עצם קיום הדיון בבית הדין הבינלאומי בהאג טומן בחובו נזק הסברתי משמעותי לישראל, שכן העובדה שהמדינה ניצבת על ספסל הנאשמים, מבלי להתייחס לתוצאות המשפט, כבר מחזקת את התחושה והנרטיב שהפעולות ברצועת עזה אינן חוקיות, ושכל מה שאומרים על ישראל נכון למעשה - בבחינת "אין עשן בלי אש". כך, עצם קיום הדיון שבו ישראל מואשמת ברצח עם בטריבונל בינלאומי, תורמת לתפיסה כי להאשמה זו ככל הנראה יש לה בסיס.
מסיבה זו ישראל משקיעה מאמצים רבים כדי לשנות את התפישה הזאת ולהעביר את המלחמה לצד השני, ומערך ההסברה הלאומי השקיע מיליוני שקלים בקמפיין הסברה חסר תקדים בחו"ל. המסר של ישראל לעולם הוא שמדובר בתלונת שווא ובמהלך משפטי חסר בסיס מצד דרום אפריקה שעומדת לשירותו של חמאס ומסייעת לארגון הטרור במלחמתו נגד ישראל.
הכותרת
המלחמה בחמאס עוברת לזירה המשפטית
26:27
במקביל, אחד התסכולים הגדולים ביותר של אלו שאמונים על קרב ההסברה הוא האיסור מצד הדרג המדיני לתקוף את דרום אפריקה. אמנם, לאחר הדיון תקף משרד החוץ את דרום אפריקה כ"זרוע המשפטית של חמאס", אך היכולת לפעול ישירות מול המדינה העוינת היה משפר משמעותית את מעמדה של ישראל, שכן ניתן היה לומר חד-משמעית שדרום אפריקה משרתת את חמאס, ומשמשת כפרוקסי של ציר הרשע.
בין היתר, ניתן היה להצביע על קשריה הבעיתיים של דרום אפריקה עם רוסיה, וכן להציג את המוסר הכפול שלה כמדינת פשע כושלת ומושחתת, שבה הביטחון האישי מעורער: מדי יום מתרחשים בממוצע 82 רציחות ו-115 מקרי אונס, והאבטלה עומדת על 31%. בנוסף, המאפייה שולטת באזורים שלמים של המדינה, ל-19% מהתושבים אין גישה למים ול-33% אין גישה לתברואה בסיסית, אך במקום לטפל בבעיותיה - דרום אפריקה עושה שימוש בפלטפורמות משפטיות בינלאומיות כדי לשרת את חבריה בחמאס, ומסיטה את תשומת הלב מכשליה בניהול מדינה.
ישראל גם הייתה צריכה לחשוב היטב האם לא נכון לגבות גם מדרום אפריקה מחיר, ולהגיש נגדה תביעה נגדית, ואולי אף לנתק את הקשרים הדיפלומטיים איתה. הרעיון השני בינתיים ירד מהפרק, שכן ניתוק הקשרים הדיפלומטיים היה מפקיר את הקהילה היהודית הגדולה והציונית שחיה בדרום אפריקה.
4 צפייה בגלריה
חרף התביעה - ישראל נמנעת מלפעול ישירות נגד דרום אפריקה
(צילום: REUTERS/Thilo Schmuelgen)
המשך המשפט ואופן ההתנהלות של ישראל תלוי לא מעט בסעד הזמני שעליו צפוי להחליט בית הדין הבינלאומי תוך ימים ספורים. בישראל מעריכים שלא נצא זכאים לחלוטין בהחלטה, מאחר שהרכב 15 השופטים מורכב מרבים שמגיעים ממדינות שלא אוהבות את ישראל במיוחד. חלק מהשופטים גם בעלי רקע בעייתי, וטענו כי מדובר ב"מאבק בכיבוש". בכיר ישראלי אמר שהוא לא רואה מצב שבית הדין יקבע שאין בסיס לתביעה הדרום אפריקאית, אך כנראה לא ירחיק לכת ובוודאי לא יקבע שמתרחש רצח עם.
אחת האפשרויות הסבירות היא שבית הדין יקבע שישראל צריכה לנקוט ביותר צעדים הומניטריים למען האוכלוסיה הפלסטינית - דבר שקורה פועל ממילא, ומבוצע בתיאום עם ארה"ב.
כאמור, לטווח הארוך, התביעה לא טובה לישראל, שכן ככל שרואים אותך על ספסל הנאשמים, כך מתחילים לחשוב שאתה באמת אשם וזה רע לתדמית של מדינת ישראל בעולם. היבט זה מתחבר לחוסר ההתקדמות במישור הישראלי-פלסטיני, ולהיעדר חזון ליום שאחרי. ככל שיהיה לישראל חזון מדיני מגובש ליום שאחרי, כך מצבה יהיה יותר נוח מול בית הדין הבינלאומי.
על אף מצבה העגום של ישראל, היא נותנת "פייט" לא רע במאבק ההסברה. משרד החוץ ומערך ההסברה הלאומי שלחו משלחת גדולה להאג ועשו שם פעילות הסברה מרשימה. גם משלחות של משפחות חטופים ונרצחים נשלחו להאג, שם קיימו צעדה ועצרת עם פעילים פרו-ישראלים, שבהן הניפו פוסטרים של החטופים.
בנוסף, לקראת הדיון חשף אתמול מערך ההסברה אתר אינטרנט שאליו הועלו עדויות וסרטונים מהזוועות של ה-7 באוקטובר. כבר ביום הראשון נרשמו 100 אלף כניסות לאתר, עוד לפני שהחל קידומו. מניתוח הכניסות עולה כי 4,000 איש שהו באתר בממוצע במשך כ-30 דקות, והמדינות המרכזיות שמהן נכנסו אליו הן ארה"ב, קנדה ובריטניה. כך, עיקר המאמץ נעשה בקמפיין דיגיטל שחלק גדול מתכניו נועדו לקהלים שקשורים לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג.
במקביל, חרף דעת הקהל השלילית בעולם, במערך ההסברה דווקא חושבים שהתביעה בהאג היא במה שתאפשר לישראל להשמיע את קולה, שכן העניין שהיא מעוררת מהווה הזדמנות לישראל להשיב מלחמה ולהשיג נקודות.
