אפקט ההלם שאחז בחיזבאללה מתחיל להתפוגג, והדבר ניכר כבר גם בחזית הלחימה הקרקעית באזור הסמוך לגבול וגם בשיגורי הרקטות והכטב"מים. לכן, סביר להניח שזו הסיבה לעלייה במספר הנפגעים בצידנו הן בקרב הלוחמים בחזית וגם בעורף האזרחי.
התופעה הזו מוכרת היטב בהיסטוריה הצבאית. כל צבא וגם צבא טרור כמו חיזבאללה או חמאס שאוחז בו הלם, מתאושש אחרי שהוא סופג מהלומה מפתיעה ומנסה לפחות להתארגן ולהוציא התקפות נגד. כך גם חיזבאללה, שאמנם הוא צבא טרור ולא צבא מדינתי, שיש לו זרועות אוויר, ים ויבשה, והמוטיבציה של רוב פעיליו היא דתית-שיעית-ג'יהאדיסטית והם מקדשים את המוות ולא את החיים.
10 באוקטובר: רון בן ישי עם לוחמי המילואים בלבנון
(צילום: רון בן ישי)
חיזבאללה מנסה בימים האחרונים ליישם - עם מה שנשאר לו - את תוכנית ההגנה שלו. אותה תוכנית שעליה דיבר חסן נסראללה לפני שחוסל. על הקרקע בדרום לבנון חיזבאללה מנסה להיערך בקו הכפרים והרכסים השני המרוחק כחמישה קילומטרים מהגבול, ומשם הוא אוסף מודיעין על כוחות צה"ל ומאתר מטרות עבור הנשק תלול המסלול קצר הטווח שלו ועבור טילי הנ"ט מכל הסוגים שיש לו כמות גדולה מאוד מהם והם מדויקים.
לפי מה שמתפרסם בלבנון ובפרסומים במדיה מערבית, כוחות רדואן של חיזבאללה מצליחים לאתר בתצפיות מהקרקע ובעזרת רחפנים ריכוזי כוחות שלנו שפועלים בקו הכפרים הראשון שצמוד לגבול עם ישראל. הם מפעילים אמצעי איסוף גם ביום וגם בלילה, ומצליחים להבחין בשיירות לוגיסטיות בקבוצות צפופות של לוחמים שלנו שנעות בשטחים חשופים לתצפית אויב בתוך הכפרים ובמבנים, שבהם הכוחות שוהים או שמשמשים מפקדות לצה"ל והם מייצרים תנועות פיזיות ואותות אלקטרוניים חריגים בכמותם. חיזבאללה יודע להבחין בכל אלה, וכפי שאנחנו רואים הוא גם מנצל אותם.
הקו השני הזה, שממנו אוספים מודיעין ומשגרים טילי נ"ט ורקטות קצרות טווח עתירות משקל על לוחמים, הוכן מראש על-ידי כוח רדואן כשטחי כינוס לקראת המתקפה של כוח רדואן ל"כיבוש הגליל". מכאן היו אמורים אנשי כוח רדואן לנוע לשטחי ההיערכות, שמהם יזנקו במהירות לתוך ישראל שנמצאים בשטח הסבוך ובכפרים השיעים הצמודים לגבול עם ישראל.
כעת, כוח רדואן חוזר אל אותם שטחי כינוס במהירות אחרי שהבחין וגם נודע לו מפרסומים בתקשורת הישראלית והמערבית שלצה"ל אין כוונה לכבוש לטהר את האזורים האלה, אלא רק לפגוע בתשתיות ובכמויות העצומות של אמצעי לחימה התקפיים שכוח רדואן צבר בכפרי ההיערכות ובמתחמים התת-קרקעיים.
את המתחמים האלה הוא חפר מתחת לשטחים סבוכי הצמחייה קרוב לגבול. מתשתיות אלה הוא היה אמור לזנק לתוך ישראל. רוב התשתיות האלה כבר נלקחו ממנו, כשארבע אוגדות של צה"ל מתמרנות שם ומטהרות את השטח. לא כל השטח כבר טוהר, יש עדיין מקומות שעדיין לא טוהרו.
באזור הזה, הסמוך לגבול הישראלי, חיזבאללה השאיר חוליות לוחמים שמשימתן הייתה לעכב את צה"ל ובעיקר לחטוף לוחמים שלנו ולהסב לנו אבדות רבות. רוב אנשי החוליות האלה כבר נהרגו או שברחו, אבל כמה מהם עדיין בשטח, נמצאים בעיקר במנהרות שצה"ל עדיין לא חשף והם מגיחים מהן ופוגעים בכוחות. כך היה ביום רביעי בגזרה המערבית, שבה פועלת אוגדה 146 בפיקוד תת-אלוף יפתח נורקין. ארבעה מחיילי המילואים שלנו נהרגו ועוד שבעה נפצעו מהתקפה ישירה מטווח קרוב של פעילים בודדים של חיזבאללה שיצאו מפיר ופגעו בכוחות צה"ל.
חמשת לוחמי המילואים הנוספים שנהרגו והרבים שנפצעו אמש נפגעו כנראה מרקטה כבדת משקל שהתפוצצה באזור לוגיסטי של אחד צוותי הקרב החטיבתיים שפועלים בגזרה המרכזית. אפשר להניח שחיזבאללה הבחין בתנועת רכבים אינטנסיבית יחסית באחד הצירים המוליכים לאותו אזור לוגיסטי, ואולי גם הצליח לאתר מבנה שסביבו התרכזה פעילות החלוקה של הציוד הלוגיסטי שהגיע משטח ישראל.
הפרטים האלה חשובים, משום שבמלחמת לבנון השנייה הייתי אישית עד לכמה מקרים כאלה, שבהם חיזבאללה טיווח בעיקר באמצעות פצצות מרגמה וטילי נ"ט מבנים שבהם שהו חיילים במשך יממה, לפעמים אפילו פחות. המרגמות והרקטות עתירות המשקל פוגעות בלוחמינו שנמצאים בקבוצות צפופות בשטח, וטילי הנ"ט פוגעים במי שנמצא בתוך המבנים.
כיום לחיזבאללה יש את היכולת לירות את טילי הנ"ט מסוג "אלמאס", שאותו הוא יכול לשגר ממסתורים או ממדרון אחורי ולכוון את הטיל בדיוק רב למטרתו באמצעות מנגנון ביות אופטי המותקן בראש הטיל. כלומר חיזבאללה היום ערוך ומוכן טוב יותר למלחמת גרילה מנגד בשטח מאשר היה ב-2006 במלחמת לבנון השנייה.
צה"ל מפעיל אש חיפוי ואמצעי גילוי לגבי אזור כפרי הכינוס שממנו חיזבאללה מנהל את קרב ההגנה נגד כוחות שנמצאים סמוך לגבול, אבל זה לא פוטר את הכוחות ומפקדיהם מלהקפיד שלא להיחשף שלא לצורך לאזורים שבהם נמצא חיזבאללה ולהימנע מלשהות במקום אחד צפופים זמן רב מדי, ובגרילה שמצוידת באמצעי אש מודרניים נלחמים אחרת מאשר במלחמות התנועה שהורגלנו אליהם עד היום. התנועה הבלתי-פוסקת נותנת ביטחון לכוחותינו יותר מאשר כל שריון.
מגמת ההתאוששות, שניכרת בכוחות העורפיים בצבא הטרור של חיזבאללה, מורגשת גם במטחי הרקטות והטילים ושיגורי הכטב"מים שמכוונים לעורף הישראלי. שיגורי הרקטות, בעיקר לטווח בינוני עד קו חדרה פחות או יותר, נעשו מתואמים, מסונכרנים וביחד עם שיגורי כטב"מים שהולכים למטרות נקודה.
אלו כבר לא מטחי תגובה פרועים, כפי שהיו בסוף ספטמבר-תחילת אוקטובר כשחיזבאללה ספג את המהלומות האוויריות הקשות, אלא ניכרת עכשיו באש של חיזבאללה מגמה יותר תכליתית שנועדה להשיג מטרות פיזיות ותודעתיות. לכן, חיזבאללה מנסה לטווח באמצעות הכטב"מים והטילים ארוכי הטווח שיש עדיין בידו בכמות לא מבוטלת מטרות צבאיות, אבל הוא אינו בוחל גם באש סטטיסטית שהוא יודע בוודאות שתפגע באזורים צפופי אוכלוסין אזרחיים ובצירי תנועה ראשיים.
שיגורים למרכז בצורה מאוד לא אפקטיבית
אף על פי שניכר שיפור בתיאום ובתזמון ובריכוז של האש תלולת המסלול של חיזבאללה, חשוב לציין שזה רחוק מאוד מאותה מערכה באש-מנגד עצימה שחיזבאללה תכנן. אנחנו רואים שמספר השיגורים למרכז באמצעות טילים כבדי משקל מדויקים יותר נעשה במשורה ובצורה מאוד לא אפקטיבית, וצריך עדיין לראות אם הדבר נובע מכך שחיל האוויר הצליח באמת לפגוע במרבית המשגרים ומתקני האחסנה של הרקטות ארוכות הטווח והמדויקות, או שהדבר נובע מבקשה-דרישה איראנית מחיזבאללה שלא יבזבז את הטילים ארוכי הטווח והמדויקים שלו כי הם יהיו נחוצים לאיראן אם וכאשר ישראל תחליט לתקוף את מתקני הגרעין.
בכל מקרה, למרות מגמת ההתאוששות של כוח רדואן שאפשר להבחין בה כעת, ברור לגמרי שמדובר במלחמת מאסף שהארגון מנהל כדי לשמר את יוקרתו בתודעת אזרחי לבנון וכדי לנהל משא ומתן על הפסקת אש מעמדה של כוח מבלי שחיזבאללה ייתפס כצבא טרור שהרים דגל לבן. כאמור, בעניין זה מסייעת מאוד לחיזבאללה הידיעה שצה"ל אינו מתכוון לדהור לעבר ביירות ואפילו עד מצפון לליטני.
השהות באזורים מוגדרים פחות או יותר והתנועות המוגבלות של כוחות צה"ל מפיחות אומץ לב בקרב אנשי כוח רדואן ומאפשרות להם לנצל את טילי הנ"ט, המרגמות והרקטות כבדות המשקל שלהם. מעצבי התמרון של צה"ל ומקבלי ההחלטות בירושלים צריכים להביא עובדות אלה בחשבון.
ההחלטה לנהל את המשא ומתן עם שלטונות לבנון ועם חיזבאללה באמצעות המתווכים למיניהם - אבל תחת אש - היא נכונה, מפני שאם תופסק האש ארגון הטרור השיעי לא יסכים להסדרה שתבטיח ביטחון לתושבי הצפון שיחזרו לבתיהם באביבים ובמטולה. משא ומתן תחת אש, שבו חיזבאללה סופג כל הזמן אבדות ואיראן מעודדת אותו לבקש הפסקת אש, עשוי להביא את התוצאה שהיא הכי קרובה לרצוי. צריך לזכור, בניגוד למלחמת לבנון השנייה, במלחמת 7 באוקטובר בחזית לבנון המטרה איננה תמונת ניצחון, אלא הישג ממשי והוא להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם בביטחון.
