ארבע השנים הקרובות בארצות הברית צפויות להיות סוערות ומלאות תהפוכות בזירות רבות - ומוסדות ההשכלה הגבוהה עשויים להפוך לאחת מזירות הקרב המרכזיות. דונלד טראמפ, שיושבע ב-20 בינואר לנשיא ה-47 של ארצות הברית, לא מסתפק בשינויים מדיניים וכלכליים. הוא שם לעצמו מטרה לשנות את האוניברסיטאות האמריקניות מן היסוד.
המטרה של טראמפ: לחלץ אותן ממה שהוא מכנה "שליטת המרקסיסטים המטורפים", ולהפוך אותן למוקד שמרני המקדש כלשונו את "המסורת האמריקנית" ואת "הציביליזציה המערבית". ואיך כל זה יקרה? לטראמפ יש תוכנית שאפתנית וחסרת תקדים לשינוי במימון, בתכנים ולמעשה מהות ההשכלה הגבוהה כפי שהיא מוכרת כיום.
המהומות הפרו-פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, לפני חצי שנה
(צילום: NYPD )
בין היתר כוללת התוכנית הקמת "אקדמיה אמריקנית" חינמית חדשה שתילחם ב-Woke, גירוש סטודנטים זרים שמשתתפים בהפגנות פרו-פלסטיניות בקמפוסים וגם צמצום כוחו של משרד החינוך האמריקני ואיסור השתתפות על טרנסג'נדרים בספורט מכללות.
טראמפ, שיודע שהוא עומד להתמודד עם גל של ביקורת מצד האקדמיה והתקשורת, מתכוון לנצל את הזעם על המהומות הפרו-פלסטיניות בקמפוסים לביצוע הרפורמות המקיפות שלו. הנשיא החדש התייחס פעמים רבות במהלך קמפיין הבחירות שלו לסטודנטים בינלאומיים שהשתתפו במחאות האלימות ואיים לגרש אותם מהמדינה. הוא הצהיר שיעניק גיבוי מלא להתערבות משטרתית בקמפוסים במקרים של הפגנות סוערות כדי להתמודד עם "המשוגעים המשתוללים ותומכי חמאס”, והבטיח לקנוס מוסדות שלא פועלים נגד התופעה.
"צריך ללמד קריאה וכתיבה - ולא מגדר ומין"
בנוסף הבטיח טראמפ גם שדגש מיוחד יושם על טיפול במקרי אפליה בקמפוסים - בעיקר אנטישמיות - ובמדיניות כמו העדפה מתקנת ותוכניות גיוון (DEI) בנושא זהות מגדרית ושוויון גזעי, שזכו לביקורת בקרב הימין ככאלה שמעודדות אפליה - במקום למנוע אותה.
נאום הניצחון של טראמפ
(צילום: Fox News)
לדברי טראמפ, צריך ללמד את תלמידי ארצות הברית קריאה, כתיבה ומתמטיקה, ולא על מגדר, מין וגזע. הוא איים להפסיק לממן בתי ספר שמלמדים על נושאים כמו עבדות או גזענות מערכתית, וגם הבטיח להוציא "גברים" מספורט נשים ולאסור כליל על טרנסג'נדרים להשתתף בספורט מכללות. יש לציין כי ארגונים יהודים רבים טוענים שמנגנוני ה-DEI האלה "יצאו מכלל שליטה" ומפלים יהודים שלא מוגדרים רשמית בארצות הברית כגזע אלא כדת, ולא נכללים כ"קבוצת מיעוט מוגנת" אלא כ"רוב לבן".
יש שיטענו שאין לכך כל משמעות עבור מוסדות עם תקציבי השקעות ותרומות של מיליארדי דולרים, אבל שלילת מימון באופן כללי היא אחת מצעד הענישה המרכזיים בתוכנית של טראמפ כלפי מוסדות שלא יעמדו בסטנדרטים החדשים שלו בנוגע לחופש ביטוי.
בעיני סגן הנשיא, הפרופסורים הם האויב
הרפורמה של טראמפ כוללת החלפה של מערכת האקרדיטציה הפדרלית – תהליך שבודק אם מוסדות עומדים בקריטריונים הנדרשים לקבלת מימון ממשלתי. טראמפ הודיע כי בכוונתו "לפטר" את ארגוני הפיקוח הנוכחיים, שלדבריו נשלטים על ידי אנשי "שמאל רדיקלי", כלשונו, ולהקים גופים חדשים שידרשו מהמוסדות לקדם את הערכים שהוא מגדיר בצורה די ערטילאית כ"סטנדרטים אמיתיים". בין היתר, יושם דגש על קידום תוכניות שמדגישות את ה"היסטוריה והמורשת האמריקנית", לצד שיפור מנגנונים שעוזרים לסטודנטים להיכנס לשוק העבודה.
הגדיל לומר זאת סגן הנשיא הנבחר, ג'יי די ואנס, בוגר אוניברסיטת ייל היוקרתית, שידוע כמבקר חריף של ההשכלה הגבוהה כיום. הוא כינה את הפרופסורים "האויב", הציג חקיקה לאכיפת איסור על אפליה מתקנת והיה שותף להצעת חוק להעלאת מס הבלו על קרנות ההשקעות של האוניברסיטאות ל-35%. "אם אנחנו באמת רוצים לפעול למען המדינה שלנו, אנחנו חייבים לתקוף בכנות ובאגרסיביות את האוניברסיטאות”, אמר ואנס.
טראמפ גם הבטיח לקצץ במימון הפדרלי של בתי ספר המחייבים חיסונים של תלמידים. המהלך יתקשה לקבל אור ירוק של הקונגרס, אבל הנשיא החדש בהחלט הגביר את תשומת הלב לנושא כשאמר בנאום הזכייה שלו כי רוברט קנדי ג'וניור - מתנגד חיסונים בולט שפרש מהמרוץ לנשיאות והביע את תמיכתו בטראמפ - יקבל תפקיד מרכזי בממשל החדש.
חלופה אקדמית זולה, במקום הורדת שכר הלימוד המנופח
הרפורמה של טראמפ "תטפל" גם במקור הכנסה מרכזי נוסף של האוניברסיטאות: שכר הלימוד המנופח, שבשנים האחרונות עבר לעיתים את רף ה-100 אלף דולר בשנה. עם זאת, במקום להתמקד בהורדת העלות לתואר ראשון, טראמפ מתכוון להציע חלופות על-תיכוניות זולות יותר לתואר של ארבע שנים. אחד החזונות המרכזיים שלו הוא הקמת אוניברסיטה מקוונת ציבורית חינמית בשם "האקדמיה האמריקנית", שתמומן באמצעות אותו מס שדחף סגנו ואנס על קרנות השקעה "גדולות מדי" של האוניברסיטאות הפרטיות.
טראמפ רומז לאפשרות מינוי רוברט קנדי ג'וניור לשר הבריאות
(צילום: MSNBC)
האקדמיה החדשה תציע תוכניות לימוד זולות וממוקדות, שלא יאפשרו "Wokeness או ג'יהאדיזם" כדברי טראמפ בתכנים האקדמיים. היא גם תאפשר העברת נקודות זכות לתואר ממוסדות קיימים ותתמקד בהשגת "תוצאות תעסוקתיות ברורות". האוניברסיטה העתידית הזו גם תעניק אישורים שסטודנטים יוכלו להשתמש בהם כדי לחפש עבודה מועדפת אצל רשויות הממשלתיות והקבלנים שלהן.
בכלל, טראמפ מבטיח תמיכה מסובסדת בקריירה ובחינוך טכני, ויזרים מימון לבתי ספר המספקים התמחות ועבודות קיץ המותאמות לקריירה מעשית. הוא גם הבטיח תמיכה ממשלתית בקולג'ים של מיעוטים וב"אוניברסיטאות שחורות", שרוב בוגריהן שחורים. בנוסף, קמפיין המפלגה הרפובליקנית הבטיח תמיכה פדרלית גדולה יותר בחינוך גיל הרך, כשהמימון אמור כביכול להגיע מהעלאת המכס על כל הסחורה המיובאת למדינה.
תוכנית השוברים - והתנגדות איגודי המורים
נדבך נוסף ברפורמה הוא ההתחייבות של טראמפ לאפשר "בחירת בית ספר אוניברסלית", באמצעות מימון ממשלתי. המשמעות היא שימוש בכספי משלם המסים כדי לעזור להורים לשלם עבור שכר הלימוד של ילדיהם בבית ספר פרטיים. הורים שיבחרו לשלוח את ילדיהם לחינוך פרטי יקבלו "שוברים" מהממשלה שיכולים להגיע בצורת תשלומים ישירים להורים, זיכוי מס או מלגות מעמותות. טראמפ דחף לתוכנית השוברים הזו עוד בתקופת כהנותו הראשונה, אבל היא התקבלה בהתנגדות של איגודי המורים שרואים בה איום ממשי על בתי הספר הציבוריים.
3 צפייה בגלריה
המאהל הפרו-פלסטיני באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, לפני חצי שנה
(צילום: Stephanie Keith / Getty Images)
אחד הנושאים היותר שנויים במחלוקת ברפורמה הוא הכוונה לצמצם את תפקיד משרד החינוך, ואף לסגור אותו לחלוטין, כדי להעביר את סמכויותיו למדינות עצמן. הרעיון הזה מתרוצץ בקרב הרפובליקנים לסירוגין מאז הקמת משרד החינוך לפני 45 שנה בתקופת ממשל ג'ימי קרטר. טראמפ החיה אותו מחדש בגלל מה שהוא מכנה "בזבוז כספים משווע וחדירה לסמכות הריבונית של המדינות".
הנשיא הנבחר מאמין שהעברת השרביט למדינות עצמן יעודד אותן להתחרות זו בזו כדי להשיג תוצאות טובות יותר בהישגי התלמידים. במובן הזה הוא נוהג לתקוף במיוחד את קליפורניה - מדינת האם של יריבותיו קמלה האריס וננסי פלוסי - שם מושל אויבו המר גאווין ניוסם, שאותו הוא נוהג לכנות Newscum (הלחם שמו ו"חלאה"). לדברי טראמפ, התוצאות של המקבילה האמריקנית למבחני המיצ"ב גרועות יותר בקליפורניה מאשר במדינות עולם שלישי. לא ברור על סמך מה הוא מבסס את הטענות האלה. הישגי התלמידים במדינה אמנם ירדו מתחילת מגפת הקורונה, אבל הם עדיין דומים יחסים לממוצע הכלל-ארצי.
הביקורת על רפורמת טראמפ
כך או כך, הסיכויים של מהלך כזה לעבור בקונגרס נראים קלושים - אבל אפשרות פחות דרסטית תהיה להעביר את סמכויות המשרד למשרד העבודה האמריקני, ובכל הנוגע למימון ולמענקי סיוע להשכלה גבוהה - למשרד האוצר. כך, לממשל הפדרלי עדיין תהיה הסמכות העליונה על מערכת החינוך - ולא למדינות עצמן.
התוכנית של טראמפ כבר מעוררת ביקורת חריפה בקרב גורמי חינוך, אקדמאים ומחוקקים. מבקריו טוענים שהיא נוגדת את עקרונות החירות האקדמית ומהווה ניסיון להפוך את מוסדות ההשכלה הגבוהה לכלים פוליטיים. מומחים מזהירים שחלקים נרחבים ממנה אינם מעשיים, במיוחד אלו הדורשים עדכון של חוק ההשכלה הגבוהה.
בעוד שהיכולת של טראמפ ליישם את מלוא תוכניותיו תלויה במידה רבה בגורמים פוליטיים ומשפטיים, אין ספק שהחזרה שלו לשלטון צפויה להעלות את המתחים סביב האקדמיה האמריקנית ולהפוך אותה לתפוח אדמה לוהט בשנים הקרובות. המהלכים שמציע הנשיא הבא עשויים לא רק לשנות את פני האקדמיה, אלא גם להעמיק את המחלוקות החברתיות בארצות הברית - בין אלה שמגנים בחירוף נפש על החופש האקדמי, הדעה וההוראה לבין אלה שטוענים שהמצב יצא מכלל שליטה ודרושה כעת התערבות, ואף כפייה, של עקרונות שמרניים.
"להגיד שאני מאוכזב זה אנדרסטייטמנט", אמר שר החינוך מיגל קרדונה עם היוודע תוצאות הבחירות. "ללא קשר אליי האמנתי מאוד במה שהיה אפשרי אם סגנית הנשיא קמלה האריס תנצח. אני עצוב עבורה, אבל אני עצוב יותר על מה שאני יודע שיכול היה להיות עבור ילדיי ועבור התלמידים ברחבי המדינה”.
