העם היהודי נאבק נגד גזענות. נגד אנטישמיות. איך יכולה כנסת נבחרת בישראל להוריד סעיף בחוק שעוסק במאבק בגזענות? איך אפשר להסכים לכל דבר? הדברים אמורים באותו סעיף בהסכם הקואליציוני, שלפיו תשונה החקיקה שאוסרת על תומכים בגזענות להתמודד לכנסת. ואת הביקורת הבוטה השמיע אתמול בערב ח"כ דוד ביטן, איש הליכוד, בפגוש את העיתונות. השאלה היא מדוע נתניהו לא מבין מה שביטן מבין? הרי מדובר בנזק לישראל. נזק למאבק באנטישמיות. וזה לא חשוב אם החוק אכן יתוקן. עצם העובדה שיש סעיף כזה, לצורך הקמת ממשלה בישראל, הוא חרפה. רוב אנשי הימין יודעים, או אמורים לדעת, שביטן צודק. אבל הם שותקים.
למעשה, ספק אם יש סעיף אחד בהסכמים הקואליציוניים שיזכה לתמיכת רוב הציבור. נכון, הבוחרים העניקו, גם אם בדוחק, רוב לגוש הימני-חרדי. וזה היה ברור שלמרות שלא הייתה שום פגיעה בתקציבים לחרדים, הם יזכו לקצת יותר. וזה היה ברור שגם המתנחלים יזכו להטבות. אבל לא להסכמים הקואליציוניים הללו ייחל ופילל רוב הציבור. הרוב לא תומך בהקצבה חודשית גבוהה יותר לאברכים לעומת חיילים. ולא בהכפלת תקציב הישיבות. ולא בהענקת פטור גורף מלימודי ליבה. ולא בהענקת תפקיד שר האוצר למי שהורשע פעמיים בדין, פעם בגין שוחד ופעם בגין העלמת מסים. לא, הם לא התכוונו למכירת החיסול שמתבצעת לנו מול העיניים.
הטענה שמדובר במנדט שהעניק רוב הציבור ל"ממשלת ימין על מלא" לא מחזיקה מים. וכי ממשלת ימין אמורה להעביר את הסמכות למינוי הרב הראשי לצה"ל למפלגה חרדית, שמתנגדת לשירות בצה"ל? זה לא "ימין על מלא". זו איוולת על מלא. מה השלב הבא? מינוי הפרקליט הצבאי הראשי על ידי אגודת ישראל? עד לאן צריך להגיע האבסורד כדי שנתניהו יעצור את פסטיבל הכניעה המטורף הזה?
והמצעד נמשך. אחת הדרישות הידועות של איתמר בן-גביר עסקה במתן חסינות לחיילים מהעמדה לדין. לפי מה שמסתמן, לא תהיה חסינות גורפת. רק חסינות חלקית, בנסיבות של פעילות מבצעית. הרי כל חקירה נגד חיילים בהקשרים הללו עוסקת בחריגות במהלך פעילות מבצעית. ואויבי ישראל מחכים בקוצר רוח לחקיקה שתעניק חסינות, גם אם חלקית, רק חלקית, לחיילי צה"ל. זה כל מה שהם צריכים כדי לפתוח מסלול ישיר להגשת כתבי אישום נגד חיילי צה"ל בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג. סעיף כזה הוא לא הגנה על חיילי צה"ל אלא הפקרה שלהם. נתניהו יודע את זה. גם בכירים אחרים בליכוד יודעים את זה. אבל הם שותקים וכנועים. זה לא "ימין על מלא". זו עוד איוולת על מלא.
חלק ניכר מהסעיפים הכלולים בהסכמים הקואליציוניים לא יתממשו. הרי מדובר בהבטחות של נתניהו, שהחתימה שלו בעניינים הללו שווה לחתימה על הקרח. אבל זה לא מה שחשוב. החרפה נעוצה בעצם העובדה שהממשלה שתושבע ככל הנראה בהמשך השבוע כוללת את סעיפי האיוולת הללו בהסכמים הקואליציוניים ובקווי היסוד.
(צילום: נויל האריס)
חזרתי, יורשה לי לספר, משהות של שבועות אחדים בארה"ב. יש לנו לא מעט אויבים. אבל יש לנו שם גם לא מעט ידידים. הם דואגים. הם חרדים. אפילו הליגה נגד השמצה, אחד מעמודי התווך במאבק באנטישמיות, פרסמה הודעה שמביעה גם דאגה: "אנו ממשיכים להיות מודאגים מאוד מהטלת הסמכויות הצפויה להינתן ליחידים ולמפלגות בממשלת ישראל שמדיניותם בעניין מערכת המשפט, היחסים עם קהילות המיעוטים בישראל, זכויות להט"ב, פלורליזם דתי ועניינים הקשורים לפלסטינים מנוגדים היסטורית לעקרונות היסוד של מדינת ישראל. אנו נעמוד מקרוב ונגיב לפעולות בנושאים אלו כפי שיידרש, ולא נימנע מלגנות ביטויים, מדיניות ופעולות של ממשלת ישראל ושל מנהיגים ישראלים מסוימים המבטאים שנאה, גזענות, אנטי-ערביות, הומופוביות, אנטי-דמוקרטיות או שגורמים נזק לזרמים לא-אורתודוקסיים בעם היהודי".
בן-דרור ימיניצילום: אביגיל עוזיואם זה מה שאומר אחד הגופים שאמונים על תמיכה בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית - אנחנו יכולים לתאר לעצמנו מה יאמרו גופים אחרים. במו ידינו אנחנו מספקים דלק לתעמולה האנטי-ישראלית. ולמען הסר ספקות, מכירת החיסול הזאת לא הייתה אמורה להתרחש. משום שחברי הכנסת מהגוש החרדי ומהגוש הלאומני היו מצטרפים לקואליציה בראשות נתניהו גם ללא כניעה לדרישות שאם יתממשו - יהפכו את ישראל למדינה אחרת.
זה לא שהכל היה כאן נפלא. הרי בדיוק כמו הממשלות ששלטו כאן בעשור הקודם, גם הממשלה שמסיימת את ימיה לא הצליחה להתמודד עם בעיות היסוד של משילות ואלימות ופשיעה. הרי הגופות ממעשי הרצח של הימים האחרונים מוטלות לפנינו. אבל הסרת סעיף הגזענות לא תפתור שם בעיה. היא רק עוד סממן אחד בפסטיבל הכניעה. רוב הציבור מבין את זה. וגם רבים, אולי הרוב, ממצביעי הליכוד.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
