שבועיים אחרי פרישת היועצת המדינית - מקורב נוסף לבנט עוזב: ראש הסגל של ראש הממשלה נפתלי בנט, טל גן צבי, ביקש הבוקר (יום שני) לסיים את תפקידו בשבועות הקרובים. גן צבי נחשב לאחד מהיועצים המקורבים ביותר לבנט, ומלווה אותו בעשור האחרון מאז כניסתו לפוליטיקה. בין היתר, הוא שימש כראש לשכתו במשרד הכלכלה, כראש המטה שלו במשרד החינוך וכיועץ מטעמו במערכות הבחירות ובמשאים ומתנים הקואליציוניים שלאחריהן. בשנה האחרונה נחשב למי שאמון על "תחזוקת הקואליציה" מימין.
העזיבה של גן צבי מתרחשת כאמור עשרה ימים אחרי עזיבת היועצת המדינית שמרית מאיר, ונחשבה לשיא של הקרב בין המחנות בתוך לשכת ראש הממשלה. מאיר וגן צבי עמדו בראש שני המחנות היריבים בלשכה, כשמאיר מייצגת את הצוות החדש של בנט ואילו גן צבי את הצוות הישן. מאיר וגן צבי לא הסתדרו ביניהם, ובלשכה שררו יחסים עכורים בין שני המחנות.
גן צבי (41), בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים מאוניברסיטת אריאל ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משמש כראש הסגל בשנה האחרונה, מאז הקמת הממשלה בחודש יוני אשתקד. לפי הודעת הלשכה, גן צבי "יסיים את תפקידו בשבועות הקרובים באופן סדור ולאחר שישלים את המשימות עליהן הוא אמון".
בנט עצמו הודה לגן צבי על שיתוף הפעולה ביניהם במשך שנים ומסר: "מרגע כניסתי לפוליטיקה, טל היה לאחד מעמודי התווך בעשייתי הציבורית, בכל התחנות השונות. אני רוצה להודות לו על שנים ארוכות, במהלכן ליווה אותי מקרוב במקצועיות, במסירות ובנאמנות יוצאות דופן, בעליות ובירידות, בעבודה קשה מסביב לשעון. קיבלתי בצער אך בהבנה את החלטתו לסיים את תפקידו כראש הסגל בלשכת ראש הממשלה לאחר שנה אינטנסיבית ורוויית עשייה, ובתום עשור של עבודה משותפת. חוכמתו, יכולותיו הניהוליות ופירות עשייתו היוו עבורי נכס יקר, ואני סמוך ובטוח כי בכל אשר יפנה בהמשך הוא ינחל הצלחה ושגשוג".
גן צבי עצמו מסר: "הייתה לי הזכות לעבוד בעשור האחרון עם משרת ציבור אמיתי שטובת ישראל הייתה ונשארה תמיד בראש מעייניו. אני מודה לראש הממשלה על ההזדמנויות, האתגרים והעשייה בה לקחתי חלק במהלך שנות כהונתו למען אזרחי ישראל בשורה ארוכה של נושאים - מכלכלה, דרך חינוך ועד סוגיות ביטחוניות ומדיניות הרות גורל. בתום עשור של עבודה משותפת ואינטנסיבית, ולאחר שנה בתפקיד המאתגר והעמוס של ראש הסגל, ביקשתי לסיים את תפקידי בקרוב ולפנות לאפיקים חדשים. זו הייתה תקופה משמעותית ויוצאת דופן. אני מודה לראש הממשלה על הדרך המשותפת, ואוסיף להיות לו לעזר גם בעתיד בכל שאידרש".
כאמור, פרישתו של גן צבי מתרחשת על רקע פרישתה של מאיר, ואחרי תקופה ארוכה של מתיחות בלשכת ראש הממשלה. לאורך כהונת בנט, מחנה גן צבי תידרך נגד מאיר והאשים אותה שהיא מושכת את בנט שמאלה ומנתקת אותו מהבייס הימני-דתי. מנגד, מקורביה של מאיר טענו שזאת לא הייתה הסיבה האמיתית למתיחות, וכי בניגוד לטענות, מאיר לא משכה את בנט שמאלה - אלא למרכז, לכיוון ממלכתי ומתון. לדבריהם, בנט לא באמת שינה את הקו שלו, הוא עדיין איש ימין, אך כראש ממשלה שרואה את התמונה המלאה הוא חייב להיות ראש ממשלה של כולם ולא רק של מחנה אחד - ומחויב לקו ממלכתי.
במחנה מאיר טוענים כי הכעס האמיתי עליה נבע מכך שבנט סמך עליה יותר ויותר והעביר לה עוד ועוד סמכויות והיא הייתה זו ששמה את המילה האחרונה. הם הרגישו שאחרי שנים על אוזנו של בנט, הם נדחקים החוצה בגלל השפעתה הגוברת של מאיר. למאיר היו יחסים מתוחים גם עם כמה משרי הממשלה ובהם גם שרת הפנים איילת שקד, שלא אהבה שבנט מקשיב למאיר ולא לה ולגן צבי.
בין מאיר לגן צבי היו גם ויכוחים מהותיים, כמו למשל על מינוי שגריר ישראל בארצות הברית. גן צבי רצה למנות את יעקב כץ, עורך "ג'רוזלם פוסט". מאיר חשבה שהאדם המתאים זה מייק הרצוג מכיוון שהוא גם מוערך מאוד וגם מכיר את החומר מבחינה מדינית ובפרט את הנושא האיראני לפרטי פרטים. היא התעקשה על מינויו והקו שלה ניצח.
בנט, נציין, ניסה לשים סוף ליריבות בלשכתו, אך ללא הצלחה ממשית. גורמים בסביבתו אמרו: "כל הזמן היו הדלפות בלתי פוסקות. כמה פעמים עלה הרעיון של בדיקת פוליגרף לאנשים הקרובים לבנט אבל זה ירד. זה היה טרלול מוחלט". לדברי אותם גורמים, מחנה גן צבי הפיל את הכישלון על מאיר בכל כישלון פוליטי, כמו התפטרויות אלי אבידר ועידית סילמן - אף שלא היה לה קשר לניהול הפוליטי של הלשכה.
