כיממה לאחר חילוץ הגופות מרצועת עזה, מובאים היום (רביעי) למנוחות יגב בוכשטב (35), נדב פופלוול (51) ואברהם מונדר (79). גופותיהם של השלושה חולצו אתמול ממנהרה בחאן יונס, יחד עם גופותיהם של יורם מצגר (80), חיים פרי (80) ואלכס דנציג (76).
רימון, אשתו של יגב בוכשטב, נפרדה ממנו בהלוויה: "באבי, חיים שלי, אני רק רוצה להגיד לך סליחה. כל כך הגיע לך הרבה יותר טוב. תודה שהצלת אותי ולא רק ב-7 באוקטובר, אתה מציל אותי שנים. תודה שלימדת אותי על אהבה. וחיזקת אותי. אני שלך, אני פה".
אשתו ואחותו של יגב בוכשטב: "סליחה שלא החזרנו אותך בחיים"
בבית העלמין בנירים החלה אחר הצהריים הלווייתו של יגב, ובקיבוץ ספדו לו: "הוא היה הומניסט אמיתי בכל מאודו, איש שכל שבלע ספרי שירה. הוא היה צולל לתוכם ודואג להבין ולהכיר אותם לעומקם. לפני כמה שנים התחדש הקשר בינו ובין רימון, שהתקדשה בחתונה משפחתית יפה וצנועה כמוהם, בעיצומה של הקורונה. יחד הם בנו להם בית וגידלו בו כלבים וחתולים ואהבו מאוד. ב-7 באוקטובר, במתקפת החמאס על נירים נחטפו יגב ורימון מביתם ונלקחו לעזה שם הוחזקו יחד".
"אנו נפרדים בכאב עמוק אך גם בכעס ובנחישות לא לוותר למי שאחראי לאסון ולמי שבמשמרתם נלקחו כל כך הרבה חיים ומשפחות וקהילות", אמרו עוד. "למי שמסרבים לעסקה בעוד חטופים ממשיכים למות. לא לוותר עד להשבת כלל החטופים הביתה".
גם אימו של יגב, אסתר, ספדה לו: "לפני חודש, בטקס הפרידה, הבטחנו שנחזיר אותך הביתה, למשפחה האוהבת, משפחה כואבת, אתה שב לקיבוץ שאתה אוהב, לנופים לשדות. שהיו חלק משמעותי בחייך. אני קיוויתי לחזרה אחרת, ראיתי בדמיוני את החיבוק המרפרף את המבט עם העיניים הטובות. מבט שידע לספר הרבה. חשבתי הרבה על המפגש איתך, מפגש פשוט מפגש של משפחה, קיוויתי. אני מתגעגת אלייך וחסרה אותך כל כך.
"באיזה עולם אמא צריכה להודות על החזרת בנה שהופקר ונרצח? באיזה עולם משפחות צריכות להתחנן, לזעוק, לבכות להחזרת בני משפחתם, חיים ונרצחים? החזירו את כולם. היום אני שוב מבקשת ממך סליחה ילד שלי, סליחה שלא הצלחנו, סליחה. נוח על משכבך בן אוהב שלי, אני מבטיחה להמשיך בדרכך למצוא את הטוב בתוך הרע ולעשות טוב", אמרה.
אחותו נופר הוסיפה: "לא תכננתי לדבר היום. אחרי כל כך הרבה זמן המילים קצת נגמרו לי. חזרת הביתה, אבל לא בדרך הנכונה. נאחזתי בתקווה שהכל יהיה בסדר, איך יכול להיות אחרת? קיוויתי שתחזור הביתה. עבר חודש מאז התבשרנו שהתקווה הזו איננה, והגעגוע והקושי לא פחתו בכלל. לצידם הכעס עלה ועלה.
"תודה שהיית בשבילי כל הזמן הזה, לימדת אותי המון. סליחה שלא החזרנו אותך בחיים. סליחה שגם כשעשינו הכל זה לא עזר. עבר חודש מאז טקס הפרידה ואני עדיין לא מצליחה לדבר בלשון עבר, לא מצליחה לעכל שלא תחזור יותר. בעולם שמקדש את המלחמה אנחנו נצעק ונזעק שצריך לקדש את החיים. אני קוראת לעשות את המעשה הנכון, להחזיר את מי שעדיין בשבי. בבקשהף תחזירו את כולם, אני יודעת שזה גם מה שאתה היית מבקש היום בשבילך ובשביל כולנו".
יגב בוכשטב נחטף בבוקר 7 באוקטובר מקיבוץ נירים יחד עם אשתו רימון (36), ששוחררה בסוף נובמבר בעסקת החטופים הראשונה לאחר 53 ימים בשבי. הקשר עם הוריו של יגב, שמתגוררים בסמוך לבני הזוג, נותק בשעות הבוקר של 7 באוקטובר בעוד הם מסתתרים גם כן בממ"ד. כעבור כמה שעות, כשאביו של יגב הגיע לדירת בנו וכלתו בליווי כוחות צבא, הוא מצא אותה ריקה עם קליעים על הרצפה. גם חמשת הכלבים וארבעת החתולים שהם גידלו לא נמצאו. בחודש שעבר הודיע צה"ל למשפחתו כי יגב נהרג ברצועת עזה בזמן פעילות צה"ל בחאן יונס, וגופתו מוחזקת בידי חמאס.
אברהם מונדר הובא למנוחות: "היה שלום אח יקר"
לאחר מכן, בקיבוץ ניר עוז, הובא חבר הקיבוץ אברהם מונדר למנוחות. הוא נטמן לצד בנו רועי, שנרצח ב-7 באוקטובר והועבר לקבורה בקיבוץ לצד אביו. ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הגיע לחלוק להם כבוד אחרון, וניחם את בני המשפחה. גם השר משה ארבל ויו"ר מפלגת הדמוקרטים יאיר גולן הגיעו לקיבוץ.
רותי מונדר, אשתו של אברהם ואימו של רועי, ספדה: "אהובי, חיינו חיים מלאים בהרמוניה עף אף השוני בינינו. עשינו הכל יחד. גידלנו ילדים ונסענו לטייל בארץ ובעולם. היית אדם מסור ואהבת במיוחד את נכדנו היחיד אוהד. אהבת לשיר, היית קורא בטקסים. היו שירים שכל כך ריגשו אותך עד דמעות. אתה היית איש משפחה לכל משפחתנו. גרמת לי להרגיש אהובה ומיוחדת. אתה חסר לי ולנו".
הלווייתם של אברהם ורועי מונדר
קרן, שנחטפה עם הוריה ובנה אוהד, ושוחררה בעסקה, ספדה לאביה בבכי: "לא כך רציתי להיפרד מאבא כמוך, אבל ניתן למצוא נחמה שאתה מגיע למנוחה אחרונה. תודה לחיילי צה"ל. היו רגעים שחששתי שנאבד אותך במנהרות לתמיד".
היא סיפרה כי "כאשר הסתתרנו בממ"ד החשוך, בדממה מוחלטת, ובחוץ ניתן היה לשמוע את המחבלים צועקים בערבית ויורים, התכנסת בדממה והחזקת את ידית דלת הממ"ד. האבא המסור שלי, שנעזר במקל, נעמד להחזיק את הידית כדי להגן עלינו. המחבלים נכנסו בסערה והפילו אותך על הברכיים, ואתה המשכת בשתיקתך. כל השהות בשב הייתה דאגה לשלומך. כל ערב התפללתי שאתה רק פצוע. כמה גדולה הייתה הפתעתנו לגלות בשחרורנו לגלות שגם אתה נחטפת. חשבנו שגם אתה תחזור, כמה היינו תמימים.
"הלוואי והיינו מתברכים במנהיגים בעלי מצפן מוסרי כשלך. נשארתי פה להתבייש שאף חייל או קצין לא בא לעזרתך באותה שבת איומה. הופקרת למות אל מול ביתך הבוער, ננטשת שוב ושוב במנהרות החמאס. על קברכם, אבא ורועי היקרים, אני מבקשת סליחה שלא היינו אתכם ברגעים הכי שחורים ומסויטים, כשסיימתם את חייכם באכזריות, בתופת. ממשלת ישראל, הם עדיין בחיים. האחריות שלהם היא להחזיר את כולם עכשיו".
שוש בן עזרא, אחותו, נפרדה גם היא. "מה אומרים בסיטואציה לא שפויה שכזאת? האם זה הגיוני שאני מספידה את אחי בן ה-79 שנרצח בשבי. בעיניי זה ממש לא נורמלי. אף לא רבתי עם אחי אברהם, ואני לא זוקפת את זה לזכותי, אלא למזג הנוח שלו. אני יכולה לדבר שעות על הרגישות של אחי. הסוף הזה לא מפסיק לנקר לי בראש. היה שלום אח יקר", אמרה.
אברהם מונדר, חבר קיבוץ ניר עוז, נחטף יחד עם אשתו רותי, בתו קרן, ונכדו היחיד אוהד בן ה-9 ששוחררו בעסקה. בנו רועי נרצח בטבח. בהודעת קיבוץ ניר עוז נכתב כי "הקיבוץ מודיע בצער כבד על הירצחו של אברהם מונדר ז"ל בשבי בעזה לאחר שסבל עינויי גוף ונפש במשך חודשים".
בקיבוץ ציינו כי אברהם מונדר "עבד במפעל נירלט, היה איש חם ומאוד אהב לשיר. נזכור את מונדר תמיד, בקולו הצלול, בחיוכו החם ובאהבתו האינסופית למשפחתו ולקיבוץ". מונדר הוא היחיד מבין החטופים שגופותיהם הושבו שצה"ל לא קבע את מותו בשטח העזתי עד למבצע, ולמעשה היה בחזקת חטוף שבחיים עד שלשום.
האחים נטמנו זה לצד זה
בתוך כך, נדב פופלוול שגופתו חולצה מהשבי, ורועי פופלוול שנרצח ב-7 באוקטובר, הובאו למנוחות בקיבוץ נירים. "רועי היה כמו צמח בר, פראי, קיבוצניק מהספרים. היה רוכב מצטיין ודיבר מעט. הוא הופקר על ידי מדינת ישראל, נקבר בקיבוץ יגור וכעת נטמן באדמה שאותה אהב ועבד. רועי, יצאת להסתער על המחבלים עם גרזן כשכולנו הסתגרנו בבתים. מתת כמו שרצית, שלחו לך מלאכים שיקחו אותך", ספדו לו.
נדב פופלוול נחטף מקיבוץ נירים, שם סיפרו כי היה אדם שקט ורגיש, איש מחשבים מחונן, חובב ספרים ומדע בדיוני. בן ואח מסור ודוד אוהב. נדב נחטף מממ"ד ביתו יחד עם אימו חנה פרי, ששוחררה לאחר 49 ימים בשבי. אחיו הבכור רועי נרצח ב-7 באוקטובר. סרטון של נדב פופלוול מהשבי הופץ ב-11 במאי, ובו הוא נראה כשהוא סובל מחבלה בפניו. חודש לאחר מכן קבע צה"ל שפופלוול נהרג בחאן יונס, ייתכן שכתוצאה מאש צה"ל.
(צילום: ליאור שרון)
דודתו של יגב, מורן בצר תייר, אמרה אתמול ל-ynet כי "צה"ל עדכן את המשפחה הגרעינית ואת אשתו. מיד אחר כך אנחנו קיבלנו את ההודעה, המשפחה הקרובה. מאז אנחנו מנסים לסדר לעצמנו את הרגשות. בנקודת הזמן הזאת מבחינתנו יש אולי מקום פיזי שנוכל להתחיל את האבל. אני לא יודעת אם זו הקלה או לא אבל לפחות את זה. נחמה תהיה, אבל כשכולם יחזרו".
המבצע לחילוץ הגופות נוהל בעקבות מודיעין מדויק של שב"כ ויחידה 504 באמ"ן, והפעולה הייתה במוקד הפשיטה של אוגדה 98, עם חטיבות הצנחנים וחטיבה 7, על חאן יונס, בשבוע האחרון. לא הייתה התנגדות או נוכחות של מחבלים במנהרה. בצבא עדיין מתחקרים את נסיבות מותם של השישה – בין אם נהרגו מאש צה"ל בתקיפות או אם נרצחו ע"י שוביהם. לגבי חלקם לפחות ישנה הערכה כי תקיפות צה"ל הובילו למותם בשבי בחאן יונס בתחילת השנה.
