פרקליט המדינה עמית איסמן החליט בצהריים (יום ג') לפתוח מחדש את חקירת פרשת "הסרסור בסוהרות" בכלא גלבוע. שעות ספורות לאחר מכן הורתה נציבת שירות בתי הסוהר, רב גונדר קטי פרי, על פתיחה מיידית של הליך הדחה מנהלי של רב כלאי ראני באשה, קצין המודיעין בכלא גלבוע בתקופה שבה הסוהרות הותקפו מינית. לפי הודעת שב"ס, החלטת הנציבה גובשה נוכח ההחלטה לפתוח את תיק החקירה, ובין היתר לאור עדויות הסוהרות.
עו״ד אייל בסרגליק, סנגורו של קצין המודיעין, הגיב לכך: "זה לא פחות משערורייה. עוד טרם שוחחו עם הקצין ולא אמרו לו דבר וכבר החליטו להדיחו מבלי שהוצגה בפניו כל ראיה או טענה. הדרך להתנהל דרך התקשורת במקום לפנות ישירות לקצין לא תקינה, לא ראויה, ואנו נפעל בדרכים משפטיות לנקות את שמו". מקורבים לקצין המודיעין אמרו כי מדובר בצעד פופוליסטי של נציבת השב"ס פרי, במטרה למצוא חן בעיני ועדת הבדיקה הממשלתית.
בהודעה רשמית שהועברה לפני כן ממשרד המשפטים נמסר כי בהמשך לעדויות שנשמעו בפני הוועדה לבריחת האסירים הביטחוניים מהכלא, הורתה פרקליטת מחוז צפון (פלילי) אילנה ירושלמי, על דעת פרקליט המדינה איסמן, על חידוש החקירה בתיק. במסגרת פרשת "הסרסור בסוהרות", עלה חשד כי סוהרות בשב"ס הוטרדו והותקפו מינית על-ידי אסיר ביטחוני בכלא, אחרי שנכפה עליהן שיבוץ באגף לבקשת אסיר המרצה מאסר עולם. בשב"ס הכחישו את הדברים וכינו אותם "הבלים".
סוהרת בכלא לשעבר סיפרה למקורביה כי "האסיר הביטחוני ראה אותי ואמר לי 'בואי תעבדי באגף שלי', עניתי לו: 'ממש לא'. יום אחד מפקד המשמרת שלי אמר לי שקצין המודיעין דרש שאעבור לעבוד באגף של האסיר. אמרתי לו שאני לא רוצה. המפקד ענה לי, 'דרשו אותך שם'. בהתחלה סירבתי להיכנס, זה אסיר שעושים לו הרבה כבוד בכלא, כולם משום מה דופקים לו חשבון".
הפרשה הסתיימה בחקירה משטרתית שלא הובילה לכתבי אישום נגד המעורבים בה לכאורה, אולם היא עלתה שוב לכותרות על-ידי מפקד כלא גלבוע בוועדת החקירה הממלכתית לבריחת האסירים מהכלא.
מפקד הכלא, גונדר-משנה פרדי בן שטרית, התייחס בעדותו בפני הוועדה בחודש שעבר להדחתו של קצין המודיעין של הכלא, אחרי שהורה לכאורה להציב את הסוהרות באגף. הוא כינה זאת "סרסור בחיילות חובה על-ידי אסירים ביטחוניים", והוסיף: "סימנתי לעצמי איך אירוע כזה לא קורה בכלא. ראיתי זאת כחובה, הן היו עבורי כמו הילדים הפרטיים שלי. זה היה נר לרגליי".
יעל (שם בדוי), אחת הסוהרות שטוענות כי הוטרדו והותקפו מינית בכלא, הביעה סיפוק מהחלטתו של פרקליט המדינה. "שמחתי על הודעתו של פרקליט המדינה, שבישר על פתיחת תיק החקירה מחדש כנגד מי שהיו ממונים עליי בשב"ס", אמרה. "עברתי ימים קשים, שבהם הופנה לי הגב גם על ידי שב"ס וגם על ידי כל מערכת אכיפת החוק. הודעתו של פרקליט המדינה היא תקווה לכך שהצדק ייצא לאור והעוול שנעשה לי יתוקן. אני מאמינה שחקירה אמיתית תוביל גם לכתבי אישום וגם לשינוי מערכתי בשב"ס".
השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב, הגיב לפתיחת החקירה המחודשת באומרו: "מיד עם פרסום העדות החדשה בפרשיית הסוהרות בבית הסוהר גלבוע פניתי ליועמ״ש בהמלצה לפתוח את החקירה מחדש. בעקבות החלטתו נגבו עדויות חדשות ועתה הורה פרקליט המדינה לפתוח את החקירה מחדש ואני מברך על כך. לפעמים צריך לקחת נשימה עמוקה, לספור עד עשר ופשוט לעשות את הדבר הנכון".
גם שרת התחבורה מרב מיכאלי הביעה את שביעות רצונה מההחלטה לפתוח מחדש את התיק. "בזכות שר הבט"פ עמר בר-לב, תיק הסרסור בסוהרות בכלא נפתח והפרשייה המזעזעת הזו נחקרת מחדש", כתבה מיכאלי בטוויטר. "השר בר-לב מוכיח שוב שאחרי שנים של עצימת עיניים והתנהלות מקולקלת במשרד, הוא שר ענייני שפועל ללא פחד והולך עם האמת שלו. מפלגת העבודה ואני מאחוריו".
בשבוע שעבר הודיע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שבכוונתו לבדוק את הפרשה. "תיאורי החיילות שהוצבו על הנעשה בכלא גלבוע צריכים להדליק נורה אדומה. מה שקרה שם חייב להיבדק", קבע אנגלמן. "הפרשה בעייתית עוד יותר אם הסוהרות המוטרדות היו חיילות בשירות חובה. בכוונתי לעשות ביקורת על כל נושא הצבת חיילים וחיילות בשירות חובה במסגרות של המשרד לביטחון פנים - משטרה, שב"ס ומכבי אש", הוא הוסיף. "בין היתר נבדוק מה המשימות המוטלות על החיילות והחיילים האלו, המוגנות שלהם בשירות, האם השירות שלהם אפקטיבי. את כל אלה נבדוק גם בעיניים של המשרתים עצמם".
מעורך הדין אייל בסרגליק, שמייצג את קצין המודיעין, נמסר: "הצטערנו לשמוע כי במקום להודיע למרשי דבר, יצאה הודעה ראשונית לכתב תקשורת ומשם לשאר הכתבים, ואו אז יצאה הודעת הדוברות. בהתנהלות הוגנת ובמדינה מתוקנת ככל שנפתחת חקירה מודיעים לנחקר ולא לתקשורת, ואנו נוציא פנייה מסודרת לפרקליט המדינה באשר להדלפה זו.
"לגוף העניין, וכפי שציינו בעבר - התיק נחקר, נבדק היטב ונסגר. אין כל בסיס לגל השמועות החדש שמונע מגורמים אינטרסנטיים, שמוטב היה שלא היו ממשיכים לבחון את הקו הדק בין עבירה פלילית של לשון הרע לבין עוולה אזרחית של לשון הרע, כאשר לשניהם משמעויות משפטיות. כך או כך, מרשי, קצין מצטיין, ימשיך לעשות את מלאכתו נאמנה ולהגן על ביטחון מדינת ישראל, והאמת שלו, שהיא היחידה, תצא לאור".
מעורכת הדין גליה שמילוביץ, שמייצגת את הסוהרת, נמסר: "אני גאה לייצג את יעל, אישה צעירה שנפגעה על ידי אסיר בטחוני בחסות הממונים עליה, ונרמסה במשך למעלה משלוש שנים על ידי המערכת כולה. יעל היא אישה אמיצה ונחושה, ויש לי את הזכות לראות אותה מחייכת היום.
"אסור שהעוול שנעשה ליעל יחזור על עצמו. על המערכת להכיר בשגיאותיה ולפעול על פי הנחיית פרקליט המדינה כדי להגיע לחקר האמת, ועל מנת למצות את הדין עם האחראיים. אני רואה בהחלטת פרקליט המדינה צעד חשוב לא רק עבור יעל, אלא עבור נפגעות עבירה בפרשות אחרות, אשר תיקי החקירה שלהן נסגרו מבלי שמוצתה החקירה עד תום".
מעורכת הדין קרן ברק, שמייצגת שתיים מתוך שלוש הסוהרות בפרשה, ואף הגישה בשמן תביעת פיצויים אזרחית לבית המשפט, נמסר: "באופן מקומם לקוחותיי, הסוהרות, שמעו על פתיחת תיק החקירה מחדש לראשונה דרך אמצעי התקשורת, בעוד ההחלטה הרשמית התקבלה במשרדי רק לאחר מכן.
"מדובר בנשים אמיצות שנאבקות לקבלת צדק במשך שנים, ולצערי זוהי הוכחה נוספת להתנהלותה הקלוקלת של המערכת בטיפולה בעניינן. אני מקווה שהפעם היחידה החוקרת תגבה עדויות, ולא תחשוש לחקור לעומק ולחשוף בחקירתה את עובדות הפרשה הכואבת, כך שהפרקליטות תוכל לקבל הפעם את ההחלטה הנכונה ולהגיש כתבי אישום. זוהי ההזדמנות לתקן את כל הטעויות שנעשו ב-2018 ולהחזיר את את אמון הסוהרות והציבור במערכת".
פורסם לראשונה: 15:30, 14.12.21