הצעת החוק לשלילת אזרחות וגירוש מחבלים של יו״ר הקואליציה ח״כ אופיר כץ, עברה אחר הצהריים (יום ג') בוועדה בקריאה שנייה ושלישית ותעלה מחר להצבעה במליאת הכנסת. נציגת היועצת המשפטית לממשלה טענה בדיון, כי ״יש מניעה משפטית לחקיקת החוק".
הצעת החוק, שנתמכת בקרב כל חברי הכנסת למעט אלה מהמפלגות הערביות, קובעת כי שר הפנים ישלול אזרחותו או תושבותו של מחבל שהורשע בעבירת טרור וקיבל כספים מהרשות הפלסטינית והוא יגורש לשטחי הרשות הפלסטינית וכן לרצועת עזה. על פי הצעת החוק קבלת הכספים מייצרת בסיס לזיקה בין המחבל לבין הרשות הפלסטינית, ולכן מדינת ישראל תגרש אותו לשטחי הרשות וכן לרצועת עזה.
במהלך הדיון, נציגת היועצת המשפטית לממשלה, ראש תחום ייעוץ במשרד המשפטים, אביטל שטרנברג, טענה כי יש מניעה משפטית לחקיקת החוק, זאת בעקבות הסעיף בחוק כי ראיה מהרשות הפלסטינית לא תוכל לסתור את השתייכות המחבל אליה. מטרת סעיף זה הינה למנוע מצב שבו הרשות הפלסטינית, ששלחה את המחבל לבצע את הפיגוע, ומתגמלת אותו על כך, תייצר אישורים פיקטיביים בכדי שאלו יוכלו להישאר בשטחי ישראל.
על פי הצעת החוק, שלילת האזרחות והגירוש יאושרו, בנוסף לשר הפנים, על ידי שר המשפטים ובית המשפט תוך זמנים קצובים. שר הפנים יחויב לאשר תוך 14 ימים, שר המשפטים תוך שבעה ימים ובית המשפט תוך 30 ימים.
יו״ר הקואליציה, ח״כ אופיר כץ, אמר: "האחריות למנוע את הפיגוע הבא היא עלינו, לא על אף משפטן. מי שמתכוון להתנגד למה שאנחנו מביאים פה, אחרי מכלול האיזונים שעשינו, מוזמן להסביר את זה למשפחות השכולות ולעם ישראל. הדם הזה שנשפך, הכאב העצום הזה, מלווה אותי כל הזמן, ואני מרגיש מעומק הלב שלי שחוקים כאלו, הם השליחות האמיתית שלנו כנציגי ציבור בכנסת ישראל״.
גירוש משפחות מחבלים? איהאב ג'בארין ואיילת שליסל בריאיון
(צילום: ירון ברנר)
בסוף החודש שעבר אושרה במליאת הכנסת בקריאה ראשונה ברוב של 89 ח"כים מול שמונה מתנגדים הצעת החוק לביטול אזרחות או תושבות של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה טרור. במקביל, ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד) הגיש הצעת חוק שלפיה שר הפנים יוכל לגרש משפחות של מחבלים תושבי ישראל שהיו מעורבים בפיגועים.
להצעת החוק הייתה התנגדות מצד היועץ המשפטי לממשלה כבר לפני כמה שנים. היועמ"ש לשעבר מנדלבליט הודיע כאמור לפני חמש שנים לראש הממשלה בנימין נתניהו כי החוק אינו חוקתי ושימוש בו יפגע פגיעה קשה בחירותם ובקניינם של בני המשפחה המיועדים לגירוש, בשל מעשה של בן משפחה אחר וללא הוכחת מסוכנות מהם עצמם. "קיימת מניעה חוקתית מקידום החקיקה המוצעת", ציין אז מנדלבליט. בנוסף, הוא סבר ש"ההצעה מעוררת קשיים במישור הבינלאומי", מתוך כוונה לאפשרות שבין הדין הבינלאומי בהאג יתבע את קציני צה"ל בשל ביצוע פשעי מלחמה.
