דוברי הממסד האורתודוכסי חוזרים וטוענים שההלכה היא ההלכה היא ההלכה! אבל לאחרונה קיבלנו המחשה מדהימה לטענה ההפוכה, שלפיה ההלכה בישראל היא "האמיתית", בעוד זו שבארה"ב, גם זו האורתודוכסית, היא מדוללת ופשרנית. היה זה כאשר בסיום טיעוניה של נציגת פרקליטות המדינה בפני בית המשפט העליון בשבוע שעבר היא ניסתה לתרץ מדוע בארה"ב למשל, יכולים חיילים יהודים שומרי מצוות לשרת ולגור בצוותא עם יהודים שאינם שומרי כשרות או כאלה שאינם יהודים כלל, ואינם מקפידים על איסורי חמץ בפסח. לדבריה, "בצבא ארה"ב החיילים הם מתנדבים בעוד בישראל השירות בצה"ל הוא חובה, ולפיכך יש להקפיד על זכויותיהם של החיילים הדתיים בשמירה על כל דקדוקי ההלכה".
כמה התנשאות בוטאה באמירה זו. בשפה פשוטה, טענתה הייתה כי הואיל ובארה"ב החיילים מכניסים את עצמם מרצונם למציאות בעייתית מבחינה הלכתית, הרי הם נושאים בתוצאות מצב זה ואינם יכולים להקפיד על דיני ההלכה. וזה ביטוי מובהק לאי-הבנה בסיסית שדיני הכשרות הם אותם דיני כשרות; שאין מדובר על הקפדה כביכול מצידה של הרבנות הצבאית בישראל מול חיפוף של הרבנות האורתודוכסית בארה"ב, אלא במנטליות של תפוס ככל יכולתך. כלומר – במקום להתמקד בווידוא כשרות המזון המוכן ומונגש לחיילים בצה"ל, מנצלת הרבנות הצבאית לרעה את הסמכות השלטונית שהופקדה בידה לצורך הדתה שאין לה יסוד בהלכה.
אגב, כך בדיוק נהגה גם הרבנות הראשית לישראל, כאשר בית המשפט העליון אסר על צוותי ביטחון בבתי חולים לבדוק את תיקיהם של הנכנסים כדי לוודא שהם אינם מכמינים חמץ. הרבנות איימה שאם יעשו כן – חולים שומרי מצוות לא יוכלו להתאשפז בבתי החולים בימי הפסח. מאז חלפו כשנתיים ואיש לא שמע או ראה חולה שומר מצוות שנמנע מלהתאשפז בימי הפסח. שלא לדבר על העובדה שגם אשפוז בבית חולים אינו מהלך התנדבותי.
ההתבטאות לעיל של נציגת הפרקליטות נמסרה בדיון בעתירה שהגשנו בשם הפורום החילוני, עמותת חדו"ש וקבוצת הורים לחיילים. העתירה נסובה על דרישתנו לאפשר לחיילים שאינם שומרי כשרות ולחיילים לא-יהודים להחזיק ברשותם חמץ בפסח, ולצרוך אותו, בצנעת הפרט שלהם, מחוץ לחדרי האוכל, המטבחים והקנטינות בבסיסים.
בנימוקינו הבאנו בין השאר את המקורות הבסיסיים ביותר המצביעים בעליל על כך שהרבנות הצבאית מותחת את ההלכה מעבר לגבולות המוכר והמותר כשהיא מאיימת שאם רק יתאפשר להכניס ולו גרגר חמץ לבסיס – אזי שומרי מצוות לא יוכלו עוד לשרת בפסח, כל התשתית המבצעית של צה"ל תתערער וביטחון המדינה יעמוד בסכנה.
לכך הוספנו ראיות באשר לדבר המוכר לכל יהודי בתפוצות: חיילים וקצינים יהודים שומרי מצוות משרתים בצבאות בעולם, וסטודנטים שומרי מצוות לומדים ומתגוררים במעונות באוניברסיטאות בחו"ל, וכל זאת בצוותא עם חיילים וסטודנטים שאינם יהודים או שאינם שומרי מצוות ולפיכך אינם מקפידים על איסורי החמץ בפסח. והנה, במהלך כל השנים מתעקשים הרבנים האורתודוכסים בעולם ומבהירים כי אין הדבר יוצר כל בעיה הלכתית כל עוד אין מדובר בחמץ של שומר המצוות עצמו.
אנחנו מצפים שגם בנושא זה יקבע בג"ץ שערכי חופש הדת והחופש מדת אינם נעצרים בשערי בסיסי צה"ל ואין מקום לשיטת מצליח בנושאי דת בצבא. עתירה זו חשובה בשל היקף הפגיעה בכבודם ובחירותם של חיילים רבים, אך חשוב להבין כי מדובר רק במהלך אחד ממארג רחב של המאבק למימוש מלא של ערכי הכרזת העצמאות המבטיחה חופש דת ושוויון.
- הרב עו"ד אורי רגב הוא מנכ"ל עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il