הלווייתו של סמל ירון שי
(צילום: יאיר שגיא)
לוחם סיירת הנח"ל סמל ירון אורי שי, בן 20 מקדימה, בנו של שר החדשנות לשעבר יזהר שי, נפל במהלך חילופי אש עם מחבלים שחדרו ליישוב כרם שלום בעוטף עזה. היום (שלישי), אלפי בני אדם השתתפו בהלווייתו בחלקה הצבאית בבית העלמין בקדימה, כשהדי הפיצוצים מהרי לעבר גוש דן נשמעים ברקע. את שי, ליוו למנוחות גם מאות אוהדי הפועל תל אביב, לבושים חולצות אדומות, הקבוצה שירון כל כך אהב.
האח אופיר ספד לו: "לא היה ספק שתקבל את כומתת הסמל, שתמשיך להיות מצטיין מסלול צוותי. אבל ירון אני מאוכזב, השארתי לך הנחיות מפורשות, ביקשתי ממך לשמור על עצמך, בשבילנו, שברת את ליבי. בעת הפלישה הנוראית של המחבלים הרוצחים, ירון וחבריו הובילו מתקפת נגד, לחמו בגבורה, שלושה מול עשרות לוחמי חמאס מאומנים היטב. גיבורי ישראל, חירפו נפשם על הגנת כרם שלום והמולדת כולה".
אופיר אמר כי בזכות אחיו והלוחמים לצידו "לא נראו בכרם שלום התמונות המזעזעות כפי שראינו במקומות אחרים. אתה הגיבור שלי, לצערי עכשיו אתה הגיבור של מדינה שלמה, הלוואי והיית יכול להישאר הגיבור הפרטי והאנונימי שלי, הלוואי והיה אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, להשיב לי את האור שבחיי, לעוד כמה שעות של יחד. עוד לא נפרדנו ואני כל כך מתגעגע".
אופיר הוסיף: "ביקשנו שהאירוע יהיה סגור לתקשורת אבל אני בטוח שהמסר שלי יהדהד, הופקרנו במערכה, עאלק מנהיגות במדינה שבה אנחנו חיים. המדינה שבה אחי הקטן והאהוב נהרג. קדושת המולדת שכחה אותנו, ולא כי לא היה אפשר אלא כי ממשלת הבושה מתעסקת בכל מה שהיא לא צריכה להתעסק".
הוא הדגיש: "אחי היקר נרצח בידי מחבלים רוצחים שטופי שנאה, ומי שפתח להם את הדלת בהתנהלות בזויה הם ממשלת ישראל. מהשר לביטחון פנים והחברים המשיחיים והליצנים שלו שעסוקים בסיסמאות ועד לראש הממשלה שעושה כל מה שביכולתו כדי לפורר את מדינת ישראל. הפקרתם את חיילי צה"ל, הפקרתם את תושבי העוטף, הפקרתם את מדינת ישראל. הפקרתם את אחי אהובי. אני מצפה מכולכם לקחת אחריות ולהתפטר מיד בסוף המלחמה. אני לא אשכח ולא אסלח, אני מבטיח לרדוף אתכם לנצח".
האם הילה, ספדה לבנה: "בארון כאן שוכב נוני שלי. גיבור של אמא, יפה שלי, ילד שלי ואיתו בארון שוכב חלק מהלב שלי. אולי זה מסביר את התחושה שלי שהדמעות כלואות והכאב נמצא עמוק בפנים. אולי בגלל שפשוט הכל כלוא כאן בארון".
אביו של ירון, יזהר אמר בהספדו כי הוא כועס ורותח. "ירון שלי, חייל סיירת, בצבא הכי חזק באזור, מצא את מותו בקרב הירואי של שלושה חיילים מול עשרות לוחמי אויב. מעטים מול רבים, חסרי סיכוי. מגינים בגופם על אזרחים שבלעדיהם היו מובלים לטבח. איך לעזאזל הגענו לזה? איך זה קרה?", תהה השר לשעבר. "זה לא חשוב עכשיו, עכשיו צריך לנצח, באופן חד משמעי, בכל הגזרות, נגד כל האיומים. עכשיו מנצחים. ואחרי זה צריך להתחבר ולאחד מחדש ולהחזיר את השפיות ואת האמונה שזה אפשרי. אנחנו חייבים את זה לעשרות חיילי ישראל שננטשו השבוע והופקרו לגורלם".
שי הדגיש: "אנחנו חייבים את זה לחברים הגיבורים של ירון שנלחמים כרגע מול הרצועה, להורים שלהם שנמצאים פה, אנחנו חייבים את זה לכל הדור הצעיר של כולנו ואני אישית חייב את זה לך נוני, אני נשבע לך נוני, אני לא אנוח ולא אשקוט עד שנבין הכול! אם יש אנשים שיכלו למנוע את מות הגיבורים המיותר שלך, משימת חיי תהיה למצוא אותם ולהבין במה הם כשלו. זו לא נקמה, זה בגלל הצורך בתיקון, למען הילדים שלי שנשארו כאן, לכל מי שגדל במדינה הזו שהסבים שלך משני הצדדים היו שותפים להקמתה. אני נשבע לך נוני, כאן על הקבר שלך, זאת תהיה משימת חיי. אני רוצה לייצר תקווה".
מיקה, חברתו של ירון בארבע השנים האחרונות ספדה וסיפרה על תחושותיה. "שכול וחלל שנפער עוטפים את נשמתי. אין מילים לתאר את שברון הלב. כבר ארבע שנים וחצי אני מאושרת, כי אני האדם הנאהב ביקום, וירוני שלי אני יודעת שגם אתה היית מאושר, כי היית הבן אדם היחיד בעולם שאולי נאהב יותר ממני. אהבתי ולנצח אני אוהב אותך. אהוב ליבי, אתה בטח יודע שקשה לי עכשיו להרים את הראש פיזית, אני מסרבת לראות את מבטי הרחמים שננעצים בי. עולות לי מחשבות על כך שאולי לא שווה להתאהב כי הכאב הזה מרסק אותי. אני לא יודעת איך לשמוח בלעדיך. אני לא עומדת בכאב ובדרך כלל אתה כאן להחזיק אותי שלא אתפרק".
