המתח בקואליציה שנשמר על אש קטנה חוזר לסדר היום: אחרי שראש הממשלה נפתלי בנט הצליח לכבות שריפה אחת, ולהחזיר - לפחות זמנית - את חבר הכנסת מיכאל ביטון להצבעות במליאה, מתפתח בקואליציה הרעועה משבר נוסף. אתמול במליאת הכנסת, נזכיר, חלק מהחקיקה שתוכננה להעלות נדחתה בגלל היעדר רוב - ובין החוקים הייתה גם הצעת חוק הוראת שעה להחלת תקנות מיוחדות ביו"ש, הצעה שמאושרת מדי 5 שנים מאז 1967. בעקבות הדחייה הזו, שיגר שר המשפטים גדעון סער איום מרומז לעבר אנשי רע"מ - והזהיר שההצבעה על החוק בשבוע הבא תהיה מבחן לקואליציה סביב השאלה "האם הקואליציה רוצה להמשיך להתקיים או לא".
סער אמר את הדברים בכאן ב', אחרי שרע"מ וח"כ ג'ידא רינאוי זועבי סירבו לתמוך בחוק, ובכך למעשה הובילו לכך שירד מסדר היום - מאחר שראשי בלוק נתניהו הודיעו שיתנגדו לכל חוק שתעלה הממשלה באופן גורף. היום, ובאקט שרבים פירשו כהתגרות נגד סער, כתב חבר הכנסת ווליד טאהא מרע"מ: "אנחנו מוכנים". ח"כ טאהא צייץ את דבריו כהתרסה לציוץ של סער "אני מוכן" מאוקטובר 2019, עת שראש הממשלה דאז בנימין נתניהו שקל אפשרות לקיים פריימריז בזק לראשות הליכוד.
סער מבהיר: "הדבר היסודי בקיום של כל ממשלה - להעביר דברים בכנסת"
(צילום: אלי מנדלבאום )
מיכאל ביטון תוקף את מיכאלי, הבוקר
הצעת החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת החירום ביהודה ושומרון (חוק יו"ש) שאותו מבקש סער לקדם מאפשר להחיל את החוק הישראלי הפלילי על תושבי יהודה ושומרון. מאז 1967 החוק מאושר מדי 5 שנה בדרך קבע, ותוקפו הנוכחו מסתיים בסוף יוני. שרי הממשלה אישרו את הארכת התקנות בממשלה, אך במליאת הכנסת לא צפוי לו רוב לפי שעה - שכן כמה מחברי הקואליציה מתנגדים לו, ובאופוזיציה מסרבים לסייע לקואליציה להעבירו.
אם התקנות הללו לא יעברו, נדגיש, סמכויות האכיפה הפלילית ביו"ש יצומצמו באופן דרמטי, דבר שייצור למעשה מעין מערכת חוק נפרדת מזו שקיימת בישראל. החוק מחיל הוראות של הרבה חוקים על אזור יהודה ושומרון: למשל, מס הכנסה, הוצאה לפועל, ביטוח לאומי וכדומה.
סער עצמו הסביר אתמול כי החוק קובע "הרבה מאוד מההסדרים המשפטיים בשטחי יו"ש", ואף נתן כדוגמה את האפשרות להעמיד לדין בבתי המשפט בישראל אזרחים ישראלים בעקבות עבירות פליליות שבוצעו ביו"ש. "אלמלא החוק הזה, ניתן יהיה להעמיד לדין ישראלים רק במערכת השיפוט הצבאית, דבר שבוודאי לא היינו רוצים להגיע אליו", אמר סער. "אלמלא החוק הזה, אסירים ביטחוניים בכלא הישראלי צריכים להיות מוחזקים בבתי כלי צבאיים ביהודה ושומרון. המשטרה לא תהיה מוסמכת לחקור ביו"ש מעשים שבוצעו בישראל".
לדברי סער, "המצב הזה עלול להפוך את היישובים ביו"ש לערי מקלט, והזכויות של תושבי יו"ש לקבל קצבאות על פי חוק ביטוח לאומי וחוקים אחרים תלויים בהעברת החוק הזה. יש דברים שממשלה יכולה לחיות בלעדיהם, אבל פה מדובר בהסדר משפטי שמסדיר את המציאות המשפטית ביו"ש מאז ששת הימים, והוא חייב לעבור בשלוש קריאות עד סוף יוני".
גולן: "לא בטוח שעבאס בקיא בפרטים"
סגן שרת הכלכלה, יאיר גולן (מרצ) התייחס באולפן ynet לדברי סער, ואמר כי "גדעון מודע היטב לכך שללא העברת 'חוק יו"ש' תיווצר פה לקונה משפטית בלתי מתקבלת על הדעת". לדבריו, "אני לא בטוח שמנסור עבאס בקיא בפרטים. צריך לשבת איתו ולהסביר לו כמה המצב בלתי אפשרי, ושהוא לרעת כל האינטרסים שהוא מנסה להגן עליהם, בראש ובראשונה על שלטון החוק ואכיפתו ביהודה ושומרון".
הריאיון של יאיר גולן
(צילום: סטס דופולו)
גולן הוסיף: "לעולם החיבור בין שמונה מפלגות בקואליציה יישאר מורכב. אני משוכנע שבשיח ענייני ומקצועי אפשר לפתור את זה, בעיניי בקלות. כל שבוע יזמן לנו משברון מסוג כזה הוא אחר. אנחנו נצלח את המשברים האלה, אני לא מוטרד מזה יותר מדי".
אלא שהמתיחות הזו לא עומדת לבדה, והיא לא האירוע היחיד שמתסיס את הקואליציה מבפנים: גם אמירות של שר האוצר אביגדור ליברמן סביב קיצוץ תקציב הישיבה מעוררות אי-נוחות בקרב החלק השמרני בממשלה.
לדברי ליברמן, "מוסדות חינוך שלא רוצים ללמד לימודי ליבה, שיעשו את זה על חשבונם ולא על חשבון משלם המיסים. אי אפשר לפעול נגד הקואליציה וגם לקבל כסף קואליציוני".
היום, במהלך סיור בזיכרון יעקב התייחסו לסוגיה השרה איילת שקד וח"כ ניר אורבך מימינה. "אני נמצא כאן עם השרה איילת שקד בסיור בזיכרון יעקב, על רקע מוסדות הלימוד של הציונות הדתית", אמר אורבך. "אנחנו בימינה מכירים בלימוד התורה כערך ואנחנו יודעים שלומדי התורה מוסרים את נפשם למען עם ישראל ועושים זאת במסירות נפש גדולה. אנחנו נשמור על עולם התורה".
שקד, לצידו של אורבך, הוסיפה: "הקואליציה הזו בנויה על הסכמות. אנחנו את תפקידנו נעשה ונדאג שלומדי התורה לא ייפגעו".
עם זאת, לפחות לפי תגובת לשכת ליברמן, נראה כי דווקא במקרה זה לא מדובר במשבר אמיתי - שכן לפי הלשכה "שר האוצר הבהיר יותר מפעם אחת שהוא תומך מאוד בכל מוסד תורני שמעודד שירות צבאי, לימודי ליבה ויציאה לעבודה ובמיוחד במוסדות הציונות הדתית שמחנכים לערכים המדוברים".
משבר נוסף, שנראה שלא בא על סיומו, הוא הרפורמה בתחבורה הציבורית. אחרי שאתמול הסתיים כאמור החרם של יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון, הוא שב ותקף הבוקר בוועדת הכלכלה את הרפורמה - והבהיר כי חרף טענת השרה מרב מיכאלי שהיא תיכנס לתוקף במועד המתוכנן, הוא לא יתמוך בה. "זה לא רפורמה, זה בלוף", תקף. "זה משחק עם כספי עניים והעברתם לעשירים. ראש הממשלה ביקש שבועיים לטפל, דיברתי גם עם שר החוץ יאיר לפיד, והחלטתי עבורם לעצור את המאבק כדי לאפשר להם לתקן. בתמורה יצאה שרת התחבורה בהודעה פוגענית, אישית, לגופם של אנשים, בסיסמאות שקריות שאין להם קשר לתוכן הרפורמה. החלטתי למחול על כבודי, אבל האמת צריכה להיאמר".
"אתן את השבועיים האלה לראש הממשלה, לשר האוצר ולראש הממשלה החליפי.", אמר ביטון, ואז הדגיש: "אבל לא תהייה התייקרות של 70, 130 או 170 אחוז. לא במשמרת שלנו. על זה אני יותר נחוש מאי פעם. ייקחו את זה לאישי, יכפישו, נקבל באהבה".
