ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הבריאות ניצן הורוביץ מרבים לדבר בשבועות האחרונים על חשיבות ההתחסנות, אך מספר התושבים והאזרחים שבוחרים לא להתחסן נותר די יציב ועומד על כמיליון בני אדם.
השיעורים שבהם נרשמו שיעורי ההתחסנות הנמוכים ביותר: בחברה הערבית ובקרב צעירים בני 12 עד 18. בחברה הערבית והבדואית מותחים ביקורת חריפה על מערך ההסברה של משרד הבריאות, שלדברי פעילים בולטים ואנשי מערכת הבריאות – מקיים מאמצי הסברה בהיקפים מצומצמים במיוחד בקבוצות אלו.
"אין הסברה ואין כלום בחברה הבדואית בנגב", אומר סלימאן אל עמור, מנכ"ל לפיתוח האוכלוסייה הבדואית של אג'יק, מכון הנגב, ארגון החברה האזרחית הגדול ביותר באזור. "אנשים לא מתחסנים ואין קמפיין ואין הסברה ואין שום השקעה בנגב. פה ושם יש השקעות קטנות של הקופות אבל זה לא מורגש, גם משרד הבריאות פחות מורגש פה.
"אין שום קמפיין בערבית שמעודד את האנשים להתחסן ובגלל זה כשהקורונה תגיע חזק לחברה הבדואית נכה על חטא, אבל עכשיו לא עושים כלום. לא מעלים את המודעות - לא של נוער ולא של צעירים, לכן כמעט ואין אנשים שמתחסנים בנגב, וזה מקום שבו משרד הבריאות לא לוקח אחריות על זה. דווקא עכשיו, במקום לעודד את הילדים בקיץ להתחסן, יתעוררו בתחילת ספטמבר ואז הילדים לא ילכו לבית הספר".
הוא הוסיף: "הדבר הזה הוא המשך של אי השקעה שהייתה בשלושת הגלים והיום ביתר שאת זה כמעט ולא מורגש ותמיד הנגב נשאר אחורית. אנחנו החצר האחורית שאף אחד לא מטפל בה. אפילו קמפיין אחד לא היה כדי להעלות מודעות. אפילו קמפיין כדי להעלות את המודעות בקרב המבוגרים לא היה. לא מדברים על זה במסגדים ולא בשום מקום אחר".
דבריו של אל עמור עולים בקנה אחד גם נתוני ההתחסנות ביישובים הבדואיים. לפי נתוני משרד הבריאות, ביישוב חורה רק 16% התחסנו במנה השנייה עד כה. בערערה בנגב – פחות מ--23% וברהט, היישוב הבדואי הגדול בישראל, פחות מ-32%.
ביישובים שאינם מוכרים שיעורי ההתחסנות נמוכים בהרבה. "אני באופן אישי הלכתי להתחסן עם המשפחה שלי", מסביר מעיגל אל הוואשה, רכז שטח במועצה האזורית של הכפרים הבלתי מוכרים בנגב. "התקשרו אליי ממשרד הבריאות ושאלו אותי אם אני יכול להביא 60 מתחסנים ואני דאגתי להביא את האנשים. הם הביאו 60 מנות וחיסנו 58 אנשים. חלק גדול מהבדואים לא מאמינים בחיסון אבל חלק התחסנו.
מנגד, ביישובי המשולש והיישובים הערביים בצפון המצב חיובי יותר, אבל עדיין בחלקם רוב האוכלוסייה לא התחסנה. בנצרת, העיר הערבית הגדולה ביותר, 52% התחסנו, בסכנין קרוב ל-54% ובטייבה קרוב ל-44%. בבאקה אל גרבייה התחסנו מחצית מהתושבים.
"יש חוסר בהסברה, ואין הסברה בעיקר בכפרים הבלתי מוכרים. להרבה קופות חולים, למשל כללית, יש אנשים כמו הרופא או האחות וכל הצוות מחובר לאנשים שיש ביניהם אמון, שעזרו להביא אנשים לחיסון. אנשים שמהמשפחה שלהם מישהו נפטר מקורונה רצו והתחסנו. עם זאת, יש חלק שמתעקש שלא להתחסן וזה חבל. זו מחלה שלא מבדילה בין יהודים וערבים, והיא הורגת את כולם. ביחד אנחנו חייבים לעשות הכול כדי שאנשים יבואו להתחסן. אני מעריך מאוד את משרד הבריאות ואני האחרון שיאשים אותם, אבל זה רק עניין של הסברה. חסר אצלנו מודעות".
לא רק אל הוואשה מצביע על מחסום של האוכלוסייה הערבית והבדואית מפני החיסון. "אני לא רואה כל כך הרבה הסברה. תמיד ההסברה בערבית הגיעה באיחור, עד שהחומרים מתורגמים וזה תמיד לא היה מותאם לחברה הערבית", אומרת פרופ' ניהאיה דאוד מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון. "צריך לשאול את משרד הבריאות למה זה קורה באיחור תמיד, וזה כך בהתנהלות הרגילה של משרד הבריאות עם האוכלוסייה הערבית.
"ההנגשה לא הייתה טובה כמו אצל היהודים"
"לא עשיתי מחקר באשר לסיבות שבגללן אזרחים מהחברה הערבית לא הולכים להתחסן אך אני מניחה שאנשים חוששים מהחיסון, ובמיוחד עכשיו כשהיו חילוקי דעות לגבי החיסון השלישי. כשהתחילו החיסונים ואנשים רצו להתחסן אז הנגשת החיסונים לא הייתה טובה כמו בחברה היהודית. בחברה הערבית התחלואה בקורונה בגל השני והשלישי הייתה גבוהה יותר ובגלל שהחיוביים היו בעיקר צעירים – ראינו פחות תחלואה קשה אך כן שיעור מתים גבוה יותר.
"אני לא ראיתי קמפיינים בתקופה האחרונה ואני חושבת שבחברה הערבית נוטים יותר לחכות. עשינו מחקר על העניין וראינו שביישובים הערביים מגיעים להתחסן בערך חודש מאוחר יותר, יש תחושה שהאנשים לא רוצים להיות עכברי מעבדה ומדובר על אוכלוסיות חשדניות יותר. אולי זו הסיבה, ולכן הם פשוט מתעכבים".
תגובת משרד הבריאות: "תקציב ההסברה מחודש יולי היה 15 מיליון שקלים לכל הקהלים כולל לחברה הערבית ולחברה החרדית, רוסית ואמהרית. משרד הבריאות מעסיק 3 משרדים שונים להסברה רק עבור החברה הערבית. הפרסום נעשה בטלוויזיה, ברדיו, בדיגיטל, באתרים ובעיתונות הערבית. בנוסף הקמנו עמוד נחיתה עם מידע על חיסונים לחברה הערבית. ביצענו שידורי לייב עם רופאים מובילים בחברה הערבית, פרסמנו פוסטים, את מתחמי החיסון ברשויות המקומיות ועוד".
"לגבי המנה השלישית, אתמול בלילה החל קמפיין חדש המיועד לעודד בני 60 ומעלה לקבל מנה שלישית בהשתתפות פרופ' יונתן הלוי בעברית ופרופ' בשארה בשארת בערבית. בימים הקרובים יעלה קמפיין שילוט חוצות בשפה הערבית. כמו כן תופעל פעילות הסברה ייחודית לכל חלק באוכלוסייה הערבית, בדרום לבדואים, במזרח ירושלים ובצפון ובמשולש, שתכלול סרטוני הסברה עם רופאים מוכרים בכל אזור".
ההקלטה של בנט: "תשמרו על עצמכם"
בתוך כך, ראש הממשלה בנט שלח הבוקר הודעה מוקלטת לבני 60 ומעלה. "בשבועיים-שלושה הקרובים, מי שמעל גיל 60 ועוד לא התחסן נמצא בסכנה מיוחדת, של פי שישה מאשר מי שמתחסן בפעם שלישית ועברו חמישה ימים מאז החיסון השלישי שלו", נשמע ראש הממשלה בהקלטה.
הוא אמר עוד: "אני מבקש שבתקופה הזו, של השבוע-שבועיים הקרובים, עד שאתם מגיעים להתחסן ועוברים חמישה ימים עד שהחיסון השלישי פועל, תשמרו על עצמכם בצורה הדוקה מאוד. לא לצאת למקומות הומי אדם, לא להיות עם אנשים שעלולים להיות מאומתים, אם רואים את הנכדים אז בחוץ, באוויר הפתוח, עם מסכות. אנחנו צריכים לצלוח את השבועיים האלה עד שאתם מחוסנים".
במקביל, ראש הממשלה בנט השתתף היום במפגש עם עשרות כוכבי רשת, וביקש מהם לרתום את ההשפעה והחשיפה שלהם למאמץ ההתחסנות הלאומי. "הבקשה שלי היא כפולה: האחת - לשכנע כמה שיותר בני נוער, בני 12 ומעלה להתחסן. השנייה - להגיד לכולם להסתובב עם מסכה כי זה מה שמונע הדבקה".
בנט נפגש עם כוכבי רשת
(צילום: רועי אברהם, לע"מ, סאונד: ניר שרף, לע"מ)
"יש כאן בעיה לצעירים, כי בטווח הארוך חלק מהצעירים סופגים מחלה שנקראת 'לונג קוביד', השפעות ארוכות טווח שיכולות להופיע חודשיים עד ארבעה חודשי אחרי. זה נפגש נדיר, במובן שאם נצא מפה כולנו אחרי שאני הבנתי אתכם ואתם הבנתם מה אתם יכולים לעשות. הפעולות שלכם יביאו להצלת חיי אדם. אני לא יודע מה תהיה הקריירה שלכם בהמשך. אני אדם מאמין, אתם שמים לכם מקום בגן עדן אחרי שהצלתם חיי אדם".
תרגום למילים בערבית בכותרת הידיעה: "אין הסברה".
בהכנת הכתבה השתתף איתמר אייכנר
