ריאיון פוליטי פנינה תמנו שטה שרת העלייה והקליטה כחול לבן
(צילום: נדב אבס, נויל האריס)

שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה (כחול לבן) אמרה היום (שני) לאולפן ynet כי היא מעריכה ששרת הפנים איילת שקד שוקלת בחיוב את ביטול הערבות שנדרשת מחלק מהפליטים שהגיעו מאוקראינה לישראל, ואינם יהודים או זכאי חוק השבות. שקד צפויה לפרסם מדיניות כניסת זרים עדכנית, שלטענתה תהיה מאוזנת יותר, כך שתאפשר כניסה של פליטים באופן מבוקר ובמספרים שישראל יכולה להכיל.
בדיון בוועדת השרים לענייני עלייה וקליטה, בראשות תמנו שטה, אמר ראש הממשלה נפתלי בנט: "ההשלכות של המלחמה מגיעות לכל מקום, גם אלינו. אנחנו במדינת ישראל קלטנו עד עכשיו הרבה מאוד פליטים, חלקם יהודים, רובם לא. מטבע הדברים מדינת ישראל תתמקד בפליטים יהודים. מדינת ישראל קמה כמדינה שהיא המקום הבטוח ביותר בעולם ליהודים, זה ממש בליבת הייעוד, ולכן כמובן אנחנו נתמקד בזה".
"אנחנו חייבים שאותם יהודים שבורחים ממקומות סכנה, יתקבלו כאן במדינת ישראל בצורה הטובה ביותר, שירגישו דלת פתוחה ובית חם", הוסיף בנט. "אסור שהבירוקרטיה הפנימית שלנו תציב מכשולים. אנחנו צריכים לדעת להפוך עולמות ולחתוך בבירוקרטיה כדי לעמוד במשימה ההיסטורית הזאת". לדבריו, יש להתמקד בהגעה "ליהודים שנמצאים במצוקה, להגיע אליהם בשטח ולהקל עליהם, ולקלוט אותם כאן במדינת ישראל בצורה הטובה ביותר שאפשר. מדינת ישראל היא מקלט ליהודים שנמצאים במצוקה. אנחנו נעמוד במשימה הקדושה הזו גם הפעם".
1 צפייה בגלריה
פנינה תמנו שטה באולפן ynet
פנינה תמנו שטה באולפן ynet
"החובה הערכית והמוסרית שלנו - לפתוח לפליטים את שערי מדינת ישראל". פנינה תמנו שטה
(צילום: שמוליק דודפור)
בריאיון לאולפן ynet אמרה תמנו שטה: זה עניין של להסתכל על המציאות נכוחה ולהבין שאנשים בורחים ממלחמה כמעט בלי כלום ומגיעים לכאן, והחובה הערכית והמוסרית שלנו זה לדאוג שאנחנו פותחים להם את שערי מדינת ישראל. בטח אנחנו כעם למוד אסונות כולל השואה, אין שום סיבה שנבוא ונאמר לאנשים שיבואו ויפקידו לנו 10,000 שקלים, או ייתנו ערבות, והדבר הזה אכן עלה לדיון בממשלה. אני חושבת שגם שרת הפנים תשקול את זה באופן חיובי ושיימצאו חלופות אחרות כמו להחתים את אותם אנשים על כך שמדובר במקלט זמני. אנחנו כמובן נאפשר להם להיות במדינה וכשהעניינים יירגעו - הם יחזרו".
-השאלה היא כמה פליטים ישראל יכולה לקבל. שקד אומרת שאפילו שאין לנו גבולות עם אוקראינה, ישראל קלטה באופן יחסי הכי הרבה פליטים עד עכשיו. "היא צודקת, היא בדקה את הנתונים ומעבר לכך אני רוצה להזכיר לכם, יש פה אוכלוסייה גדולה שעלתה מאוקראינה ויש להם חברים ומשפחה שאינם זכאי חוק השבות והם רוצים להגיע לכאן, ואנחנו מאפשרים את זה. לצד זה, צריך להזכיר, שאנחנו עושים עוד צעדים: הממשלה שלחה סיוע הומניטרי ואנחנו מקבלים לפה את הפליטים היהודים וזכאי חוק השבות באהבה גדולה".
ד"ר אמירה הלפרין על מצב הפליטים מאוקראינה
(צילום: נויל האריס)

קבלת פנים לעולים החדשים מאוקראינה בטקס של משרד העלייה והקליטה

-מה צריכה להיות המכסה של הפליטים שישראל תקלוט? "אני לא עוסקת במכסות. בסופו של דבר שרת הפנים תצטרך לגבש מדיניות שהיא ברורה, שהיא מצד אחד מקלה ומסירה את עניין הערבות, ולצד זה לבחון את הנושא של כמה פליטים מדינת ישראל יכולה לקלוט. כרגע אני לא רואה שצובאים לפתחנו כל כך הרבה אנשים ולכן אין כל כך ממה להתרגש. אני בטוחה ששקד תשקול את זה באופן חיובי ותמצא דרכים אלטרנטיביות יותר הוגנות, נקרא לזה".
תמנו שטה אמרה כי ישראל נערכת לקליטה של עשרות אלפי יהודים וזכאי חוק השבות. "זה יכול אכן להגיע למאות אלפים, אני לא חושבת שזה בחודש-חודשיים, זה יבוא על פני תקופה טיפה יותר ארוכה", אמרה השרה. "לצד זה כל המערכות - גם המשרד שלי, הכנו תוכנית פעולה סדורה כדי לקלוט את העולים שיגיעו. זה דורש מאמץ ושיתוף פעולה. היום אני אכנס את קבינט העלייה והקליטה ולשם יגיעו הרבה מאוד שרים כולל שר השיכון, שרת הפנים, שרת החינוך ושר הרווחה, כדי שבסוף נהיה מתואמים. הרי בסוף יגיעו לכאן למשל הרבה מאוד ילדים שאנחנו רוצים לקלוט אותם ישירות אל תוך מערכת החינוך".
דיווח של רון בן ישי מלב ההפגזות באוקראינה
(צילום: נדיה שבצ'נקו)

-מעבר לכוח האדם שצריך למצוא, אנחנו כבר לא ב-1991 וישראל היא מדינה מאוד צפופה. את צופה קשיים בקליטה? "בהחלט. בסוף אנחנו נמצאים במשבר דיור ולכן נצטרך לחשוב מחוץ לקופסה. מעבר לפתרונות שכרגע עומדים בשת"פ עם משרד השיכון, יש לי הרבה מאוד שיחות גם עם שר השיכון, גם עם המנכ"ל, אנחנו מעמידים דירות שאנחנו יודעים שהן פנויות. לצד זה, זה לא מספיק לעשרות אלפים והיום זה יהיה עיקר הדיון בקבינט העלייה והקליטה, להציע דיור וחלופות לדיור כדי לקלוט את העולים".
תמנו שטה בירכה על הפגישה של בנט עם נשיא רוסיה פוטין. "אני חושבת שזו חובה עלינו לעשות את כל המאמצים כדי שבאמת נביא את שני הצדדים להתדיינות והפסקת המלחמה. דווקא בגלל הקשר המיוחד שיש לנו עם שתי המדינות. אגב, גם בהקשר היהודי, ברוסיה יש לנו קהילה יהודית מאוד גדולה, 600 אלף זכאי חוק השבות ובאוקראינה 200 אלף זכאי חוק השבות, ועלינו לעשות את כל המאמצים כדי לגשר בין הצדדים".