3 צפייה בגלריה
פוטין, בנט וזלנסקי: בנט כסוג של פרילאנסר בתיווך בין רוסיה לאוקראינה
(צילום: יואב דודקוביץ', AP, רויטרס)
למרות הסירוב העיקש של לשכת ראש הממשלה למסור פרטים על מסע התיווך הענף של בנט, שאליו התווספו אתמול (ראשון) עוד כמה שיחות טלפון עם מנהיגי אירופה וביניהם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, בימים האחרונים מועברים מסרים בהירים למדי מהקרמלין. האם המסרים האלה מבטאים את רצונו האמיתי של הצאר במוסקבה, או שמדובר תרגיל הטעיה? האם הם הסולם שאיתו יורדים מהעץ, או רק בזבוז זמן לקראת מתקפה אכזרית שאמורה לחדור לערים הגדולות באוקראינה - קייב, חרקוב, אודסה - ולהתחיל להכריע את המערכה? התשובה לשאלה הזו כולה נתונה בין אוזן ימין לשמאל של פוטין.
אך המסרים ברורים מאוד. בניגוד לתעלולי הלוחמה הפסיכולוגית בארה"ב, המשלחת הישראלית לקרמלין לא מצאה מנהיג זועם, פרנואיד או סובל מניתוק. פוטין, נאמר למקורבים ושרים פה בישראל, מגלה אותה רציונליות קרה וחדה שמאפיינת אותו בדרך כלל. אלה לא ימים רגילים. הוא במצב מלחמתי בהחלט, משדר שלא יתפשר ושהשלבים הבאים ב"מבצע המיוחד" ברורים לו לחלוטין.
בנט מעדכן על פגישתו עם פוטין: "אני מסייע בהידברות בין כל הצדדים"
מסע התיווך של ראש הממשלה נפתלי בנט, אומרים גורמים אירופיים, צמח אחרי ביקורו של קנצלר גרמניה אולף שולץ - שמעודד מאוד את היוזמה הזו. זהו בעצם מבצע ישראלי-גרמני. לשולץ, שכבר נתפס כוותרן מול הרוסים בתחילה, יש הרבה מה להפסיד ממגעים ישירים עם פוטין, שהולך ונתפס בידי הציבור במערב בתור מי שהוא באמת - פושע מלחמה.
במובן הזה, ראש ממשלת ישראל, שאיננו פורמלית חלק ממערב אירופה, ויש לו אינטרס עז בהמשך היחסים הטובים עם רוסיה (בשל הקהילות היהודיות באוקראינה ורוסיה וגבול הצפון, שני נושאים שבנט העלה בפגישה) יכול לשמש את המערב כסוג של פרילאנסר שאפשר להתכחש למגעים שנעשו דרכו בהמשך. זהו מרחב ההכחשה; עד כמה משתלם לראש ממשלת ישראל להיות בתוכו, זו שאלה טובה. ארה"ב נכון לאמש טרם אמרה מילה אחת באופן רשמי על כל העניין. זה מצב מוזר ומחשיד. אולי זו הסיבה ששר החוץ יאיר לפיד יטוס היום במיוחד ללטביה, לביקור שלא תוכנן, כדי לשוחח ישירות עם מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן. אפשר להניח שהוא ירצה לוודא כי ישראל מתואמת עם ארה"ב בעניין האוקראיני-רוסי. בנט עצמו אמר אתמול כי מהלכיו היו "בברכת" כל הצדדים, ניסוח חזק בהרבה מאשר "בתיאום". כדאי לקוות שזה בדיוק המצב.
המסרים של פוטין למערב בימים האחרונים מאוד ספציפיים, והם נעוצים בשני עוגנים מרכזיים. מילת קוד אחת היא "דה-נאציפיקציה". מדובר בתעלולי הפייק ניוז הרוסיים שבעצם מציגים את המדינה האוקראינית כולה כמבצע פאשיסטי בסגנון המשת"פים של ימי מלחמת העולם השנייה. הקרמלין הבהיר במילותיו שלו - ולכן ניתן להניח שבנט שמע דברים דומים - שהביטוי דה-נאציפיקציה איננו מכוון להדחת (או העלמת) זלנסקי. ובמילותיה של מוסקבה בהודעה רשמית שלא ניתן לה די תשומת לב: "אנו מחשיבים את זלנסקי לנשיאה הלגיטימי של אוקראינה".
במקביל, הטלוויזיה הרוסית, הממשל, פוטין - כולם עוסקים בניפוח תוכנית הלימודים האוקראינית, הטענות לקידוש גיבורי ימין קיצוני אנטי-רוסיים מימי מלחמת העולם, הקריאה על שמם רחובות בערים אוקראיניות. בעצם, הרוסים עוסקים פה בעוינות תרבותית היסטורית - כזו שמנוגדת לחזון של פוטין על כך שמדובר ב"אומה אחת". הם רוצים הסדר שבו "אין הסתה".
עניין אחר הוא הדה-מיליטריזציה, או הפירוז של אוקראינה. זה נושא קריטי. חשוב להדגיש: מנהיג רוסיה איננו דורש רק שהאוקראינים יימנעו מהצטרפות לנאט"ו. הוא יודע, וידע עוד לפני המלחמה, שביכולתו לקבל זאת. הוא רוצה עניין שמשתמע כהתפרקות אוקראינה מנשקה. בדרך כלל, במערב, הדרישה הזו נתפסת כמסווה לרצון פשוט בהשמדת הריבונות האוקראינית. לא, אומרים הרוסים - אנחנו מוכנים לדבר על כלי נשק ספציפיים, נניח טילים, שמאיימים עלינו. לא פירוק הצבא. מה זה בדיוק אומר? אפשר לנחש - וזה ניחוש, כי לשכת ראש הממשלה מסרבת להתייחס לפרטים - שהשאלות מה בדיוק פוטין רוצה בהקשר לכוחה הצבאי של שכנתו, עד הרמה הכי ספציפית של כלי נשק, עלו בשיחותיהם.
אבל בסוף יש עניינים פשוטים וברורים יותר. איך כעת, כאשר הכוחות הרוסיים כבר פלשו למדינה, ניתן לעצור וליזום תהליך שיבלום את השלב הבא במלחמתם, שלב שצפוי להיות קטלני וקשה בהרבה. במילים אחרות: מהו המסלול בו פועלים למניעת הסלמה, להבדיל מאיך מגיעים לשלום ממש.
הנקודה הכי חשובה: סוכנויות המודיעין במערב ממשיכות להאמין שפוטין נחוש לשעבד את אוקראינה כולה (נכון לסוף השבוע). שהוא נחוש להילחם עוד ועוד. הם לא ראו סימנים שהוא רוצה לרדת מהעץ, אלא דווקא ההפך: שההתנגדות האוקראינית שכנעה אותו כי עליו לייסר אותם בעקרבים. אין לי מושג אם ההערכה הזו נכונה, אבל עד כה המודיעין המערבי צדק ביחס לאוקראינה. מסע התיווך של בנט, למרות מטרותיו הנאצלות באמת, ממשיך להיות הימור עם מחירים לא מבוטלים אפשריים. פגישת בלינקן-לפיד היום תהיה קריטית בהקשר הזה; אם בלינקן יביע מורת רוח ולו הקלה ביותר, בעפעוף עינו השמאלית, סביר וכדאי שישראל תבצע פניית פרסה מניסיון התיווך ותתחיל לבצע הערכת נזקים.
