הנשיא הרצוג: "גל האלימות הרצחני - טרור אזרחי ללא גבולות, שמאיים על כולנו"
(צילום: אבי קנר)
חנאן אבו חיט (24), שנורתה למוות בלילה בין ראשון לשני ברכבה ליד ביתה בחיפה, הצטרפה בעל כורחה לרשימה עם נתון כאוטי של 94 ישראלים שקיפחו את חייהם בנסיבות אלימות בחמשת החודשים הראשונים של 2023. "הטרור האזרחי", כפי שהגדיר הבוקר נשיא המדינה יצחק הרצוג, משתולל בכל המגזרים. רצח רודף רצח - ונדמה שבזירה הפוליטית לא נעשה מספיק, בלשון המעטה, כדי לעצור את מעגל הדמים.
לאורך השנים ניסו ממשלות ישראל לדורותיהן למגר תופעות של אלימות בחברה הערבית, רצח נשים, אלימות כלפי צוותי רפואה וגם קטטות בכבישים על-ידי החמרת הענישה ופתרונות מניעתיים. ואולם, המציאות הטרגית מוכיחה שהפעולות שננקטו לא הובילו להצלחות. חוסר היציבות במערכת הפוליטית בשנים האחרונות גרם לעצירת הליכים חקיקתיים למיגור האלימות - חלקם לא הושלמו, אחרים נבלמו משיקולים פוליטיים.
בתקופת ממשלתם של נפתלי בנט ויאיר לפיד הוקמה תוכנית "מסלול בטוח" למאבק באלימות ובפשיעה בחברה הערבית, שאיגדה את כלל משרדי הממשלה ורשויות האכיפה אל מול מחוללי הפשיעה ואל מול המשטרה, רשות המיסים, שב"כ, הפרקליטות, הייעוץ המשפטי, המל"ל ומשרדי ממשלה ורשויות אכיפה נוספים. התוכנית הביאה לראשונה מאז 2014 לירידה של 16% במספר הנרצחים בחברה הערבית ב-2022 ולפגיעה כלכלית משמעותית בארגוני הפשיעה הערביים, אך היא נעצרה עם חילופי השלטון.
נצ"מ אלי לוי: אי אפשר להפיל הכל על כתפיה הצרות של המשטרה
(צילום: נדב אבס, ירון ברנר)
ח"כ יואב סגלוביץ (יש עתיד), שהוביל בממשלה הקודמת את התוכנית, מתח ביקורת על ממשלתו של בנימין נתניהו שלדבריו לא הציבה את הטיפול באלימות ובפשיעה בחברה הערבית ובחברה בכלל כיעד מרכזי לטיפול. "ממשלת בנט-לפיד הציבה את הנושא כאחד משלושת היעדים המרכזיים שלה ומינתה צוות שרים בראשות ראש הממשלה שהתכנס כל חודש וחצי לדון ולקבל תמונת מצב עדכנית בנושא בצורה רצינית. חברי הממשלה הנוכחית, בהיותם באופוזיציה, הצביעו והכשילו חלק ממהלכי החקיקה שבהם הם מנסים להתגאות היום".
ח"כ סגלוביץ תקף גם את תפקודו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר (עוצמה יהודית). "ראש הממשלה החליט למנות את האדם הכי פחות מתאים, סוכן כאוס, לתפקיד השר הממונה על הנושא", אמר ח"כ סגלוביץ. "איתמר בן גביר אינו כשיר והוא גורם נזק למאבק בפשיעה. ראש הממשלה חייב למנות פרויקטור ממשלתי למאבק בפשיעה. האחריות היא שלו ושל הממשלה כולה".
4 צפייה בגלריה
"ראש הממשלה חייב למנות פרויקטור ממשלתי למאבק בפשיעה". ח"כ סגלוביץ
(צילום: יואב דודקביץ' )
בממשלה הקודמת גם קודמו הצעות חוק שנועדו לטפל בסוגיות הפשיעה. כך למשל, שר המשפטים לשעבר ח"כ גדעון סער (המחנה הממלכתי) הוביל כמה סוגיות בנושא, חלקן הושלמו ואחרות לא. בין היתר מדובר בחוק האיזוק האלקטרוני שנועד למנוע אלימות כלפי נשים, החמרת ענישה כלפי צוותים רפואיים עד חמש שנות מאסר במקום שלוש, וחוק החיפוש שמרחיב את סמכויות החיפוש של המשטרה כדי למנוע השמדת ראיות בתיקי פשיעה חמורים. כל החוקים האלו לא הושלמו בשלוש קריאות בכנסת.
לעומת זאת, כן הושלמו ונכנסו לספר החוקים הצעת חוק עונשי מינימום בגין עבירות נשק כך שעבירות בנשק מאולתר יעמדו בפני עונש של חמש שנות מאסר במקום שלוש, עבירת רכישת נשק תעמוד על עונש של 10 שנות מאסר במקום שבע, הצעת חוק להסמכת בתי משפט כלכליים לדון בפשיעה כלכלית, וחוק שמחמיר את העונש על אלימות בספורט.
ח"כ סער אמר בהפגנה במוצאי השבת האחרונה נגד המהפכה המשפטית: "אני מציע לממשלה להפנות את האנרגיות שלה, המשאבים שלה והזמן שלה, להתמודד עם הבעיות האמיתיות של החברה בישראל - יוקר המחיה, המאבק בפשיעה והחזרת הביטחון האישי".
מאז הקמת הממשלה הנוכחית, לפני יותר מארבעה חודשים, מי שאמון על פתרון רוב הסוגיות הללו הוא המשרד לביטחון לאומי שבראשו עומד השר בן גביר. הוא הגיע עם הרבה תוכניות, אך כרגע לא ברור איזה מהן מתממשות ומתי אחרות ייצאו לפועל.
כחלק מהמחאה של חברי עוצמה יהודית נגד הממשלה בגין טענה לאי-נקיטת מדיניות ימין, החליט חבר המפלגה ח"כ צביקה פוגל לבטל השבוע את ישיבות הוועדה לביטחון לאומי. בין היתר בוטלה ישיבה שתוכננה ליום רביעי, ובה תוכנן השר בן גביר להציג את פעילות משרדו, בין היתר בטיפול בסוגיית האלימות בישראל.
בן גביר מצידו הקל את התקנות לנשיאת נשק ללוחמים משוחררים, ומתגאה בכך שמאז ששונו הקריטריונים ניתנו רישיונות נשק ל-12 אלף ישראלים. עם זאת, קיים חשש שריבוי כלי נשק בקרב אזרחים רק יגביר את מקרי האלימות.
הצעות חוק שמקודמות
לצד אלה מקודמות כמה הצעות חוק של עוצמה יהודית שעדיין נמצאות בשלבים ראשונים. כך למשל, לפני היציאה לפגרת פסח, אישרה הכנסת בקריאה טרומית את הצעת החוק למלחמה בפרוטקשן של ח"כ יצחק קרויזר. ההצעה מחמירה את העונש על עבירות פרוטקשן וקובעת ענישה מינימלית כלפי תוקפי צוותים רפואיים במטרה להתמודד עם האלימות בבתי החולים. ההצעה קודמה כבר בכנסת הקודמת, אך לא זכתה לתמיכת האופוזיציה שחבריה נמצאים כיום בקואליציה ומקודמת כעת באופן זהה.
הצעת חוק נוספת שמקדמת הממשלה הנוכחית בימים אלה נועדה להקל על המשטרה באיסוף הנשק הלא-חוקי בחברה הערבית, על-ידי מתן אפשרות לבצע חיפוש בית ללא צו של בית משפט. גם הצעה זו קודמה בממשלה הקודמת, אך לא הושלמה.
מרץ השנה: עימותים במליאת הכנסת לאחר הפלת חוק האיזוק האלקטרוני
באופן תמוה, נושא האלימות כלפי נשים שאמור היה לאחד את המחנות הפוליטיים, הפך גם הוא לכלי ניגוח בין הצדדים. חוק הפיקוח האלקטרוני שקידם שר המשפטים לשעבר סער לא הושלם בממשלה הקודמת מכיוון שהקואליציה לא הצליחה לגייס רוב והאופוזיציה נמנעה מלתמוך בו משיקולים פוליטיים.
החוק המדובר עלה שוב להצבעה בכנסת הנוכחית ביוזמת ח"כ סער, אך נבלם שוב על-ידי השר לביטחון לאומי בן גביר שהודיע כי יביא הצעה חלופית. בן גביר מקדם תוכנית נרחבת לאלימות בתוך המשפחה, שתכלול הערכת מסוכנות לפני אזיק אלקטרוני, הקמת יחידת ניטור והחמרת ענישה למפירי צו הרחקה. ההצעה החלופית של בן גביר נבחנת בימים אלה במשרדי המשפטים והרווחה, ותובא בהמשך לקידום בוועדת השרים לענייני חקיקה.
השורה התחתונה נצבעת באדום בוהק: בזמן שבממשלה עסוקים במאבקים פנימיים וכל כנס החורף הוקדש לחוקי המהפכה המשפטית וחקיקה פרסונלית, הדם ממשיך להישפך ברחובות. החברה הישראלית זקוקה לפתרונות מידיים כדי למנוע את הרצח הבא.
פורסם לראשונה: 22:24, 08.05.23
