אדיר ינקו עם צוות משרד החוץ בחפ"ק שעל גבול פולין-אוקראינה
(צילום: ניצן דרור)
לאוהל של "הצלה ללא גבולות" נכנסת אישה אוקראינית מבוגרת ומתלוננת על כאבים באזור הלב. באמצעות מתורגמנית, שואלת אותה המתנדבת מלכה שטיין כמה שאלות. מיד אחריה נכנס קשיש, גם הוא מתלונן על כאבים בלב. שטיין, שנמצאת פה כבר שבוע, מטפלת גם בו. כמה דקות קודם לכן, התעקש הקשיש שלא להגיע לאוהל - אך שינה את דעתו.
המלחמה באוקראינה – כתבות נוספות:
• דקה אחר דקה: עדכונים שוטפים מהמלחמה
• בנט המתווך: מאחורי הקלעים של הטיסה החשאית למוסקבה
• אוקראינה זקוקה למטוסים וטילים: "הבטחתם 'לעולם לא עוד'? זה הזמן לקיים"
• קייב מתכוננת ל"אם כל ההרעשות"
• מי נגד מי במשבר באוקראינה? מדריך
• נמצאים באוקראינה או בגבולותיה? רוצים לדווח ולצלם? לחצו כאן
האוהל הישראלי הקטן שהוקם במרכז האזור שאליו מתנקזים הפליטים האוקראינים שחוצים את מעבר הגבול מדיקה אל תוך פולין הוא נקודת הסיוע והטיפול הרפואי הראשונה. אין בית חולים קרוב, וחלק גדול מהפליטים שמגיעים לכאן הגיעו ללא התרופות שלהם.
"התחלנו את השבוע ביום שני, ואני רק יכולה להיות גאה שהמרפאה שלנו נראית כמו בית חולים", סיפרה שטיין. "זרם הפליטים אתמול התחדש בצורה בלתי רגילה. יש מאות פליטים שמגיעים לכאן עם התקפי חרדה, ויש לנו מלאי גדול של טיפול לתופעות כמו מכות קור, היפותרמיה, חבלות בגפיים ונפילות למיניהן. הרבה מאוד חולי סוכרת שהגיעו לכאן ונתקעו בלי אינסולין. אנחנו ממש מחלקים תרופות שיהיו להם לדרך".
שטיין בחרה לנצל את ימי החופשה המרוכזת שקיבלה מעבודתה בסיוע לפליטים. "אני חושבת שזה הדבר הכי נכון לעשות", היא אמרה. "הגענו לכאן כשלא היה שום מענה רפואי סדור - ועדיין אין כזה. אני יודעת שיש התגייסות של הפולנים לפתוח כאן בית חולים קטן. בינתיים אנחנו כאן ומאיישים את המוקד גם בלילות. מה שעושה אותי הכי מאושרת זה כשאנשים יוצאים מפה עם חיוך על השפתיים".
אל מוקד החירום הביאו מלאי תרופות שניתנות לפליטים, וגם דפיברילטור. במוקד מספרים על כך שההתמודדות המרכזית היא התקפי חרדה שעמם מתמודדים הפליטים שנכנסים למדינה. רק בשבוע שעבר ביצעו פה החייאה לאחד האוקראינים שהגיע הנה.
כאמור, את הטיפול הרפואי המיידי שלו הם זקוקים מעניקים חברי "הצלה ללא גבולות". "כשאנחנו באוהל אנחנו בדרך כלל מטפלים ב-15 מקרים בשעה, לעיתים אפילו יותר", אמר פרננד כהן טנוג'י, מנהל הצוות. "יש אוכלוסייה שמגיעה באופן מסודר וברוב המקרים זו רפואה קלה. נותנים תרופות לילדים וממשיכים קדימה. האוכלוסייה הכי בעייתית היא זו שמגיעה בדרך כלל ברגל. אחרי חמישה ימים בקור יש להם בעיות יותר קריטיות. לפעמים בעיות ברגליים, בידיים ודברים יותר רציניים".
אולפן ynet: ריאיון עם איתן עדי, תושב אודסה
סמוך לאוהל הזה, בגבול פולין-אוקראינה, מפעילים אנשי משרד החוץ את קווי הסיוע והחפ"ק ויוצאים למעברי הגבול כדי לסייע לאזרחים ישראלים. אנחנו פוקדים את המקום, ואף שמדובר ביום שישי בערב, זרם השיחות לשם לא פוסק. ישראלים ויהודים מתקשרים למוקד בפולין ומבקשים עזרה. אחד מהם, למשל, מעוניין לצאת מאומן אך לא מצליח.
"לפעילות העיקרית שלנו היו שלושה שלבים", הסבירה אירית יאחנס, דוברת וראש תחום דיפלומטיה ציבורית בשגרירות ישראל בפולין. "הראשון, לקלוט את הצוות של השגרירות בקייב שעבר ללבוב ולאחר מכן הגיע לכאן, לפולין. בשלב השני – הנציגים שלנו עוברים את הגבול ומסייעים לאנשים לחצות לתוך פולין. והחלק השלישי הוא מענה בלתי פוסק לפניות ולבקשות, בעיקר מצד אזרחים ישראלים ויהודים, ואם אנחנו יכולים לסייע גם לאחרים אנחנו עושים את זה במידת האפשר".
אולפן ynet: ריאיון עם תושב חרסון שנכבשה על ידי רוסיה
גם סיוע הומניטרי מוגש לממתינים במעברי הגבול. "יש פה ערכות חימום שהצוותים שלנו שיורדים לשטח לוקחים איתם", היא אמרה. "שמיכות, דברי מתיקה, שתייה חמה, והיום ביצענו גם הזמנה גדולה מאוד של מחממי ידיים וגוף. אנחנו מורידים את כל זה לאנשים שממתינים בתור במעבר הגבול, גם כדי לקבל את פניהם בצורה יפה וגם כדי לברר האם הם זקוקים לטיפול קונסולרי".
מתוך עשרות אלפי ישראלים ששהו באוקראינה, 3,000 לא התפנו עדיין או לא יכולים להתפנות. "חלקם גם לא רוצים להתפנות מכל מיני סיבות אישיות", אמרה יאחנס. "הבקשות העיקריות שמגיעות אלינו כרגע נוגעות לאפשרות לסייע ליהודים באוקראינה לצאת משם, כמו גם האפשרות שלנו לתת להם מידע שעונה על איך הם יעברו את הגבול ולאילו מסמכים הם נזקקים".
נטלי דדון בריאיון לאולפן ynet
אנחנו עוברים לעמדת הטלפונים. על הקיר כל מספרי הטלפון שבאמצעותם ניתן ליצור קשר עם החפ"ק. לילך אטיאס, קונסולית ישראל בקייב, נשמעת צרודה במיוחד. זה ימים ארוכים שהיא לא מפסיקה לדבר בטלפון עם אזרחים שפונים אליה. ישראלים ויהודים פונים בעודם נצורים, רוצים לצאת מאוקראינה - אך לא יכולים. "אנחנו מקבלים אלפי טלפונים, 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע", אמרה חני נחמיאס מהאגף הקונסולרי של משרד החוץ וראש הענף הגיאוגרפי שאחראי על האזור, שהגיעה מהארץ לתגבר את הצוות כאן בגבול.
"יש לנו המון פניות. עם חלקן אנחנו מביעים צער. אתמול הייתה לנו שיחה של שני קשישים יהודים שהגיעו לגבול באוטובוס, והם באפיסת כוחות. הם זקוקים לעזרה. ננסה להגיע אליהם. אנחנו מנסים להרגיע את המשפחות שמתקשרות, גם בשתיים בלילה, ויודעים שהם עומדים בתור אינסופי לאחר נסיעה ארוכה מאוד". לדברי נחמיאס, בהתחלה אנשים התקשרו לשאול ולהתייעץ האם כדאי לעזוב את אוקראינה: "בשלב המוקדם עוד היה לתושבים ספק, אבל מהר מאוד השאלות קיבלו תפנית. עכשיו שואלים איך אפשר לצאת מאוקראינה ולעלות לישראל".
