צוות ההגנה של ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה כי עדותו של ראש הממשלה בתיקי האלפים תידחה בחודשיים וחצי, בשל "עומס המלחמה". נתניהו מיועד בעת זו להעיד במשפטו ב-2 בדצמבר. בית המשפט ידון בבקשה ביום רביעי הקרוב בשעה 11:00.
בבקשתו טוען נתניהו כי בשל המלחמה בעזה ובלבנון הוא מצוי בעומס רב ועל כן לא יכול היה להתפנות להיפגש עם סנגורו ולהתכונן לעדות כנדרש. בפרקליטות נוטים כעת להתנגד לבקשה. דיון מכריע בעניין עדיין לא התקיים, עמדתם תוגש בהקדם בימים הקרובים. בבקשתו של נתניהו לדחיית המשפט ביקש סנגורו להעביר לידי השופטים מידע ממערכת הביטחון, וזאת בדיון בדלתיים סגורות בלבד.
בשבועיים האחרונים נבדקה האפשרות להעביר את משפטו של רה"מ לבית המשפט המחוזי בתל אביב שם קיים אולם ממוגן המשמש כממ"ד. סיורים נערכו במקום על-ידי אנשי השב"כ כחלק מהיערכות לעדות רה"מ. הסיבה להיערכויות אלה הייתה ביטחונית, בטענה לאיום כטב"מים על נתניהו והסכנה הנטענת להיותו של רה"מ מצוי במשך זמן רב במקום הידוע מראש.
"נעשה מאמץ אדיר לנצל את פרק הזמן שניתן להיערך לתחילת פרשת ההגנה ולשמיעת עדותו של רה"מ. אלא שממועד מן ההחלטה ועד היום התרחשו שורה של אירועים יוצאי דופן שהפכו את הכנתו של רה"מ לבלתי אפשרית בסד הזמנים הנוכחי", נכתב בבקשת סנגוריו של נתניהו.
נתניהו מציין מבין האירועים את חיסול מוחמד דף, חיסול איסמעיל הנייה, האסון במגרש הכדורגל במג'דל שמס, מגעים לעסקאות חטופים וכי "החל מספטמבר, הצטרפה איראן באופן ישיר לעימות הצבאי".
עוד נטען: "אירועים אלה ואחרים הביאו לכך שמרבית המועדים שבהם הייתה אמורה להיערך הכנתו של רה"מ למסירת עדותו, בוטלו מטעמים של צרכים ביטחוניים או מדיניים דחופים. פגישות ההכנה בוטלו, לעיתים דקות לפני שהיו אמורות להתקיים, אחרות התקיימו ובוטלו דקות לאחר תחילתן. בחודשיים האחרונים כמעט שלא ניתן היה לקיים פגישות לצורך הכנת ראש הממשלה לעדות".
בחודש יולי, בצל המלחמה, קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי נתניהו יעיד במשפטו החל מ-2 בדצמבר. השופטים כתבו אז כי "נקודת המוצא היא כי מדובר בתיק מורכב ורחב היקף באופן חריג. בה בעת, קיים אינטרס ציבורי מהותי עליו עמדנו בהחלטות קודמות. אינטרס זה מתלכד גם עם אינטרס של מניעת עינוי דין. הבאנו בחשבון ויתור על עדים (של הפרקליטות), חילופי ייצוג ואת האפשרות להכין את ראש הממשלה לעדות במהלך המלחמה".
השופטים קבעו אז שאין מקום להשהיית פרשת ההגנה לצורך מיצוי טענת הסנגורים ל"הגנה מן הצדק", שתיארך חודשים רבים ויחליטו בה רק בהמשך.
לפני ההחלטה ב-7 ביולי, התקיים בבית המשפט דיון בבקשת סנגוריו של ראש הממשלה לדחות את תחילת פרשת ההגנה ועדותו במשפטו למרץ 2025. הפרקליטות הודיעה שהיא מתנגדת לדחייה כל כך ארוכה במתן עדותו של נתניהו, וסנגורו של ראש הממשלה עו"ד עמית חדד אמר אז כי "זה קצת צורם לנו שבתגובת המדינה נכתב שביקשנו דחייה. לא ביקשנו שום דחייה, אמרנו מה לדעתנו המועד הנכון והמתאים. אפשר לא להסכים".
עו"ד יהודית תירוש, התובעת במשפט שבו מואשם ראש הממשלה נתניהו בשוחד, מרמה והפרת אמונים, אמרה באותו דיון: "הם אומרים 'מה יצא לנו מזה', מה הם רוצים? אנחנו לא רוצים שאף אחד לא יבוא מוכן. כולנו שותפים לעניין החשיבות בקידום התיק, והאינטרס הציבורי לא משהו שיצא לנו כצד אלא לכולנו - לקידום ההליך כמה שיותר מהר. עם כל הכבוד, בדקנו הרבה מאוד תיקים כאלו, ולא הגענו לזמן כזה כמו שמבקש הנאשם". תירוש אמרה עוד: "נתנו לוח זמנים סביר. בעבר ניתנו חודש או חודשיים, לא יותר. בתיק כזה האינטרס הציבורי מחייב את קידומו המהיר, אנחנו כבר לא שם, אבל כולנו רוצים לנסות לסיים. אפשר לייחד את אוגוסט גם לעבודה על התיק, ובספטמבר ואוקטובר יש חגים וגם ימי עבודה. אפשר לעבוד בחול המועד. עובדים לצורך חקירות נגדיות גם במהלך התיק".
4.5 שנים חלפו מאז הוגש כתב האישום נגד ראש הממשלה אז והיום בנימין נתניהו, אך חרף הזמן הרב, הגיע המשפט בקושי למחצית הדרך. בחודש יולי הסתיימה "פרשת התביעה" והמשפט יצא להפסקה ארוכה, כאמור עד 2 בדצמבר, אז תתחיל פרשת ההגנה, שתעלה עדים מטעמה במטרה להציג את עמדתה כלפי סעיפי האישום השונים. אחת הסיבות לעיכובים נעוצה בעובדה שמדובר ב"מגה תיק", הכולל שלוש פרשות (תיק 1000, תיק 2000 ותיק 4000), המקיפות כמות אדירה של חומרי חקירה, ובעיקר פרשת בזק-וואלה הסבוכה והמורכבת מקצועית ומשפטית.
סיבה נוספת קשורה באירועים חיצוניים שהתרחשו בשנים האחרונות ובהם מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל, שגרמו לדחיית דיונים או קיומם במתכונת מצומצמת בלבד. זאת בנוסף לפגרות הקבועות של בתי המשפט שבמהלכן ממילא לא מתקיימים דיונים.