סמוטריץ': "שביתה בריונית"
(צילום: גיל יוחנן, ערוץ כנסת)
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כינה זאת גם היום "שביתה בריונית", הבהיר כי "לא ייכנע לסחטנות" - והיום ראשי הערים התכנסו כדי להכריע על המשך צעדיהם לאחר שיצאו לשביתה בגין קרן הארנונה. בינתיים גם הם וגם משרד האוצר מתבצרים בעמדותיהם - ומסרבים ללכת לפשרה. אילו ערים יקבלו כסף מאותה קרן, אם אכן החוק ייצא לפועל - ומי תשלם? צפו בטבלה המלאה של סימולציית משרד האוצר, וחפשו את היישוב שלכם:
כך, למשל, ניתן לראות שתל אביב - שזכתה לציון 8 במדד הסוציו-אקונומי - תשלם רק 115 אלף שקל בשנה הבאה, אבל בשנת 2028 תעביר כבר 76 מיליון שקל - ובסך הכול כ-190 מיליון שקל בחמש שנים. ראשון לציון תקבל כ-5.5 מיליון שקל בשנת 2024, אך ב-2028 כבר תשלם 2.7 מיליון. חולון תקבל בשנה הבאה 2.2 מיליון שקל, אבל בשנת 2028 היא דווקא תשלם 2.9 מיליון. חיפה תפסיד באופן עקבי כתוצאה מהחלת הקרן. בשנת 2024 היא תשלם כ-6 מיליון, והסכום יעלה עד לתשלום של כ-39 מיליון שקל בשנת 2028.
מנגד, רמת גן - שראש העיר שלה דווקא מתנגד לקרן - תקבל 7.6 מיליון ב-2024, ו-9.4 מיליון ב-2028. רשויות נוספות שירוויחו הן הערים המזוהות עם הציבור החרדי והדתי: בני ברק, שציונה הוא 2 במדד הסוציו-אקונומי, תרוויח יותר מ-2 מיליון שקל בחמש השנים הקרובות, ביתר עילית תרוויח כ-3.5 מיליון, ומודיעין עילית תקבל כ-11 מיליון.
דימונה תרוויח גם כן, ותקבל בכל שנה, עד 2028, כ-4-1 מיליון. בית שאן תרוויח אמנם בשנה הבאה ותקבל 132 אלף שקל, אבל בשנים שלאחר מכן תפסיד גם היא, ובשנת 2028 תשלם 342 אלף שקל.
הבוקר אמר ל-ynet radio מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, כי בני ברק תהיה בין הערים שישלמו לקרן - ולא יקבלו ממנה כסף. אבל בטבלה, כאמור, ניתן לראות כי נכון להיום, בני ברק אמורה לקבל כספים מדי שנה. לפי האוצר, הפער נמצא בעובדה שהטבלה מציגה נתונים עכשוויים על בסיס תחשיב יבש, ובעתיד - לאחר אישור תב"עות לעסקים בעיר שיגדילו משמעותית את שיעור ההפרשה לקרן ויעלו על ההכנסות ממנה - היא צפויה להעביר כספים.
מרכז השלטון המקומי הודיע כי החלטה על המשך השביתה תתקבל הערב עד השעה 20:00. בהודעה של המרכז נמסר כי "ראשי הרשויות בשלטון המקומי והאזורי מתנגדים להכנסת קרן הארנונה לחוק ההסדרים. מדובר בניסיון לפגוע בחינוך, ברווחה, בתרבות וביכולת של הרשויות המקומיות לספק שירותים מוניציפליים לתושבות והתושבים, ולהביא לקריסתן.
"אין זה מתפקידן של הרשויות לדאוג למקורות תקציביים לפתרון משברים לאומיים. חוק זה לא יתרום בשום צורה לפתרון משבר הדיור. ראשי הרשויות, מרכז השלטון המקומי והאזורי, ימשיכו להילחם על זכויות התושבים שלנו".
ראש הממשלה בנימין נתניהו לא התייחס לסערת קרן הארנונה בפתח דבריו בישיבת סיעת הליכוד. בחלק הסגור של הישיבה אמר ח"כ אלי דלל: "חוק הארנונה לא נכון, אני לא מסכים לו. אתמוך בהחלטת הסיעה, אבל יש דרכים אחרות לעשות את זה. יש בחירות עוד מעט השנה. אף ראש עיר לא אוהב שלוקחים לו כסף".
שר האוצר סמוטריץ' אמר בהתייחסו לנושא במליאת הכנסת: "אנחנו בעצם מוסיפים עכשיו את תשלומי הארנונה לדיור, קבענו בחוק שזה נחשב 'הכנסות עצמיות'. החוק הזה הוא חוק טוב. אני אדחף את זה בכל הכוח, זה צדק חלוקת משאבי מדינה. מותר שארנונה של חלק מהעסקים בתל אביב תשרת את שאר תושבי המדינה".
בינתיים, מאות אלפי תלמידים לא הלכו הבוקר לבית ספר - וכנראה לא ילכו גם מחר. כמה תלמידים מאורנית הגיעו הבוקר למשרדו של ראש המועצה ניר ברטל, וביקשו לחזור לשגרה. "להורים ולילדים נמאס מהשבתות כל שני וחמישי, אחרי שנתיים של קורונה, השבתות של הסתדרות המורים, שביתות כלליות ומלחמות", אמרה יו"ר ועד ההורים מיטל ברמן, "הילדים שלנו לא פיונים במשחקי ממשלה ופוליטיקה". במקביל, ציין ברטל: "חילקנו את כל העוגיות והסוכריות לילדים שהגיעו ללשכה היום. אני מאוד מקווה שהשביתה תיגמר כמה שיותר מהר, ושנוכל לחזור לשגרה הברוכה".
בבאר שבע נשמו לרווחה ביום ראשון, לאחר שב-23:30 נכנסה לתוקפה הפסקת האש בין ישראל לג'יהאד האיסלאמי. ההורים הספיקו לשלוח את ילדיהם ליומיים בבתי הספר, עד שבעירייה הודיעו על שביתה. "זה הזוי ממש, התחושות הן לא נעימות", סיפרה מורן, אם לילד בכיתה א'. "אין לילדים שגרה, בכל פעם יש משהו אחר", הוסיפה, "מתי הם ילמדו? אני לא יודעת. להגיע לבית הספר ולשמור על סדר יום, זה הרבה יותר חשוב מהשביתה".
אתמול הבהירו ראשי הערים שהשביתה תימשך עד שקרן הארנונה תוסר מחוק ההסדרים. המאבק הנוכחי של ראשי הערים לא אומר שלא תהיה פשרה בסופו של דבר: מטרתו היא רק להוציא את קרן הארנונה מחוק ההסדרים, שאמור לעבור עד סוף החודש, כך שניתן יהיה לקיים עוד דיונים ולשפר את הנוסח הקיים. כלומר, הקרב הוא בעיקר על לוח הזמנים הצפוף שלא מאפשר לראשי הרשויות לנהל משא ומתן ולערוך שינויים בנוסח.
יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס אומנם הגיע לפשרה עם האוצר ביום חמישי האחרון, אך זו לא התקבלה על-ידי ראשי הערים. בשלטון המקומי טענו בהמשך כי נאלצו להגיע לפשרה הזו "כדי למזער נזקים", מאחר שהבינו כי הממשלה ממילא תקדם את התוכנית.
רונית, אם חד הורית לילדה בכיתה א', לקחה את הילדה שלה למרכז הארץ בזמן המבצע הצבאי, וכעת נאלצת למצוא עבורה פתרונות בגלל השביתה. "כשהסתיים המבצע לא הספקנו לחזור דרומה, והילדה לא חזרה ללימודים ביום שישי", סיפרה, "היא הספיקה ללמוד יום אחד, אתמול, ועכשיו היא שוב בבית. אני לא מבינה למה לא יכלו להחריג את מערכת החינוך כדי שלילדים יהיה מעט ביטחון ורצף חינוכי. אי אפשר שבוע מבצע צבאי, שבוע שביתה, ואחר כך חופשות. מתי הם ילמדו? אנחנו נמצאים מאחור".
ענבל בן חמו, אם לשלושה ילדים, התרעמה גם היא: "אני עובדת באשדוד, ויש פה אימהות מכל האזור. גם באשקלון וגם ביבנה יש שביתה, אבל הם החריגו את בתי הספר וגני הילדים. כואב לי על הילדים, גם ככה יש להם הרבה חופשים במשרד החינוך. פה יש פעילות, יום ספורט, טיול שנתי ומבחן. מה עם למידה בפועל? הם כמעט לא לומדים. בזום אין למידה. אין".
ראש העיר באר שבע רוביק דנילוביץ', שהביע את התנגדותו לקרן הארנונה, ביקש להסביר לתושבים מדוע החליט לצאת להשבתה ולא להחריג את מערכת החינוך, כפי שעשו רשויות אחרות בדרום. "הדבר האחרון שהייתי רוצה זה להכביד עליכם, בטח שלא להגיע למצב קיצוני של השבתת מערכת החינוך והשירותים העירוניים אחרי מבצע 'מגן וחץ', כאשר הילדים היו מסוגרים בבתים", כתב בפוסט בפייסבוק, "אנחנו עושים זאת בלב כבד ובכאב גדול, מכיוון שלא הותירו לנו ברירה".
"החליטו לקחת את הכסף שלכם ולחלק אותו לאחרים", הוסיף דנילוביץ'. "מה המשמעות? שנאלץ לקצץ ולפגוע בכל השירותים החיוניים המגיעים לכם: בחינוך, ברווחה ובשירותים החברתיים, בניקיון ובהסעות, בתרבות ובספורט, בתמיכה במוסדות דת ורוח. כולם ייפגעו".
לדבריו, בחודש האחרון נפגש ושוחח עם כל הגורמים הבכירים העוסקים בנושא. "לצערי, שום דבר לא עזר. בניגוד לכל הפרסומים המטעים את הציבור, העיר באר שבע נפגעת קשות מהמהלך. אני יודע שקל יותר לא להשבית ולמנוע זעזועים מיותרים, מעולם לא קיבלתי החלטות חפוזות ללא שיקול דעת. אבל כאן מדובר על גזרה שתחזיר את העיר שלנו אחורה, ותפגע בכל שירות המגיע לכם ולילדים שלכם. זה מאבק למען העיר, על העתיד שלה והזכויות המגיעות לכם. המאבק הזה הוא למענכם, על הכסף שלכם".
יש לציין כי דנילוביץ' לא הצטרף לראשי רשויות אחרים בהתנגדות למהפכה המשפטית, אך כעת הוא בוחר להצטרף למאבק הנוכחי, כשהדבר עלול לפגוע, לדבריו, בתפקוד הרשות. "את כל זה אני עושה היום כדי שלא תשאלו אותי כשיגיע הקיצוץ הגדול, וייפגעו השירותים החיוניים המגיעים לכם: 'איפה היית כשהנחיתו עלינו את הגזרות?'".
מהומה בוועדת הכספים, בצל מחאת חוק "קרן הארנונה"
(צילום: ערוץ כנסת)
לפי הנוסח שהוסכם בין השלטון המקומי למשרד האוצר בחמישי ובוטל, כל רשות תחשב באופן עצמאי את הגידול בהכנסות מארנונה עסקית בקיזוז היתרי בניה למגורים. ההפרשות בין הרשויות עצמן לא יהיו אחידות: באשכול א' - הרשויות החזקות ביותר - יפרישו לקרן 27.5% בשנתיים הראשונות, והחל מהשנה השלישית יפרישו 28%. באשכול ב' יפרישו לקרן 20%, ובאשכול ג' יפרישו 15%. באשכול ד' יפרישו לקרן 7.5% בלבד. רשויות בפריפריה הגיאוגרפית, שנמצאות במדד סוציו-אקונומי 5-1 ואמורות להפריש לפי אשכול א', ירדו דרגה ויפרישו לפי אשכול ב'.
בנוסף, אם ההכנסות מארנונה שלא למגורים בשנה מסוימת יהיו נמוכות מהארנונה בשנת 2022 - הרשות המקומית לא תפריש כספים לקרן בגין אותה השנה. במצב שהגידול עלה על 20% באותה שנה או במצטבר ב-3 השנים האחרונות - הרשות לא תפריש לקרן את הגידול שמעבר לגידול של 20%. באשר למענקים שישולמו בגין היתרי בניה, בשנים 2020-2018 יעמוד המענק על סך של 1,000 ש"ח ומשנת 2021 ואילך יעמוד המענק על סך של 1,850 ש"ח. יתרת הקרן, לאחר חלוקת המענקים לרשויות, תוחזר לערים - למעט 10% שיישארו ככרית ביטחון לשנה קדימה.
