תיעוד המהומות ממצלמת אבטחה בתל אביב
במשטרה "הופתעו מעוצמת האלימות", על אף ההתרעות שקדמו למהומות חסרות התקדים - וגם הבוקר (ראשון) ממשיכים לטעון בכירים בארגון כי הסיבה להתלקחות ברחובות דרום תל אביב היא אכוונה מבחוץ. "מתנגדי המשטר האריתראי בחו"ל שלהבו את אלה שנמצאים בישראל בקבוצות פייסבוק, וואטסאפ ועוד", טוענים בכירים במשטרה.
למשטרה, נזכיר, הועברה מראש התרעה על חשש לאלימות חריגה, אבל רישיון לקיום הפסטיבל של שגרירות אריתריאה ניתן, גם רישיון להפגנת מתנגדי המשטר התקבל - והתוצאה הייתה לפחות 170 פצועים, בהם 15 שבמצב קשה. "מתנגדי המשטר בכל העולם קראו להתנגד ושלהבו אותם לצאת נגד הפסטיבל של השגרירות", הסבירו גורמים במשטרה - שכאמור נתנה את כל האישורים שלבסוף הביאו להתפרעויות.
לדברי הבכירים, "ההפגנות הועברו בשידורים חיים בפייסבוק - ומתנגדי המשטר בעולם צפו ושלהבו עוד יותר את ההמונים לצאת ולהתעמת עם התומכים. קראו להם לחמם את האווירה".
בזה אחר זה יובאו הבוקר להארכות מעצר כ-50 עצורים שנתפסו כבר בשטח - אך במשטרת ישראל מעריכים שהמספר עוד יגדל. "יהיו עוד עצורים. מספר העצורים עוד יעלה", מציינים במשטרה, שם מתכננים לצפות בצילומים ותיעודים מהרחובות שהפכו לזירת קרב של ממש במהלך השבת - וזאת כדי לאתר עוד ועוד משתתפים בהתפרעויות האלימות.
אמש, באותו נושא, הבטיח המפכ"ל רב-ניצב יעקב שבתאי: "כל מי שיש לו מעמד - נטפל בו על פי דין, בהתאם להפרת הסדר שהוא ביצע. אם ניקלע לכאלה שאין להם מעמד והגיעו לפה בצורה לא חוקית - כמובן הטיפול יהיה אחר. יש כרגע תיאום בין-משרדי לגבי הנושא הזה". בתשובה לשאלה אם נשקל גירוש, ענה: "זה לא יטופל ברמה שלנו".
בתי עסק שנפגעו בהתפרעויות בדרום תל אביב
(צילום: נדב אבס)
מי שכן ציין כבר אתמול בערב כי גם גירוש נמצא על הפרק הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. בהודעה מטעם לשכתו נמסר כי יוקם צוות שרים מיוחד, שיתכנס כבר הבוקר, וזה יבחן "נקיטת אמצעים נגד המסתננים שהשתתפו בהפרות הסדר".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר צפוי לבקש בדיון פסקת התגברות על חוק כבוד האדם וחירותו. חוקים בנושא המסתננים, נפסלו בעבר בשל הגנה זו. הוא מסביר כי מי שהציע זאת בעבר הוא ח"כ גדעון סער - ואומר כי על הממשלה לאמץ את ההצעה הזאת - וכך אפשר יהיה לגרש מסתננים.
עם זאת, יש לציין כי מדובר בהצעה מורכבת במיוחד, וסער הציע אותה עד שבג"ץ פסל אותה. בן גביר אף יבקש לנקוט במסלול של מעצרים מינהליים לאריתראים: "לפחות 300 עד 400 איש אפשר לעצור ככה. אני אבקש אישור למהלך הזה. עצורים בבית מעצר ייעודי לדבר הזה. זה יכול לעבוד".
ההסכם שבוטל - ומתקפת השרים על בג"ץ
המהומות אתמול הזכירו לרבים את ההזדמנות שהוחמצה להסדיר את בעיית מבקשי המקלט מאפריקה, בדרך שהייתה מצמצמת משמעותית את מספרם בדרום תל אביב - הסכם שכבר נחתם, ובוטל כמעט מיד.
באפריל 2018 הגיע ראש הממשלה בנימין נתניהו להסכם עם נציבות האו"ם לפליטים, שבמסגרתו ישראל הייתה אמורה להעביר 16 אלף מבקשי מקלט או מסתננים מאפריקה למדינות מערביות - ובמקביל להסדיר את מעמדם של מספר דומה בישראל, אלא שכעבור 24 שעות, בעקבות לחץ מימין וסערה ברשתות החברתיות - נתניהו הפך את עמדתו וחזר בו מההסכם.
בקואליציה האשימו אתמול את בג"ץ בהימצאותם של מבקשי המקלט האריתראים בתל אביב, וקשרו בין האירועים לנחיצותה של הרפורמה המשפטית. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיב: "בהתפרעויות השבת יש אחראי אחד בלבד: בג"ץ. לכן בדיוק אנחנו מובילים את התיקונים במערכת המשפט".
שר המשפטים יריב לוין הוסיף: "אם למישהו היה ספק למה הרפורמה חשובה ועל מה אנחנו נאבקים, הוא קיבל היום תשובה מוחצת לכך. אנחנו נאבקים על היותה של המדינה יהודית ודמוקרטית. על זכותם של תושבי דרום תל אביב ואילת לחיות חיים בטוחים".
"התרעתי למשטרה שבועיים לפני"
ברהנה נגאסי, יו"ר עמותת תקווה חדשה למען הקהילה האריתראית בישראל ומחוצה לה, התייחס הבוקר בריאיון ל-ynet Live להתפרעויות שאירעו אתמול בתל אביב, ואמר כי "התרעתי למשטרה שבועיים לפני, דיברתי כל יום מיום שבת שעברה עם כל גורמי המשטרה במדינה".
גם עו"ד תומר ורשה, בעל משרד להגירה ומומחה לפליטים, התייחס להתפרעויות. הוא תהה: "דיברו ברשתות וזה אפילו פורסם בעיתונים יום קודם שצפויה אלימות. נשאלת השאלה למה התירו את זה בכלל ולמה לא באו ומנעו".
יוסי סדבון, לשעבר מפקד מחוז תל אביב במשטרה, ציין כי "אין פה לא פשלה ולא דברים אחרים. המשטרה ידעה מהאירוע, אישרה את קיומו, נערכה מראש וביצעה 30 מעצרים ערב קודם". לדבריו, "במשטרה נערכו עם כוחות מיוחדים שמומחים בנושאי פיזור הפגנות. אלמלא עבודת המשטרה היו שם הרבה מאוד הרוגים. האלימות לא ניתנת להכלה".
