערכות לקראת קפלן הערב והיערכות בכללי לתת מענה להתרעות הפח"ע שיש לנו.
"אנחנו כל הזמן דרוכים לאפשרות של התפתחות מחאות במקביל. אני מקווה שלא נצטרך, אבל אם נצטרך נדע מה לעשות", הוסיף המפכ"ל. "למרות הקיצוניות שהגענו אליה בשיא, עם כוחות שנקלעו לסכנת חיים ונאלצו לבצע ירי חי - הייתה השתלטות על האירוע ולא אפשרנו לאירוע להתפשט לשאר הרחובות".
לגבי העצורים, אמר שבתאי: "כל מי שיש לו מעמד נטפל בו על פי דין, בהתאם להפרת הסדר שהוא ביצע. אם ניקלע לכאלה שאין להם מעמד והגיעו לפה בצורה לא חוקית כמובן הטיפול יהיה אחר יש כרגע תיאום בין-משרדי לגבי הנושא הזה". בתשובה לשאלה אם נשקל גירוש, ענה: "זה לא יטופל ברמה שלנו".
