הדיון במשפט נתניהו, היום
(צילום: גיל יוחנן)
הדיונים במשפטו של ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו נמשכו היום (שני) בבית המשפט במחוזי בירושלים, עם המשך חקירתו הנגדית של הרן לבאות, סמנכ"ל הכלכלה לשעבר במשרד התקשורת שמעיד במסגרת תיק 4000 - "תיק בזק-וואלה". בתיק נאשם נתניהו בשוחד, מרמה והפרות אמונים.
לפי האישום, נתניהו הנחה את מנכ"ל משרד התקשורת דאז ועד המדינה כיום שלמה פילבר לקדם את המיזוג של בזק ויס, כפי שהיה דרוש לשאול אלוביץ', שהיה יו"ר בזק ובעלי אתר החדשות "וואלה". כדי לעשות זאת, פעל פילבר מול לבאות על מנת שזה ייתן את הסכמתו לאישור העסקה ללא תנאים - בניגוד לעמדה המקצועית של המשרד. בעדותו הראשונה סיפר לבאות כיצד פילבר שם את אישור עסקת בזק-יס "בראש סדר העדיפויות", אך היום בחקירה הנגדית עימת אותו עו"ד בועז בן צור, שמייצג את נתניהו, עם העובדה שאישור העסקה התעכב במשך שנה וחצי - ולכן התערבותו של פילבר בקידומה הייתה הגיונית וסבירה.
העסקה אושרה בפועל ב-2015, ולטענת בן צור, "אישור של רשות ההגבלים העסקיים לעסקה ניתן במרץ 2014". בן צור אף טען כי מנכ"ל המשרד לפני פילבר, אבי ברגר, הנחה לגבש עמדה לגבי תנאי המשרד לעסקה. על כך השיב לבאות כי "היו לנו דברים אחרים על השולחן. המנהלים שלי אמרו לשים בראש סדר העדיפויות את רפורמת השוק הסיטונאי ואת הדואר". בכיר משרד התקשורת לשעבר אף אמר כי הופתע כשגילה שהדד-ליין לאישור המיזוג התקרב, מאחר ו"זה לא היה על סדר היום".
עם זאת, לבאות אמר כי הוא "משוכנע שכבר ב-2014 עשינו מסמך שמכיל תנאים לבחינה". הוא אף ציין כי הוא זוכר שיחת ועידה שבה השתתף גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז הראל לוקר, ובה הוא נשאל בנוגע להתקדמות באישור העסקה. עם זאת, הבהיר לבהות כי היה כפוף למנכ"ל ולא לנתניהו שכיהן במקביל כשר התקשורת: "עם נתניהו לא קיימתי שום דיון. אין לי מושג מה נאמר על ידו".
עד כשבוע לפני אישור עסקת בזק-יס, העמדה המקצועית במשרד התקשורת ששיקפה את עמדתו של לבאות כגורם המקצועי, היא שיש להתנות את אישור העסקה בתנאים שיקדמו את יישום "רפורמת השוק הסיטונאי". בן צור האשים את לבאות בכך ש"בזק גררה רגליים בנושא 'רפורמת השוק הסיטונאי' ובמשרד התקשורת הייתה מדיניות שלא לחלק סוכריות למי שמערים קשיים. אז לדעתי זו הסיבה שהנושא הונח בצד ולא טופל - זה היה מנוף".
על כך השיב לבאות כי "הנושא טופל באופן איטי יחסית, והוקצה אליו כח אדם זניח. הסיבה לכך שבאותו הזמן היינו צריכים להקצות את כל כח האדם לטפל בבזק ובשוק הסיטונאי". לדבריו, "אם היו מעבירים את אישור העסקה לראש סדר העדיפויות, זו הייתה סוכריה, וצריך היה לחשוב על זה טוב. זו התנהלות סבירה".
גלעד מורג על משפט נתניהו
(צילום: גיל יוחנן, משי בן עמי)
לפי האישום, בין נתניהו ואלוביץ' נוצרה מערכת יחסים של "תן וקח", שבמסגרתה הפנו נתניהו ובני משפחתו, בידיעתו, לבני הזוג אלוביץ', דרישות שונות שעניינן אופן הסיקור שלהם באתר "וואלה", ואף דרשו דרישות הנוגעות לסיקור יריביו הפוליטיים של נתניהו.
בתמורה, כך נטען, הפעיל נתניהו את כוחו ואת סמכויותיו כעובד ציבור כדי לקדם נושאים שאלוביץ' היה מעוניין בקידומם. מתוקף תפקידיו הציבוריים, עסק נתניהו במספר מקרים בענייניו הרגולטוריים של אלוביץ', וביצע פעולות שקידמו אינטרסים עסקיים משמעותיים שלו, שהיקפם נאמד בסכומי עתק.
נטען כי כדי לממש את הנחיית נתניהו להיטיב עם בזק, פעל פילבר, שהיה מקורבו של נתניהו, לקידום ענייני אלוביץ' במשרד התקשורת. בעדותו הראשונה סיפר לבאות כי פילבר "ביקש לאשר את העסקה למיזוג בזק ויס עכשיו, ושאל האם אפשר להוריד את התנאים. אמרתי לו שהם אינם 'ייהרג ובל יעבור'. הסברתי שהם רצויים, אך אפשר לאשר את המיזוג בלעדיהם".
