עבור יעל ליטל מלניק ז"ל, צו ההגנה שהוציאה סבתה כנגד אדוארד קצ'ורה, הנאשם ברציחתה ‑ לא עזר. הצו ניתן אמנם במאי 2021 לחצי שנה, בבית המשפט בחדרה, אך בפועל, לא נאכף כלל. באוקטובר באותה שנה, לפי כתב האישום, נקברה יעל ליטל בעודה בחיים באתר בנייה, בידי קצ'ורה, אותו הכירה כשאושפזה בבית החולים לבריאות הנפש "מעלה כרמל" בטירת כרמל, שם עבד כאח.
החוק שיכול היה להציל את חייה של יעל ליטל ושל נשים רבות אחרות, קורבנות אלימות במשפחה, עבר בקריאה ראשונה, רגעים ספורים לפני פיזור הכנסת הקודמת. בינתיים, גורלו תלוי בממשלה הנכנסת, שנראה שיש לה חוקים רבים לקדם לפניו. אבל הסחבת לא החלה עכשיו. כבר קרוב לעשור שהחוק לפיקוח אלקטרוני למניעת אלימות במשפחה, נדחק ונדחה בין ממשלות, ואת המחיר משלמות נשים. בחייהן.
הצורך בחוק, שנועד לאפשר פיקוח אלקטרוני על גברים המהווים סכנה לנשותיהם, נובע מהעובדה כי צווי ההגנה שניתנים כיום בבתי המשפט כאשר קיימת הערכה של מסוכנות, מופרים לא פעם – וההשלכות לכך, כפי שראינו במקרי עבר, יכולות להיות קטלניות.
לקראת ציונו בכנסת של היום הבינלאומי למאבק באלימות כלפי נשים מפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת מחקר חדש על הטיפול בצווי הגנה ובהפרתם. תמונת המצב העדכנית הנשקפת ממנו על אחד הכלים המשמעותיים שאמור להגן על משפחות שנמצאות במעגל האלימות, ולעיתים תכופות כושל בכך, מטרידה מאוד.
צו ללא פרטי זיהוי
"בית המשפט יכול להוציא צו הגנה או צו מניעת הטרדה מאיימת כנגד אדם שקיים בסיס סביר להניח שנקט אלימות או שהוא מהווה סכנה גופנית ממשית כלפי בן משפחתו", מסבירים כותבי המחקר. "במסגרת הצו יכול בית המשפט, בין השאר, לאסור על המחויב בצו להתקרב למוגנת בצו או לדירתה. כמו כן במרבית המקרים נאסר עליו להחזיק או לשאת נשק".
אלא שהמחקר מצביע על רצף של כשלים מערכתיים, המקשים על יישומו בפועל. למשל, כשניתן צו הגנה, מעבירה מזכירות בית משפט הודעה על כך באמצעות פקס למשטרת ישראל ולאגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון הפנים, ולפי הצורך גם לצה"ל או לרשות בטחון שעמה נמנה המחויב בצו. למרבה האבסורד, לעיתים, עקב פרטים חסרים בצו, הוא כלל לא מגיע ליעדו. "מתברר כי ישנם מקרים בהם ניתן צו שאינו כולל את כלל הפרטים המזהים, מה שעשוי להקשות על יידוע המחויב בצו בדבר הוצאתו", כותבים החוקרים. "מהמשטרה נמסר כי שמתקבל צו עם פרטי זיהוי חסרים נעשים מאמצים להשלימם, אך לא תמיד זה מתאפשר".
כותבי המחקר מסבירים כי האגף לרישוי כלי ירייה אמור לבטל את רישיון הנשק של המחויב בצו או – אם אין לו רישיון – למנוע את אפשרותו לבקש רישיון. "אולם, אם הצו מתקבל ללא מספר תעודת הזהות של המחויב בצו, הוא לא מטופל באגף לרישוי כלי ירייה", מסבירים החוקרים את הנתונים המטרידים: בשלוש השנים האחרונות התקבלו באגף קרוב ל-3,000 צווים (15% מכלל הצווים שהתקבלו) שלא טופלו עקב מחסור בפרטי זיהוי.
מנתוני האגף לרישוי כלי ירייה עולה גם כי בשלוש השנים האחרונות מספר הצווים שלא טופלו ושיעורם בכלל הצווים שהתקבלו עלה במידה ניכרת מ-762 צווים בשנת 2019 (13% מכלל הצווים שהתקבלו), ל-1,239 צווים (17%) בשנת 2021. בעוד שמספר הצווים שטופלו באגף עלה בשנים אלו ב-21%, מספר הצווים שלא טופלו עלה ב-63%. "ממשק להעברת צווי הגנה בין כלל הגורמים הרלוונטיים באופן מקוון צפוי להתחיל לפעול עד סוף מרץ 2023", מסבירים החוקרים, בינתיים, מסתפקים בפקסים מיושנים.
מנתוני המחקר עולה עוד כי בשנים האחרונות הוגשו לבתי המשפט לענייני משפחה כ-10,000 בקשות להוצאת צווי הגנה וצווי מניעת הטרדה מאיימת. במקביל, בכל אחת משלוש השנים האחרונות (2019-2021) נפתחו בממוצע כ-700 תיקים בגין תלונה על הפרת צו הגנה בין בני זוג. 18% מבין החשודים בהפרת צווי ההגנה היו לא יהודים, והשאר יהודים, 12% מבין החשודים היו נשים והשאר גברים. רק 40% מהחשודים נעצרו.
כמו כן, 31% מהחשודים בהפרת צווי הגנה בין בני זוג בשלוש השנים האחרונות ‑ כבר הפרו צו כזה לפחות פעם אחת בעבר, מאז 2010. ל-92% מהחשודים קיים גם תיק אחד לפחות שנפתח בגין עבירות אלימות גופנית או איומים מאז שנת 2010. "על פי נהלי המשטרה, הפרות חוזרות של צווי הגנה, שעשויות להעיד על הסיכון שהצו יופר שוב והיסטוריה של אלימות במשפחה, אמורות להשפיע על ההחלטה לעצור את החשוד, החלטה שהתקבלה כאמור רק ב-40% מהמקרים", מסבירים החוקרים.
שתי דירות לשמונה גברים
כדי לנסות ולמנוע הפרות, פועלת כיום תחת אחריות משרד הרווחה דירות המיועדות עבור מי שהורחק מביתו בצו. אולם בינתיים יש רק שתי דירות כאלו, שבכל אחת מהן יכולים לשהות עד ארבעה גברים בו זמנית. שתי דירות נוספות נמצאות בשלבי תכנון והקמה. נוסף על כך, משרד השיכון מציע סיוע בתשלום שכר דירה למי שנאסר עליו בצו לשהות בביתו. סכום הסיוע – שלא עודכן מאז 2004 – הוא 540 עד 774 שקל. "על פי נתוני משרד השיכון, בתוכניות הסיוע נעשה שימוש מצומצם בלבד. מתשובות הגורמים השונים נראה שלא קיים הליך מובנה להצעת סיוע או טיפול במסגרות רלוונטיות למוגנת בצו או המחויב בצו בכל מקרה של הוצאת צו הגנה", מסבירים החוקרים.
בנוסף, תיקון החוק למניעת אלימות במשפחה קובע כי בכל מקרה של מתן צו הגנה במעמד שני הצדדים, יורה בית המשפט על קבלת חוות דעת לגבי התאמת המחויב בצו לטיפול נפשי. בהתאם לחוות הדעת רשאי בית המשפט להורות שהמחויב בצו יקבל טיפול. אולם למרות שמועד תחילת החוק נקבע ל-15 באוגוסט, יישומו בפועל טרם החל נכון למועד פרסום מסמך זה – כשלושה חודשים לאחר תאריך היעד.
