ראש הממשלה בנימין נתניהו ערך היום לראשונה (שלישי) דיון על מדיניות התמיכה הישראלית באוקראינה ובחינת האפשרות להעביר לה סיוע צבאי. ככל הידוע, לא התקבלו החלטות והדיון עתיד להימשך.
בדיון נכחו שר הביטחון יואב גלנט, שר החוץ אלי כהן, ראש המוסד דדי ברנע, הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי, מזכירו הצבאי של ראש הממשלה האלוף אבי גיל וגורמים נוספים. נציגי המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) הציגו בדיון את דרישותיהם של האוקראינים, ציפיותיהם לקבלת מערכות הגנה מישראל והרגישויות מול רוסיה. ישראל הביעה נכונות להעביר לקייב מערכת התראה חכמה מפני טילים וכן לסייע לה בפירוק מוקשים.
נתניהו ורעייתו שרה ימריאו מחר לביקור בגרמניה שבמהלכו ייפגש עם הקנצלר אולף שולץ ועם הנשיא פרנק-ואלטר שטיינמאייר. הביקור יתמקד בניסיונות לשכנע את הגרמנים לגבש עמדה תקיפה יותר נגד איראן.
הגרמנים מובילים כיום את הלחץ באירופה נגד איראן בגלל הפרה של זכויות אדם וכן בגלל אספקת הכטב"מים האיראניים לרוסיה המשמשים במתקפות נגד אזרחים באוקראינה. בגרמניה יש קריאות מצד כל המפלגות להכניס את משמרות המהפכה לרשימת ארגוני הטרור, אך הסיכוי שזה יקרה לא גבוה כי לשם כך נדרשת החלטה של האיחוד האירופי ובשבילה צריך להציג ראיות. מי שמובילה את הקו התקיף נגד טהרן היא שרת החוץ אנאלנה ברבוק.
לא בכדי בחר נתניהו לבקר בפריז, בברלין ובעוד שבועיים גם בלונדון – שלוש המדינות האירופיות המרכזיות מובילות קו קשוח נגד איראן – אפילו יותר מהאמריקנים. נתניהו רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת כדי לשכנע את אירופה להחזיר את הסנקציות על איראן שהופסקו בגלל הסכם הגרעין וכן להעביר במועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית החלטה נגד איראן בעקבות העשרת האורניום לרמה של 84%, המתקרבת לרמה צבאית.