העיתון "ניו יורק טיימס" מפרסם הבוקר (יום שבת) פרטים חדשים על השיחה הקשה בין נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לראש הממשלה בנימין נתניהו, שבה הנשיא איים בפועל בשינוי מדיניות כלפי ישראל והמלחמה בעזה – אם נתניהו לא ישנה את המדיניות שלו.
גורמים המעורים בשיחה, שנעשתה בעקבות התקרית שבה צה"ל הפציץ והרג שבעה עובדי סיוע מהארגון "המטבח המרכזי העולמי" (WCK), ציינו כי ביידן פירט במהלכה שורה של דרישות ספציפיות שהוא מבקש שישראל תעשה, כדי שהתמיכה שלו במלחמה נגד חמאס לא תיפגע.
לדברי הגורמים, נתניהו לא התווכח והבטיח שבתוך שעות יקבל החלטה על הגדלת הסיוע ההומניטרי לרצועה, כפי שאכן קרה: הקבינט המדיני-ביטחוני שהתכנס באותו לילה אישר לפתוח לראשונה במלחמה את מעבר ארז בצפון הרצועה כדי להכניס דרכו סיוע לפלסטינים, וכן לאפשר הזרמת סיוע מנמל אשדוד ולהגדיל את מספר משאיות הסיוע שמגיעות מירדן.
ב"טיימס" מדווחים כי בשיחה הבטיח נתניהו להיענות "בתוך ימים" לצעדים נוספים שהנשיא האמריקני דרש. הצעדים הללו לא פורטו במדויק בדיווח, אבל נכתב בו כי הציפייה בבית הלבן היא שבימים הקרובים ישראל תפרסם נהלים צבאיים חדשים שמטרתם להימנע מהרג אזרחים ועובדי סיוע.
בממשל האמריקני, כך מציינים ב"טיימס", יעקבו גם מקרוב אחרי ההתקדמות במגעים לעסקת חטופים בפסגה שצפויה בתחילת השבוע הבא בקהיר, פסגה שבה לפי הדיווחים ישתתפו ראשי המוסד והשב"כ יחד עם ראשי ה-CIA והמתווכים מקטאר ומצרים.
בשיחה הטלפון שלשום, נזכיר, ביידן דרש מנתניהו "להסמיך" את צוות המשא ומתן הישראלי להגיע לעסקה, מינוח שאותו אפשר לפרש כדרישה להתגמשות מסוימת, כשברקע הדיווח אמש ב-CNN שלפיו חמאס דחה את ההצעה החדשה שגובשה בהסכמת ישראל. ביידן לוחץ לא רק על ישראל בסוגיה הזו: אמש דווח כי הנשיא האמריקני שלח מכתב למנהיגי מצרים וקטאר וביקש מהם ללחוץ על חמאס להגיע לעסקת חטופים.
נקודת המחלוקת המרכזית היא דרישת חמאס לאפשר במהלך הפסקת האש, שאמורה להימשך שישה שבועות, חזרה בלתי מוגבלת של עזתים לצפון הרצועה. ישראל מסרבת לכך, ודורשת להגביל את זהות השבים ולפקח על המעבר שלהם, מחשש לחזרת פעילי חמאס שינסו לבנות מחדש את תשתיות ארגון הטרור שפורקו.
ההתנגשות עוד יכולה לקרות
הבוקר דווח ב"וול סטריט ג'ורנל" כי הממשל האמריקני לוחץ על ישראל לאפשר חזרה של "מספר מוגבל" של פליטים פלסטינים במסגרת ההפוגה בשלב הראשון של העסקה המדוברת, אם כי לא ברור מלשון הדיווח אם הכוונה להתגמשות בהכרח – שכן ישראל כבר הסכימה למספר מוגבל, ומסרבת כאמור לכניסה בלתי מוגבלת. לפי הדיווח, ישראל פתוחה לכניסתם של כ-2,000 עזתים מדי יום במסגרת ההפוגה, והמשמעות היא שלאורכה יוכלו להיכנס עד 60,000 פלסטינים. ישראל מתעקשת שגברים בגיל 18 עד 50 לא יורשו לשוב לצפון הרצועה.
ובחזרה לשיחת הטלפון הדרמטית: לפי הדיווח ב"טיימס" האיום של ביידן בנוגע לשינוי המדיניות כלפי ישראל לא היה איום סרק, ואחד הגורמים בממשל ששוחחו עם העיתון תיאר אותו כ"מאוד נוקשה". לצד זאת, הגורמים הדגישו כי ביידן לא איים במפורש להגביל או להפסיק את משלוחי הנשק לישראל בשיחת הטלפון, כפי שיותר ויותר דמוקרטים קוראים לו לעשות, והוא גם לא הציב דד-ליין לדרישות שלו. לפיכך, האיום שלו נותר מעורפל במידה מסוימת – באופן שמעיד על כוונתו להימנע מקרע מוחלט ביחסים.
"ביידן שם את נתניהו על תנאי", אמר לעיתון ארון דיוויד מילר, חוקר במכון קרנקי לשלום בינלאומי שהיה מעורב בשורת משאים ומתנים במזרח התיכון תחת ממשלים רפובליקניים ודמוקרטיים. הנשיא, הוא אומר, "לא רוצה מאבק ונתן לנתניהו מבחן שהוא יכול לעבור אותו, בהחלט בכל הנוגע לסיוע ההומניטרי ואולי גם במגעים מול חמאס. לקווים האדומים של ארה"ב יש נטייה להפוך לוורודים. השאלה היחידה היא – האם נתניהו רוצה מאבק?".
כך או כך, האולטימטום הפומבי שהציב ביידן לנתניהו עשוי לסייע לשני המנהיגים מבחינה פוליטית: ביידן יכול כעת להסביר לחברי מפלגתו הדמוקרטית כי הוא נוקט בגישה תקיפה יותר כלפי ישראל, בעוד נתניהו יכול להצדיק את שינויי המדיניות שלו מול שותפיו מהימין הניצי, בראשם השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. בן גביר אמנם התנגד פומבית להחלטת הקבינט על הגדלת הסיוע, אבל סמוטריץ' לא.
ב"טיימס" מדגישים גם כי ההתנגשות שביידן מקווה להימנע ממנה ביחסיו עם נתניהו עוד עשויה להגיע, כשברקע העובדה שהמטרות של שניהם שונות: בעוד ביידן לפי הדיווח מוכן לסיום המלחמה באופן מיידי, "האינטרס של נתניהו הוא להרחיב אותה" - לשון הדיווח.
בבית הלבן מקווים כעת שהאיום הפומבי עשה את שלו, אם כי מדגישים כי לא יסתפקו רק בהצהרות וכי יעקבו מקרוב אחר יישומן. הנשיא עצמו אמר אמש בשיחה עם כתבים: "ישראל עושה את מה שביקשתי". ביידן, יצוין, לא שלל שאיים בהפסקת משלוחי הנשק, אך הביע תסכול אל מול הטענה שהוא נוטש את ישראל: "זו שאלה רצינית?", גער בכתב ששאל אותו על כך. ביידן, יודגש, הצהיר גם על גיבוי פומבי לישראל אל מול האיום האיראני לנקום על חיסול הבכירים בדמשק.
נקודת מפנה בקונגרס? פלוסי מצטרפת לחזית נגד ישראל
אבל הלחץ הפנימי על הנשיא לשנות כיוון הולך וגובר בעקבות הרג עובדי הסיוע. הלילה, בצעד דרמטי למדי מצד מי שנחשבת לתומכת ישראל בקונגרס, הצטרפה יו"ר בית הנבחרים לשעבר ננסי פלוסי לעוד 36 מחוקקים דמוקרטים שדרשו לעצור את משלוחי הנשק לישראל. במכתב ששלחו חברי בית הנבחרים לביידן ולמזכיר המדינה אנתוני בלינקן הם דרשו לעצור את משלוחי הנשק ולפתוח בחקירה אמריקנית לתקרית הרג עובדי WCK, חקירה שבממשל שללו שתיעשה.
צה"ל, שהתנצל עמוקות על התקרית, פרסם אתמול את ממצאי התחקיר הראשוני שקבע כי התקיפה נגד רכבי ארגון הסיוע נעשתה בעקבות שורת כשלים והפרה חמורה של הנהלים – אבל ב-WCK דרשו חקירה עצמאית, וכעת המחוקקים אמריקנים.
"לנוכח התקיפה האחרונה נגד עובדי הסיוע והמשבר ההומניטרי שהולך ומידרדר, אנחנו מאמינים שאי-אפשר לאשר את משלוחי הנשק הללו", כתבו המחוקקים, בהם גם חברות הקונגרס הפרוגריסיביות רשידה טליב ואלכסדריה אוקסיו-קורטז. "אם המתקפה הזו תימצא ככזו שמפרה את החוק הבינלאומי או את החוק האמריקני, אנו דוחקים בך לעצור את המשלוחים הללו עד אשר ימוצה הדין עם אלו שנושאים באחריות", הוסיפו במכתב לביידן.
גם בסנאט הולכת וגוברת הביקורת כלפי ישראל, ואחד מידידיה הגדולים של ישראל שם, הסנאטור כריס קונס מדלאוור, הודיע לראשונה כי יתמוך ב"התניית" הסיוע לישראל – אם זו תצא לפעולה ברפיח ללא תמיכה אמריקנית וללא מתן פתרון להמוני האזרחים שמצטופפים בעיר שבדרום הרצועה. "אף פעם לא הייתי כאן בעבר", אמר על העמדה החדשה שבה נקט, בריאיון ל-CNN.
התסכול בקונגרס כלפי התנהלות ישראל במלחמה גובר כבר חודשים בצל ההיגררות שלה ללא סוף שנראה באופק, אבל לפי הדיווח ב-NBC הרג עובדי הסיוע – בהם אזרחי אמריקני-קנדי – עשוי להתברר כקש ששבר את גב הגמל. "השבוע הזה עשוי להיות נקודת מפנה", אמר אחד היועצים הפרלמנטריים בקונגרס.