במדינות ארצות הברית נסגרו לפנות בוקר (יום ד') בזו אחר זו הקלפיות בבחירות אמצע הכהונה, והדמוקרטים והרפובליקנים כוססים ציפורניים בהמתנה להכרעה איזו מפלגה תשלוט בקונגרס הקרוב – ובאילו מדינות ישלטו מושלים מטעמם. לתוצאות תהיה השפעה עצומה על מידת החופש שבה יוכל ממשלו של הנשיא ג'ו ביידן להתנהל בשנתיים הבאות, וייתכן מאוד שהן ישפיעו גם על הבחירות לנשיאות שייערכו ב-2024, ושבהן צפוי דונלד טראמפ להתמודד שוב.
בשעה 1:00 בלילה החלו להיסגר קלפיות בקנטקי ואינדיאנה, ובהמשך הצטרפו אליהן שאר 48 מדינות ארה"ב. בשעות שעברו מאז הצליחו הרפובליקנים להעביר לידיהם בקרב על בית הנבחרים 5 מושבים יותר מהדמוקרטים, והם נמצאים בדרך הנכונה לניצחון שם, אבל בקרב על הסנאט הם לא הצליחו לכבוש לפי שעה ולו מושב דמוקרטי אחד, ודווקא הדמוקרטים הצליחו להעביר לשליטתם מושב רפובליקני: המועמד שלהם בפנסילבניה ג'ון פטרמן, שמחלים בימים אלה משבץ מוחי, גבר שם על ד"ר מהמט אוז, הרופא הידוע שהתפרסם בתוכנית "המופע של אופרה ווינפרי". ניצחונו של פטרמן מגדיל את סיכויי הדמוקרטים לשמור על הרוב הדחוק שלהם בסנאט.
בחירות האמצע, נזכיר, הן הבחירות הנערכות פעם בארבע שנים באמצע הקדנציה של הנשיא המכהן, והאמריקנים בוחרים בהן את נציגיהם לשלל מוסדות ותפקידים ברמה הפדרלית ובתוך המדינות השונות שמהן מורכבת ארה"ב: בתי המחוקקים, תפקידי מושל, תובעים כלליים ועוד. רבים מחשיבים את הבחירות הללו למשאל עם על תפקודו של הנשיא המכהן, ובאופן מסורתי נוטה מפלגתו לאבד בהן מכוחה. עיקר תשומת הלב בבחירות האמצע מופנית אל ההצבעה לשני בתי הקונגרס – הסנאט ובית הנבחרים – משום שכאשר מפלגתו של הנשיא שולטת בשניהם קל לו יותר לקדם חוקים ויוזמות, ואילו במצב שבו המפלגה היריבה זוכה בהם לרוב – הוא הופך ל"ברווז צולע".
הסנאט הוא הבית העליון של הקונגרס, ויש בו 100 מושבים – שניים לכל אחת מ-50 מדינות ארה"ב. כל חבר בסנאט נבחר לתקופה בת שש שנים, ואחת לשנתיים עומדים לבחירה מחדש כשליש מהחברים בו. בית הנבחרים הוא הבית התחתון, ובו יש 435 חברים, העומדים כולם לבחירה מחדש פעם בשנתיים. מספר המושבים שמקבלת כל מדינה בבית זה נגזר מגודל אוכלוסייתה (לקליפורניה למשל מוקצים 52, ואילו לאלסקה – אחד בלבד), והחוקים הנחקקים בו צריכים לקבל את אישור הסנאט ואת חתימת הנשיא.
בקונגרס היוצא נהנו הדמוקרטים מיתרון בשני הבתים: בבית הנבחרים הם מחזיקים ב-220 מושבים לעומת 212 של הרפובליקנים (3 המושבים הנותרים אינם מאוישים כרגע), ובסנאט שורר שוויון 50-50, אך לדמוקרטים יש רוב מעשי משום שבמקרה של תיקו הקול המכריע הוא של סגנית הנשיא, וכעת זו הדמוקרטית קמלה האריס. עם זאת, לבחירות השבוע הגיעה המפלגה הדמוקרטית עם הגב לקיר: כבר חודשים שהסקרים מלמדים כי הרפובליקנים בדרכם לחולל מהפך בבית הנבחרים, ומאז החודש שעבר חל כרסום דרמטי בכוחם של הדמוקרטים גם בקרב על הסנאט, ולפני ליל הבחירות הייתה ההערכה כי גדולים סיכוייהם לאבד את השליטה גם בו.
מכיוון שבקרב על בית הנבחרים ניצחונם של הרפובליקנים נראה בטוח, רוב תשומת הלב הלילה הופנתה לקרב על הסנאט. מבין 100 המושבים שם עמדו הפעם לבחירה 35, והמרוצים ל-27 מהם נראו מוכרעים למעשה עוד לפני ההליכה לקלפי, והסתמן כי אף מפלגה לא תאבד בהם מושב שבו היא מחזיקה. לפיכך התנקז הקרב על הסנאט לשמונת המרוצים הנותרים, ולפנות בוקר נופו מהם המרוצים בצפון קרוליינה ובאוהיו, שם הצליחו הרפובליקנים לשמור על המושב שלהם, והמרוץ בניו המפשייר, שבו שמרה הדמוקרטית מגי הסן על המושב שלה. בהמשך הצליח כאמור ג'ון פטרמן הדמוקרטי לכבוש בפנסילבניה מושב רפובליקני. כעת נותרו פתוחים ארבעה מרוצים שיכריעו את גורל הסנאט: לדמוקרטים יש סיכוי קטן לזכות במושב רפובליקני בוויסקונסין, ולרפובליקנים יש סיכוי לזכות במושבים דמוקרטיים בג'ורג'יה, בנבאדה ובאריזונה.
טראמפ כבר רומז להונאה: "הנה זה מתחיל שוב?"
גם בלי השתלטות על הסנאט, הבטחת הרוב בבית הנבחרים תהיה הישג חשוב ביותר עבור הרפובליקנים: היא תאפשר להם לא רק לחסום כל חקיקה משמעותית שינסה לקדם ממשל ביידן בשנתיים שנותרו לו, אלא גם לפתוח בחקירות נגד מקורבי הנשיא, בהם שריו ובנו האנטר ביידן שהסתבך בשלל שערוריות, ואפילו לקדם הליך הדחה נגד ג'ו ביידן עצמו אם ירצו בכך, כמו זה שקידמו הדמוקרטים פעמיים נגד דונלד טראמפ. הרפובליקנים יוכלו גם להערים קשיים על החקירה שמנהלת ה-FBI נגד טראמפ בגין המסמכים הסודיים שלקח מהבית הלבן, ולפעול לקיצוץ הסיוע שמעבירה ארה"ב לאוקראינה כדי לסייע לה במלחמתה נגד רוסיה.
אף שטראמפ עצמו אינו מועמד בבחירות האמצע, אין ספק שרוחו שורה עליהן: הנשיא הרפובליקני לשעבר מתכוון להכריז בשבוע הבא כי ירוץ שוב לנשיאות ב-2024, ובימים האחרונים הוא פקד שלל עצרות של מועמדים רפובליקנים לסנאט, לבית הנבחרים ולתפקידי המושל כדי לשלהב את הבוחרים ולסייע להם לנצח. במערכת הבחירות הנוכחית הביע טראמפ תמיכה רשמית ביותר מ-300 מועמדים רפובליקנים, ומידת הצלחתם תהיה מבחן כוח חשוב עבורו. רבים מהמועמדים שנהנים מתמיכתו הם כאלה שתמכו בפומבי בטענותיו חסרות היסוד שהניצחון בבחירות 2020 נגנב ממנו בהונאת ענק, וחלקם מקדמים תיאוריות קונספירציה מפוקפקות מבית הימין הקיצוני.
על רקע איומיהם של מועמדים רפובליקנים שלא להכיר בתוצאות של מרוצים שבהם יפסידו בבחירות האמצע, בדיוק כפי שעשה טראמפ לפני שנתיים, נחשבת שאלת עתידה של הדמוקרטיה האמריקנית לאחת הסוגיות המרכזיות בבחירות הנוכחיות. כבר אמש החלו במחנה טראמפ להשמיע טענות להונאה מצד הדמוקרטים בעקבות תקלות שנרשמו בעשרות מכשירים לספירת קולות באריזונה, ודבריהם עוררו חשש שהם נערכים גם הפעם שלא להכיר בתוצאות. "מגיעים מאריזונה דיווחים שמכונות ההצבעה לא עובדות כמו שצריך באזורים עם רוב רפובליקני ושמרני. הנה זה מתחיל שוב?", כתב טראמפ בפוסט שפרסם, ואחר כך הוסיף: "אותה הונאת בחירות כמו ב-2020 קורית עכשיו???". בהמשך תוקנו חלק מהמכונות, ומנהלי ההצבעה באריזונה הדגישו כי אין חשש שקולות לא ייספרו. תקלות ועיכובים דווחו גם בטקסס, אך ככלל לא נמסר על שיבושים גדולים וחריגים בקלפיות ברחבי ארה"ב.
אף שעתיד הדמוקרטיה הוא סוגיה מרכזית בבחירות, בסקרים שנערכו ערב ההצבעה העידו רוב הבוחרים כי הנושא הכלכלי הוא שמטריד אותם יותר מכול, לנוכח האינפלציה הגואה בארה"ב, שהגיעה לאחרונה לשיא של 40 שנה. סוגיות אחרות שבעזרתן ניסו הרפובליקנים להמריץ את בוחריהם לקלפיות הן המאבק בהגירה הבלתי-חוקית, שלדבריהם הגיעה תחת שלטון ביידן לממדים מפלצתיים, והתגברות הפשיעה בחלק ממדינות ארה"ב, בהן ניו יורק.
הדמוקרטים מצדם מיקדו את הקמפיין בסוגיית ההפלות, בעקבות החלטתו הדרמטית של בית המשפט העליון בחודש יוני לבטל את פסקת הדין "רו נגד ווייד" מ-1973, שהפך את ההפלות לחוקיות בכל רחבי ארה"ב. הדמוקרטים הזהירו את הבוחרים כי אם הרפובליקנים ישלטו בקונגרס ובבתי המחוקקים של המדינות השונות, הם יהדקו עוד יותר את ההגבלות על הפלות, ויעשו זאת אף שסקרים מלמדים כי רוב מוחץ בציבור האמריקני מתנגד להגבלות נוקשות על ההליך.
חשיבות גדולה יוחסה בבחירות האמצע גם למרוצים שנערכו ב-36 מדינות בארה"ב לתפקיד המושל ולתפקיד מזכיר המדינה המקומי. לבעלי תפקידים אלה יש כוח משמעותי בקביעת חוקי ההצבעה במדינתם ולשרטוט גבולותיהם של מחוזות הבחירה שאליהם מחולקת המדינה, ושעל פיהם היא שולחת נציגים לקונגרס. במחנה הדמוקרטי חששו שניצחון של מועמדים רפובליקנים המזוהים עם טראמפ במרוצים למושלוּת יוביל לפגיעה בזכויות ההצבעה של בני מיעוטים המזוהים עם המחנה הדמוקרטי, ויפחית את סיכויי המפלגה הדמוקרטית לנצח בבחירות ב-2024.
באחד המרוצים המרכזיים למושלות הלילה, בשידור חוזר של הקרב ביניהם על המושלות ב-2018, גבר מושל ג'ורג'יה בראיין קמפ על סטייסי אברמס, פעילת זכויות ההצבעה הדמוקרטית שב-2020 סחפה המוני מצביעים אפרו-אמריקנים לקלפיות ותרמה רבות לניצחונו של ביידן על טראמפ במדינה, השמרנית בדרך כלל. בפנסילבניה גבר המועמד הדמוקרטי היהודי ג'וש שפירו על מועמד הרפובליקנים דאג מסטריאנו, שאותו האשים בקשרים עם גורמים אנטישמיים. לאורך הקמפיין שלו הקפיד שפירו להדגיש את יהדותו, ואילו מסטריאנו זכה לתמיכתו הפומבית של טראמפ, אחרי שסייע להפיץ את שקר הונאת הבחירות שלו.
בשני קרבות אחרים על המושלות עשו הלילה נשים היסטוריה. הראשונה היא מורי הילי הדמוקרטית, שנבחרה למושלת מסצ'וסטס ובכך הפכה ללסבית הראשונה מחוץ לארון שנבחרת לתפקיד מושלת בארה"ב. השנייה היא שרה סנדרס, מי שכיהנה במשך שנתיים כדוברת הבית הלבן בימי נשיאותו של טראמפ, ונבחרה הלילה למושלת ארקנסו. אביה, מייק האקבי, כיהן בעצמו כמושל ארקנסו, בשנים 2007-1996, והיא תהפוך לאישה הראשונה בארה"ב שמכהנת כמושלת של אותה מדינה שבה כיהן אביה כמושל.
פורסם לראשונה: 00:49, 09.11.22