לפוליטיקאים יש כל מיני טכניקות שבהן הם משתמשים כדי להעביר מסרים לציבור. שיטה עתיקת יומין היא שיחת רקע עם עיתונאים באמצעות ההתניה שהדברים יפורסמו "לא לייחוס", מה שמאפשר לדובר להשמיץ אחרים בלי לקחת על כך אחריות או לשלם מחיר. בשנים האחרונות שוכלל הפטנט הזה באמצעות פרסום הקלטות מ"פגישות סגורות", לכאורה ללא ידיעת הדובר. בעידן הדיגיטלי של טלפונים חכמים, כל שיחה בארבע עיניים עלולה להפוך בפועל לראיון גלוי בכלי התקשורת.
אין כמובן דרך לקבוע שהקלטת השיחות הסגורות של שרת הפנים איילת שקד, שפורסמו לאחרונה על ידי עמית סגל, בוצעה בידיעה ובכוונה שהתוכן שלהן יעשה את דרכו לתקשורת. ובכל זאת, כמה וכמה גבות התרוממו. בהקלטה האחרונה (בעבר כבר שודרה "שיחה סגורה" של שקד שבה התייחסה לבנימין נתניהו), היא אמרה על יאיר לפיד כי הוא "אדם שטחי. לפיד כל שבוע עושה פיגוע ונפתלי מחלץ". על בני גנץ אמרה: "גנץ יותר גרוע מלפיד". בתגובה לפרסום מסרה שקד כי היא "מצרה על הדברים ומתנצלת אם פגעו".
קשה להחליט מה יותר גרוע – הדברים שנאמרו בהקלטה, או אלה שנמסרו בתגובה הגלויה. בשני המקרים מדובר בפוליטיקאית שבכל שבוע מבצעת פיגוע לפני שנפתלי בנט מחלץ אותה. יכול להיות ששקד משוכנעת שהיא מנהלת פוליטיקה מתוחכמת של ללכת עם ולהרגיש בלי, אבל בעצם היא הולכת בלי ומרגישה בטעות שהיא עם.
יחד עם בנט הייתה שקד שותפה לתוצאות הדלות שהשיגה ימינה, בשמותיה השונים. הרשימה שלהם התחילה תמיד עם סקרים אופטימיים, אבל למעט בבחירות 2013, היא לא הצליחה להגיע אפילו ל-10 מנדטים
איילת שקד היא הדמות שזוכה להערכת היתר המוגזמת ביותר בפוליטיקה הישראלית. יש פער בלתי ניתן לגישור בין הדימוי הציבורי והתקשורתי שלה – שהוביל אותה לתפקידי שרה בכירים - לבין הערך האלקטורלי האמיתי שלה. יחד עם בנט היא הייתה שותפה לתוצאות הדלות שהשיגה ימינה, בשמותיה השונים. הרשימה שלהם התחילה תמיד עם סקרים אופטימיים, שלעיתים חזו יותר מ-20 מנדטים, אבל למעט בבחירות 2013, היא לא הצליחה להגיע אפילו ל-10 מנדטים. בבחירות אפריל 2019, שבהן הוצגו בנט ושקד כהנהגה משותפת של "הימין החדש", הם אפילו לא עברו את אחוז החסימה.
כמו עוד פוליטיקאים בדור הנוכחי – למשל לפיד וגנץ – גם לשקד יש את המראה הייצוגי, שהוא בהחלט בעל ערך (הסופר האמריקני וולטר קאמינגס כתב ש"הסיקור הפוליטי בטלוויזיה דומה לזה המוענק לתחרות מיס אמריקה"). אבל שקד נראית צוננת בהופעותיה הטלוויזיוניות ולא מצליחה לייצר אמפתיה. השפה שלה יבשושית, דלה בדימויים והומור, והיא נשמעת כמי שמייצרת אותם בנוקשות של חוטב עצים. יועצי התקשורת שלה יצרו דמות וירטואלית של תוכנת מחשב משוכללת, אבל מתקשים להפיח בה רוח חיים של אדם אמיתי.
לפיכך נראה שאין לשקד את הכלים השיווקיים כדי לפרוץ לקהלי יעד חדשים במחנה המרכז. הימין נראה בשלב הזה חסום בפניה, לפחות כל זמן שבנימין נתניהו ממשיך להנהיג את המחנה, וגם אחרי שהוא יפרוש לא ברור כיצד יקבלו מצביעי הימין את מי שלקחה חלק בהפלתו ושיתפה פעולה בממשלת לפיד, סער ורע"מ.
ד"ר ברוך לשםמשום כך, הפרסומים מהשבוע החולף שמהם עלה ששקד וגם בנט לא משוכנעים שהרוטציה עם לפיד תצא לפועל, נשמעים בעיקר כמו משאלת לב. ללא קשר למצבם בסקרים, הם יודעים ששבירת ההתחייבות ללפיד עלולה להוביל למכה פוליטית אנושה באמת, כפי שקרה לנתניהו בעקבות הפרת ההסכם עם גנץ. אם מי שהיה ראש ממשלה, עם אלקטורט גדול יותר וכישורים תקשורתיים טובים מהם, נפגע מן המהלך הזה - מה יקרה לכאלה שנופלים ממנו?
בינתיים שקד ממשיכה להשתלט על סדר היום הפוליטי, בלי שום צידוק אמיתי. לזאת שדגמנה את "בושם פאשיזם" יש ביקוש טלוויזיוני בעידן שבו שולטות תוכניות ריאליטי. זה יכול להיות הסבר לכך ששלושת ערוצי הטלוויזיה ראיינו אותה בשבוע שעבר באותו ערב במקביל, כאילו מדובר בראש ממשלה מכהן. יש להניח שאף אחד שם לא חשב ברצינות שמדובר בראשת ממשלה לעתיד.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
