3 צפייה בגלריה
"הסבירות המהותית אינה פתרון קסם". סולברג ובית המשפט העליון
(צילום: אתר בתי המשפט, ויקיפדיה )
שופט בית המשפט העליון נעם סולברג מתח הבוקר (ו') ביקורת על השימוש התכוף של בג"ץ ב"עילת הסבירות" כדי לפסול החלטות ממשלה: "ספק אם גישת בית המשפט עדיפה על גישות אחרות". בכנס העמותה למשפט ציבורי הוא הביע ספק ברלוונטיות כיום של "הלכת דרעי-פנחסי" המחייבת ראש ממשלה לפטר שר או סגן שר בשל הגשת כתב אישום.
סולברג, שצפוי לכהן בעוד כעשור כנשיא בית המשפט העליון, פרס את משנתו המלאה בנוגע לעילת הסבירות בהרצאה שעסקה ב"הלכת דרעי-פנחסי". בשנת 1993 הורה בג"ץ לראש הממשלה דאז יצחק רבין לפטר את השר אריה דרעי ואת סגן השר רפאל פנחסי בשל כתבי האישום שהוכנו נגדם.
לשיטתו של סולברג, כאשר על הפרק עומדת שאלה ערכית, דוגמת ביטול מינוי פוליטי מטעמים של צדק, מוסר והגינות ולא מטעמים של מנהל תקין, בית המשפט אינו נהנה מיתרון יחסי ו"ספק אם גישתו עדיפה על גישות אחרות".
הוא ציין כי למרות שבית המשפט מצהיר "השכם והערב" שהוא לא מחליף את שיקול דעת הממשלה בשיקול דעתו, "בפועל נראה, על פני הדברים, כי כך ממש נעשה. בית המשפט חורג מתפקידו הטבעי ונכנס לתחומי פעולתה של הרשות המבצעת".
מדובר למעשה בערעור פומבי בולט על האקטיביזם השיפוטי מבית מדרשם של הנשיאים שלעבר אהרן ברק ומאיר שמגר, שחיברו את פסק הדין ב-1993. פסק דין שהשלכותיו מלוות את המערכת הפוליטית בישראל כבר שנים רבות.
"האם עמדתו של יצחק רבין – שצריך לנהל ממשלה, להתמודד עם אילוצים פוליטיים ומדיניים, חרגה חריגה קיצונית כל כך מ'מתחם הסבירות', עד כדי שצריך היה לבטלה? האם עמדתו הייתה כל כך מופרכת עד כי לא ניתן היה לייצג אותה בבית המשפט?", שאל סולברג. "גם כאן ניתן לתהות אם בהחלטה פוליטית מובהקת שכזו חרג רבין חריגה קיצונית ממתחם הסבירות, האם התערבות בג"ץ הייתה הכרחית ומתבקשת? אינני בטוח".
"המגמה צריכה להתהפך"
"עילת הסבירות" במשפט הישראלי עברה גלגולים שונים לאורך השונים. כיום היא מיושמת בעיקר על פי הגדרתו המורחבת של הנשיא לשעבר ברק. לפי גישה זו, בית המשפט יכול לבטל החלטה מנהלית לא רק אם מדובר בהחלטה ש"עובד הציבור הסביר" לא היה מקבל, או אם לא נשקלו כל השיקולים, אלא גם אם לדעת בית המשפט הרשות המנהלית לא נתנה את המשקל הראוי לכל אחד מהשיקולים.
לדברי סולברג, השימוש הגובר בעילת הסבירות בפסיקות בג"ץ הוא למעשה "מעבר לסטנדרטים. השימוש בעילה זו מועיל לכאורה לסתימת פרצות, דבר חשוב כשלעצמו, ולהעלות את קרנה של הרשות, אך בד בבד מעמיד את הממשלה ואת הציבור במבוכה, וגורם לאי ודאות. קשה לחזות מראש מה יחליט בית המשפט, מה יותר ומה יאסר".
"גם בית המשפט הופך להיות 'חשוד' בעיני הבריות בהפעלת שיקולים זרים או מחשבות נסתרות", הוסיף סולברג. "ראוי לציין, כי המעבר ממבחנים מדידים וברורים למבחנים התלויים בדעת השופט הוא תופעה שנצפתה גם בתחומי משפט אחרים. כך למשל, השימוש בעילת תום הלב בדיני חוזים".
למרות הביקורת, סולברג לא סבור שהגיעה "שעה כשרה" לביטול עילת הסבירות לחלוטין, "אבל המגמה צריכה להתהפך. לא שימוש גובר, גורף, כברירת מחדל, גם כשהדבר אינו מתחייב. הצמצום והמיקוד הכרחיים. ביקורת דומה מושמעת לא אחת כלפי ההודאה, כי כוחה הרב עלול להביא את חוקרי המשטרה 'לחפש מתחת לפנס' ולהפעיל לחץ משמעותי על החשוד להודות, במקום שימוש בכלי חקירה נוספים".
סולברג ציין כי בחינת "הסבירות המהותית", כלומר, אם ניתן משקל ראוי לכל אחד מהשיקולים, תיעשה רק כמוצא אחרון ואם "כלו כל הקיצין. הסבירות המהותית אינה פתרון קסם. הדילוג על עילות הביקורת המוכרות, קיצור הדרך היישר לעילת הסבירות העמומה מקשה על ניתוח העקרונות והמבחנים שעליהם מבוססת ההחלטה, פוגע בכוח השכנוע בנכונותה, ובאפשרות לחלץ ממנה תקדימים".
"בית המשפט יחדל למלא תפקיד שיפוטי"
בהיעדר תורת הפעלה סדורה וברורה לעילת הסבירות, הסביר סולברג, ההליך השיפוטי עלול להיתפס כלא אובייקטיבי ולא מקצועי. "המחיר המשפטי עלול להיות גבוה מדי. כאשר בית המשפט לא יוכל לסמוך החלטותיו על שיטה משפטית בעלת עקרונות וכללים, אלא רק על עובדות המקרה ועל דעותיהם של שופטי ההרכב, שוב לא תהיה זאת עשיית משפט. בית המשפט יחדל למלא תפקיד שיפוטי".
בפסק הדין המכונה "הלכת דרעי-פנחסי" קבע בית המשפט כי למרות שאין מחלוקת שרבין בחן את כל השיקולים הרלוונטיים לפני שהחליט להשאיר את השניים בתפקידם למרות כתב האישום, נמצא פגם בכך שלא ניתן לכל אחד ואחד מן השיקולים הללו את המשקל הראוי לו.
בהחלטת השופטים נכתב כי אי הפעלת הסמכות בחוק היסוד, שנותנת לראש הממשלה לפטר את השר וסגן השר, איננה סבירה באופן קיצוני מפני ש"תהיה לכך השלכה מרחיקת לכת על דמות השלטון בישראל, על תום ליבו ועל הגינותו".
בעקבות פסק הדין נעשה בשנת 2001 תיקון לחוק יסוד: הממשלה שבמסגרתו נקבעו כללים לגבי העברת שר או סגן שר מתפקידו אם נפתח נגדו הליך פלילי. לשיטתו של סולברג, לאחר תיקון החוק "ספק אם הלכת דרעי-פנחסי עודנה עומדת על מכונה".
"ניתן כמובן לסבור כי ההסדר הקיים בחוקי היסוד אינו מספק או אינו רצוי", אמר סולברג "אולם ספק רב בעיני אם יש מקום לעשות שימוש בעילת הסבירות על מנת להפוך דין שניתן לסבור לגביו שהוא רצוי, או לסבור אחרת, לדין מצוי".
