מי יתפוס את מנסר המצלמות?
משטרת איטליה מנהלת מבצע חיפושים קדחתני אחר אלמוני המכונה "פלקסימן" (Fleximan), שיצא בחודשים האחרונים למסע הרס והשמדה של מצלמות מהירות בכבישים בצפון המדינה. "פלקסימן", השואב את כינויו ממותג כלי העבודה Flex, תועד במצלמות אבטחה מסיר את מצלמות המהירות בעזרת מסור, כשפניו מכוסים ולעיתים כשהוא נעזר בשותף.
13 צפייה בגלריה
עם 3,159 הרוגים בשנה, לא כולם מרוצים: "הפלקסימן גונב חיים"
(צילום: Marco Bertorello / AFP)
משטרת איטליה מסרה כי היא פועלת יום ולילה כדי לתפוס אותו, וביום חמישי הודיעה כי עצרה גבר בשנות ה-50 לחייו בגין הרס שתי מצלמות מהירות ליד הגבול עם שווייץ בנובמבר, אבל יחד עם זאת הודתה כי לא מדובר באותו "פלקסימן", שהרס בחודשים האחרונים עשרות מצלמות ממחוז ונטו ועד לומברדיה.
בעוד המשטרה מחפשת את "פלקסימן", הוא בנה לו ברשת עדת מעריצים, בעיקר בקרב מי שרואים במצלמות המהירות דרך של המדינה לגזול כסף מהאזרח הקטן. מוצרים הנושאים את שמו ומציגים אותו כגיבור עממי נמכרים ברשת, ובעיר פדואה אף צץ ציור קיר בהשראתו ובהשראת הסרט "קיל ביל" של טרנטינו, שבו מוצגת דמות המתנקשת בגילומה של אומה תורמן כשחרב בידה האחת – ומצלמת מהירות בידה השנייה.
לא כולם מרוצים כמובן מהסגידה ל"פלקסימן". משפחותיהם של נפגעי תאונות דרכים גינו את ההאדרה שלו, ומבקריו מדגישים את העובדה שבכל שנה נהרגים אלפי בני אדם בכבישי איטליה. בשנת 2022 לבדה, השנה האחרונה שלגביה יש נתונים עדכניים, נהרגו בתאונות דרכים באיטליה 3,159 בני אדם, נתון שפירושו 53 הרוגים לכל מיליון תושבים – יותר מהממוצע במדינות האיחוד האירופי, שעומד על 46.
13 צפייה בגלריה
ציור הקיר בפדואה. ביד אחת חרב, בשנייה מצלמת מהירות שנעקרה
(צילום: Marco Bertorello / AFP)
גם ראשי הרשויות המקומיות באיטליה חלוקים בדעתם בנוגע ל"פלקסימן", ויש ביניהם מי שמסרבים "לתת לפושעים לנצח" וכאלה הנוקטים מעין הסכמה שבשתיקה כלפי פעולותיו. מרקו סקייזרו, ראש העיר קאדונגה שבמחוז ונטו, סיפר למשל שהחליט שלא להתקין מצלמות חדשות במקום אלה שהסיר ה"פלקסימן", בטענה שממילא לא היה משוכנע בנחיצותן.
העיתון "ליברו", המזוהה עם מחנה הימין ומקורב לממשלתה של ראש הממשלה ג'ורג'ה מלוני, תיאר את פעולות החבלה של ה"פלקסימן" כ"מעשה התנגדות נגד הבירוקרטים והמורליסטים", גם אם מבלי לתמוך בהן מפורשות. העיתון הנפוץ "קוריירה דלה סרה" מנגד יצא נגד דברי השבח על מנסר המצלמות, וקבע: "רובין הוד גנב מעשירים כדי לתת לעניים – 'פלקסימן' לעומת זאת גונב חיים".
ה-Icon of the Seas, חלום של 50 שנה
ספינת התענוגות הגדולה בעולם, שגודלה כגודל ארבעה גושי בניינים עירוניים, הפליגה אמש מנמל מיאמי למסע הראשון בתולדותיה. הספינה Icon of the Seas של חברת Royal Caribbean, ספינה שאורכה 365 מטרים, הפליגה לשיט בן שבעה ימים, ונשיא החברה המפעילה ג'ייסון ליברטי הציג אותה כ"הגשמת חלום של 50 שנה".
13 צפייה בגלריה
ה-Icon of the Seas. שמונה שכונות ב-20 סיפונים
(צילום: REUTERS/Maria Alejandra Cardona)
ה-Icon of the Seas מחולקת לשמונה "שכונות" הפרוסות על פני 20 סיפונים. יש בה שש מגלשות מים, שבע בריכות שחייה, משטח החלקה על הקרח, אולם מופעים ויותר מ-40 מסעדות, ברים ואולמות מנוחה ואכילה. היא יכולה לשאת עד 7,600 נוסעים, לצד 2,350 אנשי צוות.
כשה-Icon of the Seas נחשפה לראשונה, באוקטובר 2022, דיווחה Royal Caribbean על יום ההרשמה ושבוע ההרשמה הפּוֹרה ב-53 שנות קיומה.
המלכה לפחות "יפנית ברוח"
לאורך השנים יפן אמנם פתחה יותר ויותר את שעריה לזרים, בין השאר כדי להתמודד עם הירידה בשיעור הילודה שלה, שהוא מהנמוכים בעולם, אבל ההחלטה לבחור דווקא בדוגמנית ילידת אוקראינה ל"פנים של המדינה" העלתה שאלות. "אז מישהי שאין לה טיפת דם יפנית אחת ואין לה שום סממן יפני הולכת לייצג את נשות יפן?", שאל גולש אחד ברשת X (לשעבר טוויטר) בעקבות הזכייה. גולשים אחרים הדגישו כי יש לה זכות לייצג את המדינה שאליה היא משתייכת: "אם יש לך אזרחות יפנית, את יפנית. מה עוד צריך להוכיח?".
13 צפייה בגלריה
המלכה עם הסגניות. עכשיו מרגישה שהתקבלה יפנית
(צילום: Miss Japan Association/Handout via REUTERSS)
שיאינו עצמה סיפרה בטקס ההכתרה שלה בשבוע שעבר כי הזכייה היא עבורה יותר מסתם תואר: "אני חיה כיפנית, אבל לאורך חיי נתקלתי כאן במחסומים על רקע גזעי והיו הרבה מקרים שבהם לא קיבלו אותי. אני פשוט אסירת תודה על כך שהתקבלתי כיפנית היום".
התגובה לזכייתה של שיאינו מזכירה את הסערה שפרצה סביב זכייתה של אריאנה מייאמוטו, בתם של אם יפנית ואב אפרו-אמריקני, שייצגה את יפן בתחרות מיס יוניברס ב-2015. כך או כך שיאינו מקווה שאנשים יראו בה מעבר למה שרואים בדמותה החיצונית. בקטע שבו הציגה עצמה באתר התחרות היא כתבה שהיא אולי נראית זרה, אבל היא "יפנית ברוחה".
קיסם? זה מוצר היגיינה!
הרשויות בדרום קוריאה נאלצו בימים האחרונים לקרוא לציבור לחדול מטיגון קיסמים ואכילתם – עוד טרנד מוזר שתפס תאוצה באמצעות הטיקטוק והאינסטגרם. בסרטונים שהעלו לרשתות החברתיות תיעדו עצמם לאחרונה אזרחים דרום קוריאנים שולפים את הקיסמים, משליכים אותם לשמן עמוק, מצפים אותם בתוספות כגון גבינה מגוררת – ואז מכניסים לפה ובולעים.
טיגון הקיסמים:
13 צפייה בגלריה
הרשויות מזהירות: "זה מוצר היגיינה!". קיסמים שטוגנו בדרום קוריאה
(צילום: b_chuchu_ / @hee_2458 via X/via REUTERS )
שלא כמו בישראל, בדרום קוריאה קיסמים אינם עשויים מעץ, אלא מרכיבים אחרים, הנחשבים ידידותיים לסביבה. הרכיב המרכזי בהם הוא בטטות או קורנפלור (עמילן תירס), אך רשויות הבריאות מדגישות כי הקיסמים שנוצרו מהם לא יועדו לאכילה ולא נבדקה השפעתם על מי שצורך אותם כמזון, כך שעלולה להישקף מהם סכנה.
"קיסמי עמילן הם מוצר היגיינה", כתב ברשת X (לשעבר טוויטר) המשרד לבטיחות המזון והתרופות של דרום קוריאה, והדגיש כי הודעתו היא תגובה לטרנד המטריד ברשתות. על פי רוב משמשים הקיסמים בדרום קוריאה לניקוי השיניים או לנעיצתם במאכלים שונים בבופה לצורך קירובם לפה ואכילתם.
לא מוגבלת – "אישה עם יכולות אחרות"
כשהיא נואמת מול הפרלמנט המקומי של ולנסיה, קשה להתעלם מהביטחון המרשים של מאר גלסרן, המחוקקת הראשונה בתולדות ספרד שמתמודדת עם תסמונת דאון, ואחת היחידות עם התסמונת בפרלמנטים ברחבי אירופה. היא נלחמת למען שינוי הגישה של החברה הספרדית כלפי אנשים עם מוגבלויות – אנשים שהתיאור הרשמי שלהם בחוקה שוּנה סוף סוף ביום חמישי האחרון, בצעד היסטורי.
גלסרן בת ה-46 נבחרה לפרלמנט של ולנסיה בספטמבר ובכך הפכה לאדם הראשון עם תסמונת דאון שנבחר בספרד לחבר בפרלמנט ברמה האזורית או הארצית. כחברת הפרלמנט מטעם "המפלגה העממית" (PP), מפלגת ימין, היא מבקשת "לשנות את הדרך שבה החברה רואה אנשים עם מוגבלויות".
בסוף השבוע בירכה על השינוי שהוכנס לחוקת ספרד באישור הסנאט, ושבמסגרתו אנשים כמותה לא יכונו עוד "נכים" אלא "אנשים עם מוגבלויות". "השימוש במונח 'נכה' או 'מוגבל' היה מעליב לאנשים כמונו, כי אנחנו לא שווים פחות מאנשים אחרים", היא מסבירה.
הרפורמה, שבמסגרתה גם הורחבו זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, היא בסך הכול השינוי השלישי אי-פעם שמוכנס לחוקת ספרד מאז שאושרה ב-1978, והיא השינוי הראשון שמוכנס בה שנוגע להיבטים סוציאליים. "למילים יש משמעות", אומרת גלסרן, "חשוב לראות את האנשים עצמם, ולא את המוגבלות שיש להם".
גלסרן חברה במפלגה הפופולרית מאז הייתה בת 18, ובמשך ארבע שנים כיהנה כיו"ר Asindown, עמותה מאזור ולנסיה המסייעת למשפחות עם ילדים שיש להם תסמונת דאון. את שנות נעוריה היא מתארת כשנים של דחייה: "היו לי מכרים, אבל אף פעם לא היו לי חברים, כי הם ראו אותי כשונה ולא באמת רצו להחשיב אותי כחברה". רשת התמיכה האמיתית שלה באה תמיד מהמשפחה.
מאז השבעתה גלסרן פעילה בוועדת הפרלמנט לענייני אנשים עם מוגבלות, ואף ששינוי המילים בחוקה הוא צעד סימבולי בעיקרו, היא רואה בו צעד "נחוץ" ו"הוגן", שהיה צריך להיעשות הרבה לפני כן. עכשיו, היא בטוחה, גם הדיון הלשוני צריך ללכת צעד נוסף קדימה: היא מקווה שביום מן הימים הביטוי "אנשים עם מוגבלויות" בעצמו יוחלף בביטוי "אנשים עם יכולות אחרות".
