חרם על הנפט הרוסי: גד ליאור עם המשמעויות
(צילום: נויל האריס)
כלי תקשורת בארה"ב דיווחו אחר הצהריים (שלישי) כי הנשיא ג'ו ביידן צפוי להכריז כבר הערב על חרם אמריקני נגד תעשיית האנרגיה של רוסיה, חרם שבמסגרתו ייאסר על חברות בארה"ב לייבא ממנה נפט, גז טבעי או פחם. ביידן צפוי להכריז על המהלך בנאום מיוחד שיישא הערב, ולפי הדיווחים הוא ייעשה זאת מבלי שמדינות באירופה יצטרפו אליו. כבר אתמול דווח כי ארה"ב שוקלת להטיל חרם שכזה בלי אירופה, שחוששת מאוד מהשלכות המהלך, לנוכח התלות הרבה שלה בגז הרוסי.
בימים האחרונים הלכו וגברו הקריאות במערב להטיל סנקציות על תעשיית האנרגיה הרוסית – מקור ההכנסה הראשי של ממשל פוטין – שעד עתה הוחרגה מהסנקציות הכבדות שהוטלו על רוסיה. שלשום הצהיר מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן כי ארה"ב ובעלות בריתה האירופיות בודקות אפשרות לאסור ייבוא של נפט רוסי, אולם במערב אין תמימות דעים בעניין.
המלחמה באוקראינה – עוד כותרות:
• דקה אחר דקה: עדכונים שוטפים מהמלחמה
• אירופה נגד חרם על הגז הרוסי
• הגנרלים הרוסים שנהרגו במלחמה
• פינוי מערים נצורות, כבר 2 מיליון פליטים
• זלנסקי: "נשאר בקייב, לא מפחד"
• מי נגד מי במשבר באוקראינה? מדריך
• נמצאים באוקראינה או בגבולותיה? רוצים לדווח ולצלם? לחצו כאן
29 צפייה בגלריה
פוטין, ביידן והגז הרוסי. ארה"ב תטיל חרם עצמאי על תעשיית האנרגיה של מוסקבה
(צילום: EPA, shutterstock ,רויטרס)
אירופה מייבאת כ-40% מהגז שלה מרוסיה, והחשש שכמות הגז הזו תקוצץ על-ידי סנקציות מערביות או על-ידי רוסיה עצמה, אם תחליט לנקום באירופים, כבר גרם לעלייה דרמטית במחירים שם. מדינות שונות באירופה תלויות במידה שונה בגז הרוסי – יש מדינות הקונות ממוסקבה רק כמויות גז קטנות יחסית, אם בכלל, ומנגד יש מדינות שכל ייבוא הגז שלהן נסמך על רוסיה – ולכן תתקשה היבשת לגבש עמדה אחידה בעניין.
בין המדינות שהביעו התנגדות לחרם על הגז הרוסי נמנות הונגריה וגרמניה, אך במקביל נראה שבאיחוד האירופי פועלים כעת ביתר שאת "להיגמל" מהתלות בגז הזה – גם אם לא באופן מיידי. לפי טיוטת תוכנית פעולה שהגיעה לידי רויטרס, ושעליה צפויים מנהיגי מדינות האיחוד להצביע בפסגה שתיערך ביניהם ביום חמישי ושישי, האיחוד מתכוון להפחית בהדרגתיות את התלות בגז הרוסי, בין היתר באמצעות הגדלת כמות הגז שהוא מייבא באמצעות מכולות בים (שמשנעות אותו בצורה נוזלית ומרוכזת), האצת מקורות אנרגיה ירוקה, וכן שיפור ושדרוג הקשר בין רשתות החשמל של מדינות אירופה, באופן שניצולו יהיה יעיל יותר. לסוגיה התייחס היום מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, שאמר כי המשבר הנוכחי מציג בפני אירופה הזדמנות – שהיא לדבריו גם הכרח – להפסקת התלות של היבשת במגזר האנרגיה הרוסי.
זמן קצר לפני הדיווח על כוונתו של ביידן להטיל את החרם על הנפט והגז הרוסיים, הקריאות לפגיעה בענף הזה הובילו גם את ענקית הנפט "של" להודיע כי היא מפסיקה לקנות נפט גולמי מרוסיה ומשעה כל מעורבות שלה בתעשיית האנרגיה הרוסית. החברה התנצלה על כך שבשבוע שעבר החליטה, למרות הפלישה, לקנות נפט גולמי נוסף מרוסיה במחיר מוזל, ואמרה כי הצעד הזה היה שגוי. החברה מצטרפת בכך לחברות נפט נוספת שכבר הודיעו על ניתוק הקשר עם רוסיה, בהן הענקית הבריטית BP.
מיליון ילדים פליטים: "צועדים אל הלא-נודע"
הקריאות לחרם על הנפט הרוסי מגיעות כשברקע נמשכים הקרבות במלחמה באוקראינה, שנמצאת כעת ביומה ה-13. הבוקר נפתח אמנם עם חדשות מעודדות מעט, כשצבא רוסיה הודיע כי הוא עובר למצב לחימה "שקט" ואזרחים הורשו לראשונה להימלט מלפחות אחת מהערים הנצורות על ידיו, אך במקביל המשיכו להתברר ממדי האסון ההומניטרי שחולל פוטין כשהורה לצבאו לפלוש למדינה: עד עתה ברחו מאוקראינה כבר 2 מיליון פליטים, ומדובר במשבר הפליטים שמתפתח בקצב המהיר ביותר מאז המשבר שחוללה מלחמת העולם השנייה. בצהריים הודיעה יוניצ"ף, קרן האו"ם לילדים, כי מחצית מאותם פליטים, מיליון בני אדם, הם ילדים. "זהו ציון דרך היסטורי ואפל", אמר דובר יוניצ"ף ג'יימס אלדר.
שליחנו לגבול פולין-אוקראינה מדווח על המשבר ההומניטרי, אתמול
(צילום: ניצן דרור, נויל האריס)
29 צפייה בגלריה
פליטים בגבול רומניה, תחת השלג. החשש: קור מקפיא יגיע מהאזור הארקטי, ומסעם יהפוך לקשה אף יותר
(צילום: EPA)
הנתון העגום הזה, נזכיר, מגיע על רקע העובדה שצו הגיוס הכללי שפרסמה הממשלה האוקראינית עם תחילת הפלישה הרוסית אוסר על בני 18 עד 60 לעזוב את המדינה, ולפיכך רובם המוחלט של הפליטים הם נשים וילדים, שנאלצים לעתים קרובות להיפרד מבני זוגן או מאבותיהם, ולעשות את הדרך המתישה והמסוכנת אל מעבר לגבול, לבדם. רוב הפליטים, 1.2 מיליון, זורמים לפולין, אך רבים הגיעו גם למולדובה, הונגריה, סלובקיה ומדינות נוספות. דרכם של הפליטים צפויה בימים הקרובים להיעשות למסוכנת וקשה אף יותר: לפי התחזית אוויר מקפיא יגיע לאוקראינה בימים הקרובים מהאזור הארקטי, והטמפרטורות בקייב ובחרקוב, למשל, צפויות לצנוח ל-13 עד 20 מעלות מתחת לאפס.
פולינה שולגה, שברחה להונגריה מקייב עם בתה בת ה-3, הסתירה ממנה את האמת: "זה קשה לעשות את המסע עם ילדה, אבל הסברתי לה שאנחנו הולכים לחופשה ושברור שנחזור יום אחד הביתה, אחרי שהמלחמה תיגמר". בשיחה עם AP אמרה פולינה כי היא לא יודעת מה צופה לה כעת הגורל, אך הדגישה כי האחריות שלה כאם מחזקת אותה והקלה עליה לקבל את ההחלטה לברוח: "אם לא הייתה לי ילדה, בטוח לא הייתי מעזה לצעוד אל עבר הלא-נודע", אמרה, בעוד הפעוטה מושכת בחולצתה.
פינוי מסומי הנצורה, הפגזה על נתיב המילוט ממריופול
מוקדם יותר היום הכריזו כאמור הרוסים על הפסקת אש באזורים מסוימים באוקראינה, במה שכינו מעבר למצב לחימה "שקט". מוסקבה הכריזה כי נפתחו מסדרונות הומניטריים לפינוי אזרחים מחמש ערים – קייב, חרקוב, צ'רנייב, מריופול וסומי – אולם הרשויות באוקראינה מסרו כי מסדרון הומניטרי נפתח רק מסומי שבצפון-מזרח, בנתיב שמוביל אל עבר העיר האוקראינית פולטבה, מדרום. מסומי פונו בין היתר כאלף סטודנטים זרים שנתקעו בה, בהם 700 אזרחי הודו. המושל המקומי, דמיטרו זיביטסקי, אמר כי עדיפות ניתנת בפינוי לבעלי מוגבלויות, לנשים הרות ולילדים מבתי יתומים בסומי.
הפינוי מסומי, שבימי שגרה מתגוררים בה כ-300,000 איש, החל שעות אחדות לאחר הפצצה קטלנית הלילה של רוסיה בעיר, שהחריבה בתי מגורים והעלתה אחרים באש. תחילה דיווחו שירותי החירום האוקראיניים כי לפחות תשעה נהרגו במתקפה הזו, בהם שני ילדים, אך בהמשך עודכן מספר הקורבנות ל-21. אישה אחת נפצעה אך חולצה בחיים.
זמן קצר לאחר שנודע על תחילת הפינוי מסומי, הודיעו הרשויות במחוז קייב כי גם תושבים מאירפין החלו להתפנות משם, אך לא צוין אם הפינוי הזה נעשה במסגרת מסדרון הומניטרי שסוכם מול הרוסים. אירפין, שבה כ-60 אלף תושבים בימי שגרה, ספגה בימים האחרונים הפגזות בלתי פוסקות, ותחת המתקפות הללו המונים ניסו לברוח ממנה ותועדו עוברים מעל נהר וגשר הרוס. באחת מההפגזות הללו השבוע נהרגו אם וילדיה בזמן שניסו גם הם להימלט, ותמונות גופותיהם עוררו זעם ברחבי העולם.
פינוי האזרחים מסומי ומאירפין נעשה כשברקע חשדנות רבה ביותר מצד הרשויות האוקראיניות, אחרי ששורת ניסיונות לפתוח מסדרונות שכאלו נכשלו מוקדם יותר השבוע וגם בשבוע שעבר. גם אתמול, נזכיר, הודיעו הרוסים על מסדרונות הומניטריים מכמה ערים, אך באוקראינה דחו אותם כיוון שנתיבי הפינוי הובילו לרוסיה עצמה – המדינה התוקפת – במהלך שבקייב טענו כי הוא ציני ולא-מוסרי. גם היום החשדנות הייתה רבה: לקראת הצהריים הודיעה אוקראינה כי מסדרון הומניטרי ייפתח גם ממריופול שלחופי ים אזוב, בדרום-מזרח, וכי עשרות אוטובוסים עושים לשם את הדרך. אולם במהרה טענו הרשויות כי הרוסים הפגיזו את נתיב הפינוי מהעיר, ולא ברור לפי שעה אם הוא אכן ייצא לדרך. מנגד, הרשויות בסומי דיווחו בסביבות השעה 14:00 כי שם הפסקת האש מחזיקה מעמד, מלבד בתקרית אחת.
המצור על קייב מתהדק | רון בן ישי מדווח מהבירה האוקראינית
(צילום: משי בן עמי)
29 צפייה בגלריה
תופסים מחסה מהפגזות בבית חולים במריופול. הרופאים נאלצו לנתח בלי משככי כאבים
(צילום: AP)
29 צפייה בגלריה
תושבים חוצים גשר הרוס באירפין. גם משם נמלטו היום מחשש להפגזות רוסיות נוספות
(צילום: רויטרס)
מריופול, נזכיר, היא עיר אסטרטגית במיוחד עבור מוסקבה: היא מקווה שבאמצעות כיבוש העיר ניתן יהיה לייצר קו יבשתי רציף בין חבל דונבאס במזרח, שבו שולטים הבדלים הפרו-רוסים, לבין חצי האי קרים שנכבש על ידם כבר ב-2014. במריופול שוהים כעת כ-200,000 איש שמקווים להתפנות. העיר מכותרת כבר ימים ארוכים וחווה משבר הומניטרי חריף, כשלפי הרשויות אוזלים שם המים, המזון וגם אספקת החשמל נקטעה. גם רשתות הסלולר בעיר נפלו, ובתי החולים מתמודדים עם מחסור בתרופות אנטיביוטיות ובמשככי כאבים. בחלק מהמקרים, רופאים נאלצו לבצע הליכי חירום רפואיים בלעדיהם. בצהריים התייחס הנשיא האוקריאיני וולודימיר זלנסקי למשבר בעיר, ואמר כי בשל המחסור במים אחד מהילדים שם מת מהתייבשות.
החשש: מתקפה על קייב בתוך 96-24 שעות
למרות הפסקת האש הזמנית, והחלקית מאוד כנראה, בבירה קייב נערכים כעת למתקפה אפשרית מצד הכוחות הרוסיים. מאות מחסומים מאולתרים הוקמו בבירה, עשויים שקי חול, כבלי מתכת ובלוקים של בטון. גם בכיכר הראשית הוצבו "קוצי מתכת", כדי לחסום את דרכם של טנקים, אם אלו ייכנסו לעיר. ראש העיר קייב, ויטלי קליצ'קו, הבטיח: "נגן על כל בית, על כל רחוב, על כל מחסום, נילחם עד המוות אם נידרש".
אזרחים מביאים מזון לחיילים אוקראינים בווישוגרוד, צפון קייב
(צילום: רון בן ישי )
29 צפייה בגלריה
טנקים רוסיים באזור הבירה. הממשלה בקייב טוענת: "השמדנו שיירה כזו במריופול"
(צילום: AFP / RUSSIAN DEFENCE MINISTRY)
על רקע החשש הזה העריך בצהריים "המוסד לחקר מלחמה", מכון מחקר צבאי נחשב בארה"ב, כי צבאו של פוטין מרכז כוחות בצפון, צפון-מערב ובמערב קייב, וכי מתקפה מצד הכוחות הללו עלולה להתרחש בפרק זמן של 24 עד 96 שעות. במכון ציינו כי הצבא הרוסי אמנם מתמודד עם בעיות לוגיסיות שונות, וכי לא התקדם כמעט בימים האחרונים, אך הזהירו שכעת הכוחות מקבלים אספקה מחודשת ותגבורת, במקביל לניסיון מצדם "להחליש" את ההגנות מסביב לבירה, בין היתר באמצעות מתקפות ארטילריה, הפצצות אוויריות ושיגורי טילים. מתקפה אווירית הביאה אתמול למותם של 13 איש במאפייה תעשיתית בפרבר מקאריב של קייב. ראש פרבר אחר של הבירה, בוצ'ה, אמר כי בגלל ההפגזות שנמשכות לדבריו "יומם ולילה", לא ניתן לפנות משם גופות. "הכלבים קורעים אותן לגזרים ברחובות, זה סיוט", אמר ראש העיר אנטול פדרוק.
מוקדם יותר הבוקר טען צבא אוקראינה כי קצב ההתקדמות של הכוחות הרוסיים "הואט באופן משמעותי". הצבא מסר כי כוחותיו ממשיכים להגן על ערים בדרום, מזרח וצפון אוקראינה, וטען כי "הכובשים איבדו את המורל, הם פונים יותר ויותר לביזה ולהפרה של החוק ההומניטרי הבינלאומי". בהודעה צוין כי רוסיה מפעילה כעת לוחמה פסיכולוגית באזורים שכבשה במדינה, וכי יחידות רוסיות שונות מבצעות בהם פעילות פרופגנדה על מנת להשפיע על האוכלוסייה המקומית. בהמשך טענו בממשלה האוקראינית כי שיירת טנקים רוסית הושמדה בקרב שנערך אתמול באזור מריופול.
29 צפייה בגלריה
זלנסקי הודה לבנט על מאמצי התיווך: "דנו בדרכים לעצור את המלחמה"
(צילום: רויטרס עמוס בן גרשום לע"מ)
בתוך כך, אחר הצהריים מסר הנשיא האוקראיני זלנסקי כי שוחח בטלפון עם ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט והודה לו על מאמצי התיווך שלו בין קייב למוסקבה. בציוץ בטוויטר הוסיף זלנסקי כי שוחח עם בנט על "דרכים לעצור את המלחמה והאלימות". בנט, נזכיר, מנסה בימים האחרונים למנף את העובדה שלישראל קשרים דיפלומטיים ענפים הן עם מוסקבה והן עם קייב, כדי לקדם הפסקת אש. בשבת הגיע במפתיע לקרמלין ונועד שם במשך שלוש שעות עם פוטין, ומיד אחר כך טס לביקור בזק לברלין, שם נועד עם הקנצלר אולף שולץ. הוא שוחח אז גם עם זלנסקי וגם ביום שלמחרת. בארה"ב בירכו על המהלך הזה שלו, אך בנט עצמו הודה כי הסיכוי להצלחה נמוך.
פורסם לראשונה: 15:19, 08.03.22
