הודעתה של ח"כ ג'ידא רינאווי זועבי (מרצ) הצילה, כך אומרים הפרשנים הפוליטיים, את הליכוד מכאב ראש גדול. הצעת החוק "ממדים ללימודים" המבטיחה לחיילים משוחררים מלגה בגובה שני שליש משכר הלימוד בהשכלה גבוהה נשמעת לליכוד ולבוחריו כהצעה לאומית חשובה, ולכאורה אין שום סיבה הגיונית להתנגד אליה. אלא שזו הצעה של הקואליציה, ותמיכה של הליכוד עלולה הייתה להתחיל סחרור פוליטי שבמסגרתו יצטרפו סיעות אחרות מהאופוזיציה בהצעות חוק משלהן. וכך התחילו ההסברים המאולצים שלפיהם הליכוד בעד 100% מלגה ולא שני שלישים, או שרוצים ש"מס עבאס" יבוטל ויועבר לחיילים וכן הלאה. כולם יודעים שזו לא הסיבה, ואתם לא עובדים על אף אחד.
אבל האמת היא שאם בוחנים את ההצעה עצמה מגלים שהיא פשוט מזיקה בלי קשר לפליק-פלאקים הפוליטיים. הממשלה הצדיקה את התוכנית "מתוך הכרה בחשיבות ההשכלה האקדמית ותרומתה לכלכלת המדינה", אבל תתפלאו: יש דבר כזה יותר מדי השכלה אקדמית. מחקר שערך ד"ר אורי כץ ופורסם על ידי פורום קהלת באוקטובר 2017 העלה שבישראל יש השכלה גבוהה עודפת באופן משמעותי.
ישראל היא כיום אחת המדינות ה"משכילות" בעולם מבחינת השכלה גבוהה, אך הדבר אינו מיתרגם לפריון עבודה גבוה או להון אנושי גבוה, והאקדמיזציה הנרחבת לא תרמה לא לשוויון הזדמנויות ולא לצמצום פערים. ההשכלה הגבוהה בישראל גם לא מעלה את השכר באופן משמעותי לעומת חסרי השכלה גבוהה.
איך זה הגיוני? בעיני רוחנו "השכלה גבוהה" זה דבר טוב באופן אבסולוטי, וכמה שיותר טוב – עדיף. אבל למעשה מדובר פשוט במוסדות שלומדים בהם דברים, לפעמים מועילים לעתידו המקצועי של הסטודנט ולפעמים בכלל לא. האם כל מי שלומד תקשורת או תיאטרון או סוציולוגיה ימצא עבודה המצדיקה את השנים שהשקיע? המחקר של ד"ר כץ הראה שלא כך, ובמדינת ישראל יש עודף יוצא דופן של אקדמאים שלא מצאו עבודה בהתאם לרמת השכלתם.
אבל אולי השכלה גבוהה חשובה להרחבת האופקים של הסטודנטים ולהפיכתם לבני אדם טובים יותר? צר לי לאכזב אתכם: הישיבה על ספסלי האקדמיה לא הופכת אוטומטית את הסטודנט לבן אדם טוב יותר מאשר מי שעובד לפרנסתו מבלי לעבור באוניברסיטה. הלימודים יכולים להרחיב אופקים אבל גם יכולים להצר את האופקים, כשבחוגים מסוימים באקדמיה יש נטייה להעמיס על הסטודנטים אידיאולוגיית שמאל מרקסיסטי ואנטי-לאומי – ויש משהו אירוני למדי בעובדה שגם על מימון לימודים מהסוג הזה מתקוטטות מפלגות הימין.
(צילום: שמוליק דודפור)
כבר היום, אזרחי מדינת ישראל מסבסדים בכבדות את ההשכלה הגבוהה. כל סטודנט – שלרוב לא מגיע משכבות נזקקות – מקבל מהמדינה סבסוד עתק מכסף של אחרים, בשיעור העולה בהרבה על סבסוד אברכים, ובשני המקרים התרומה בפועל לכלכלת המדינה או לסטודנט עצמו אינה גבוהה במיוחד. הסבסוד הכבד הזה לא הועיל לציבור אלא הזיק לו, משום שהוא לוקח ממשלמי המסים כסף שהיה יכול לעזור להם בדרכים טובות יותר. תוספת סבסוד במסגרת "ממדים ללימודים" תהווה רק תוספת נטל.
הלל גרשונימיכאל אדריבנוסף, לא כל מקצוע בעולם הוא אקדמי. מה לגבי חיילים משוחררים המעוניינים לעבוד במקצוע לא-אקדמי, ולא להשחית שלוש שנים מחייהם על קורסים שמבחינתם יהיו משמימים ולא יועילו להם כהוא זה? סבסוד תואר אקדמי לחיילים משוחררים גורם הן לעיוות של בחירות האזרחים, והן מהווה אפליה ופגיעה במי שלא בוחרים במסלול הזה ושהוא לא מתאים להם.
כולנו רוצים להוקיר את החיילים ולתגמל אותם על תרומתם למדינה. אבל יש דרך מאוד פשוטה לעשות זאת: תנו להם משכורת הוגנת, ושהם יבחרו לעשות איתה כטוב בעיניהם. הסללה לאקדמיה לא תועיל – לא להם ולא לכלל אזרחי המדינה.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
