ניצול השואה אמיל פרקש העיד נגד זקיף נאצי בבית משפט בגרמניה
"המשפט של אמא שלי 'תחזיקו מעמד! תהיו חזקים! נתראה שוב! התגשם. המשטר הנאצי, עם כל רצונו להשמדה אשר לרשותו העמדת את עצמך ברצון, מר שוץ, לא היה מספיק חזק כדי להביס את אמי. שבועות לאחר השחרור מצאתי את אמי בפראג, וזמן קצר לאחר מכן את אבי. גם אחי שרד. הספורט שלי, שהתחלתי בילדותי, הציל את חיי באותו גיהינום שעליו אתה שמרת. אני בטוח שראית אותי כ'רץ נעליים' לעיתים קרובות מאוד במסלול המבחן בכיכר המסדר. והיום באתי לברנדנבורג מחיפה כדי לראות אותך. לכן אני שואל אותך: האם בסוף שנת ה-100 שלך הסוד האפל שלך שווה לך כל כך הרבה עד שאינך יכול להביא את עצמך להתנצל על תרומתך לסבל שלי?".
במילים האלה העיד היום (ה') ניצול השואה אמיל פרקש בבית המשפט בברנדנבורג שבגרמניה נגד יוזף שוץ, נאצי בן 100 שהיה זקיף במחנה בזקסנהאוזן. פרקש העיד במשך שעה, ומדי פעם הסתכל לעברו של שוץ. הנאשם לא הישיר מבט לעברו של פרקש אפילו לא פעם אחת. בשום שלב הוא לא הביע רגש למשמע דבריו הנחרצים של פרקש. בסוף העדות, פנה השופט הגרמני לנאשם ושאל אותו אם שמע את דבריו של פרקש. שוץ השיב בחיוב אך לא נראה שהתרשם במיוחד מהדברים.
שוורץ לא זיהה את שוץ ולא נדרש להוכיח שהיה ביניהם קשר ישיר בזקסנהאוזן. התביעה כבר הוכיחה שהשניים שהו באותו הזמן במחנה. מטרת העדות הייתה לחשוף את הזוועות שנעשו במחנה בזמן ששוץ שימש שם כזקיף.
שוץ מואשם בסיוע לרצח של לפחות 3,518 איש במחנה בירי, בהרעבה ובהפקרת חולים. ההליך נגד שוץ, שהתנדב לשורות האס.אס ושירת במחנה בשנים 1945-1942, הוא אחד מכמה משפטים שמנוהלים בגרמניה נגד אנשים שהיו מעורבים בהפעלת מחנות הריכוז וההשמדה בתפקידים שונים.
פרקש נולד בעיר ז'ילינה שנמצאת כיום בסלובקיה. בעיר חיו אז כ-3,240 יהודים. "אני זוכר שכילד הייתי צריך לענוד את הטלאי של המגן דוד. בהתחלה לא הבנתי מה זה אומר, וככה ענדתי בהתחלה את הטלאי הזה בגאווה על הבגדים שלי", סיפר פרקש. "עברנו שינוי, אני והאחים שלי גזרנו את הפאות שלנו. הגענו לזקסנהאוזן עם אחיי.
"לא ידענו כלום על מה קורה עם אמא שלנו. הייתי בן 15 כשהובילו אותי מתחנת הרכבת אורניינבורג דרך שערי מחנה הריכוז זקסנהאוזן במכות וצעקות. 'העבודה משחררת' נכתב על השער. כמו חיילים מאומנים, נאלצנו תחילה לעמוד במסדר. כשהסתכלתי שמאלה ראיתי 10 גברים תלויים על הגרדום. המסר שקיבלנו היה 'אם לא תהיו בסדר תסיימו כמו אלה שם'".
"השיער היה מגולח, ריססו אותי עם חומרי חיטוי"
פרקש סיפר עוד בעדותו כיצד הכו אותו במחנה בקתות של רובים. "הבגדים נלקחו מאיתנו. נזרקו לעברנו פיג'מות עם פסים וסנדלי עץ ללא גרביים. השיער היה מגולח. ריססו אותי עם חומרי חיטוי. הכול נלקח מאיתנו". פרקש ניצל בזכות כישורי הריצה שלו. הוא התקבל ליחידה שתפקידה היה לרוץ בנעליים חדשות כדי לרכך אותם עבור החיילים הגרמנים.
בתום העדות פרקש הרגיש שאבן נגולה מליבו. "אני בהחלט שמח להיות בבית המשפט, להעיד ולחשוף את העולם לזוועות שהתרחשו במחנות. אני שמח שסוף סוף יכולתי להוציא את המילים והמחשבות בצורה רשמית ואולי בתקווה להשתחרר מהסיוט שעברתי ושהיה לי קשה לחשוף כל כך הרבה שנים".
פרקש איבד בשואה את אחותו ועוד שני אחים שנשלחו לאושוויץ. הוא ואחיו ניצלו כמו גם אביו ואמו. את השואה עבר במחנות ריכוז בסלובקיה ולאחר מכן הועבר לזקסנהאוזן, ומשם לברגן בלגן ובסוף לדכאו. לימים הפך פרקש למורה מיתולוגי לספורט מחיפה.
למרות גילו המתקדם, הערכה רפואית שבוצעה באוגוסט מצאה ששוץ כשיר לעמוד לדין, אם כי דיוניו מוגבלים לכמה שעות ביום. הוא נכנס בסיוע הליכון להליך המשפטי שנערך באולם ספורט בהתחשב בעניין הציבורי העצום בתיק.
שוץ הוא האדם המבוגר ביותר שאי-פעם נשפט על פשעים שבוצעו בשנים הללו. גם אם יורשע, סביר להניח שהוא לא יישלח לכלא בהתחשב בגילו המתקדם. המשפט אמור להימשך עד תחילת ינואר.
