חודשיים וחצי אחרי הפלישה של רוסיה לאוקראינה, שטלטלה את אירופה וגרמה למנהיגי היבשת לשקול מחדש את אסטרטגיית הביטחון שלהם, צפויות פינלנד ושבדיה להודיע בימים הקרובים אם בכוונתן להצטרף לברית הצפון-אטלנטית (נאט"ו) – צעד שהנשיא הרוסי ולדימיר פוטין ואנשיו מזהירים כי יגרור "השלכות חמורות". ההערכה היא כי הלסינקי ושטוקהולם אכן יבחרו להצטרף לברית, ומהלך כזה יחריף מאוד את המתיחות הגדולה ממילא בין מוסקבה למערב.
11 צפייה בגלריה
מזכ"ל הברית הצפון-אטלנטית ינס סטולטנברג. החשש הפיני-שבדי: מה יקרה אם רוסיה תתקוף בתקופת המעבר?
(צילום: AP)
המאבק עם נאט"ו, נזכיר, הוא למעשה הסיבה שבגינה פלש פוטין לאוקראינה: נשיא רוסיה החליט להשתמש בקייב כקלף מיקוח כדי לגרור את ארה"ב ואת שותפותיה בנאט"ו למשא ומתן נרחב יותר על פריסת הכוחות ואזורי ההשפעה ברחבי אירופה, בצל התפשטות הברית הצפון-אטלנטית עוד ועוד מזרחה, לעבר רוסיה. מאז תום המלחמה הקרה ב-1991 התרחבה נאט"ו מארגון צבאי בן 16 מדינות לארגון של 30 חברות המשתרע ממש עד לגבול הרוסי, תוך שהיא מצרפת אליה את רוב מדינות "ברית ורשה" לשעבר, הברית הצבאית המזרחית שהובילה רוסיה מול נאט"ו בימי המלחמה הקרה.
רוסיה רואה בנאט"ו את האיום הצבאי הגדול ביותר עליה, וברשימת דרישות שהעבירה בדצמבר לארה"ב היא תבעה מוושינגטון שנאט"ו תסיג כוחות ממדינות במזרח היבשת שהיו בעבר חלק מהגוש הקומוניסטי – בהן פולין, רומניה והמדינות הבלטיות ליטא, לטביה ואסטוניה – ושהארגון יתחייב שלא לצרף אליו עוד ממדינות המזרח, ובראשן אוקראינה וגאורגיה. ארה"ב ונאט"ו דחו את הדרישה בתוקף, והדגישו שאחד מעקרונות היסוד של הברית הצפון-אטלנטית הוא שכל מדינה העומדת בתנאי הסף של הברית רשאית להצטרף אליה. הן הזהירו את פוטין כי אם יפלוש לאוקראינה הוא ייענה דווקא בהגדלת כוחותיה של נאט"ו בסמוך לגבולות רוסיה, בדיוק ההפך מהמטרה שאליה הוא חותר, אבל הנשיא הרוסי התעלם מהאזהרה הזו – ופתח במלחמה.
11 צפייה בגלריה
הגנרלים הבכירים של ברית ורשה נפגשים במוסקבה ב-1991, בסמוך לקריסת ברית המועצות. רבות חברות הברית הזו עברו צד - לנאט"ו
(צילום: AP)
11 צפייה בגלריה
חיילי נאט"ו באפגניסטן ב-2012. לצד ההגנה שבה יזכו, החברוּת בברית גם תחייב את פינלנד ושבדיה לתרום את חלקן
(צילום: AP)
הפלישה הרוסית לאוקראינה ערערה את תפיסת הביטחון ששלטה באירופה במשך שנים, ומדינות אירופיות שאינן חברות בנאט"ו ושרק לפני חודשים אחדים לא האמינו כי נשקפת להן סכנה של ממש מצד מוסקבה החלו לשקול מחדש את צעדיהן. פינלנד ושבדיה הן שתיים מהמדינות הללו: במשך שנים הן קיימו אמנם קשרים קרובים עם נאט"ו, אך נמנעו מלהצטרף אליה כחברות באופן רשמי, בין השאר מתוך רצון לשמור על יחסים טובים עם רוסיה ולהבהיר כי הן רואות עצמן ניטרליות במאבק הצבאי בינה לבין ארה"ב.
הפלישה הרוסית לאוקראינה חוללה מהפך חד בדעת הקהל בשתי המדינות, ולפי סקרים אחרונים כעת רוב מוחץ של השבדים, יותר מ-60%, תומכים בהצטרפות אל הברית, ובפינלנד שיעור התמיכה בציבור גדול עוד יותר. גם בפרלמנטים של שתי המדינות מסתמן כעת רוב ברור לתומכים בהצטרפות.
200 שנה בלי מלחמה
עבור מדינות החוששות לביטחונן ולשלמותן הטריטוריאלית היתרון העיקרי בהצטרפות לנאט"ו הוא סעיף 5 באמנת הברית: סעיף זה קובע כי כל התקפה על אחת ממדינות נאט"ו תיחשב בעיני חברות הברית להתקפה על הברית כולה – והן יתגייסו לסייע לה צבאית. המשמעות היא שהצטרפות של פינלנד ושבדיה לנאט"ו אמורה להבטיח להן שאם רוסיה תתקוף אותן – כל חברות נאט"ו, בהן מדינות עם צבאות חזקים במיוחד כמו ארה"ב, בריטניה וצרפת, יתגייסו לעזרתן.
11 צפייה בגלריה
בוריס ג'ונסון עם ראש ממשלת שבדיה מגדלנה אנדרסון. דיון בפרלמנט צפוי ביום שני
(צילום: AFP)
עד כמה דרמטית יכולה להיות התגייסות כזו הוכיחה המלחמה המתחוללת כעת באוקראינה: מדינות נאט"ו אמנם מסייעות לקייב בנשק ובהדרכה צבאית, אך הן נמנעות מלשלוח את חייליהן להילחם ברוסים, מתוך הבנה שצעד כזה יכול להוביל למלחמת עולם. אילו הייתה אוקראינה חברה בנאט"ו, היו חברות הברית מחויבות להצטרף ללחימה ולעזור לה בשדה הקרב עצמו.
הן עבור פינלנד והן עבור שבדיה החלטה להצטרף לנאט"ו תהיה תפנית דרמטית. אף שלאורך העשורים האחרונים קיימה יחסים טובים בעיקרם עם מוסקבה, הלסינקי התנהלה במשך שנים תחת זכר מלחמות העבר: פינלנד יצאה לעצמאות מרוסיה ב-1917, אבל במהלך מלחמת העולם השנייה ניהלה נגדה שתי מלחמות, שבהן הפסידה שטחים למוסקבה. בשנת 1948 חתמה עם רוסיה על "הסכם ידידות, שיתוף פעולה וסיוע הדדי", ובכך הגבירה את התלות הכלכלית והפוליטית שלה במוסקבה ובודדה עצמה צבאית ממערב אירופה.
סיום המלחמה הקרה והתפרקות ברית המועצות אפשרו אמנם לפינלנד לצאת מצִלם של הרוסים, ובצעד שסדק את הניטרליות המפורסמת וקירב אותה למערב היא אף הצטרפה ב-1995 – כמו שבדיה – לאיחוד האירופי; אולם כדי לשמור על יציבות אזורית המשיכה הלסינקי לחתור ככל יכולתה ליחסים ידידותיים עם הקרמלין, ועל היחסים האלה – לצד הרתעה צבאית מסוימת – היא הסתמכה לצורך השמירה על ביטחונה. הפלישה הרוסית לאוקראינה גורמת כעת לרבים בפינלנד להאמין כי האסטרטגיה הזו אינה מספיקה עוד.
שבדיה מצדה לא השתתפה במלחמה כבר יותר מ-200 שנה, ומדיניות החוץ שלה אחרי מלחמת העולם השנייה התמקדה בקידום של דמוקרטיה ברחבי העולם, דיאלוגים רב-צדדיים ופירוק מגרעין. אחרי תום המלחמה הקרה היא הפחיתה את השקעתה בצבא, וקיוותה שבכל מקרה של עימות היא תהיה מסוגלת לעכב את ההתקדמות הרוסית עד להגעת סיוע חיצוני. הפלישה של פוטין לאוקראינה הפכה את הצורך בערבויות לסיוע שכזה לממשי הרבה יותר.
שנה עד לקבלה: ומה אם רוסיה תתקוף באמצע?
מבין שתי המדינות, פינלנד צפויה להיות הראשונה שתכריז אם החליטה להצטרף לנאט"ו, וההערכה היא כי אם תשובתה תהיה חיובית – שבדיה תפעל כמותה, משום שלא תרצה להיות המדינה הנורדית היחידה שתישאר מחוץ לברית: נורבגיה, דנמרק ואיסלנד כבר חברות בה, ונמנו עם המייסדות. בפרלמנט הפיני יש תמיכה רחבה במהלך, וועדת ההגנה של הפרלמנט כבר קבעה השבוע כי הצטרפות לנאט"ו היא הדרך הטובה ביותר של פינלנד לערוב לביטחונה הלאומי.
נשיא פינלנד סאולי ניניסטה וראשת הממשלה סאנה מרין צפויים להכריז על עמדתם בימים הקרובים, אולי אף היום, וההערכה היא שיתמכו בצעד. אמש אמר ניניסטה כי אם פינלנד תצטרף לנאט"ו הצעד לא יהיה מכוון נגד אף אחד, וכשנשאל מה יאמר אם המהלך יכעיס את פוטין השיב: "אגיד לו 'אתה גרמת לזה, תביט במראה'".
בשבדיה תלויה שאלת ההצטרפות בהכרעתה של מפלגת השלטון הסוציאל-דמוקרטית: במשך שנים הייתה במפלגה התנגדות לחברות בנאט"ו, אבל בצל המלחמה באוקראינה היא בוחנת מחדש את עמדתה, וההערכה היא שתתמוך בהצטרפות. היא צפויה למסור את הכרעתה ביום ראשון, ובהנחה שתתמוך בהגשת בקשת חברות לנאט"ו – דיון והצבעה על כך צפויים בפרלמנט ביום שני. להצטרפות לנאט"ו מתנגדות מפלגות שמאל אחרות, שעדיין מתייחסות בהסתייגות גדולה לאג'נדה הביטחונית האמריקנית ולנאט"ו: יש לזכור שחברוּת בנאט"ו פירושה ששבדיה (וכמותה פינלנד) תקבל על עצמה גם חובות, בהן השתתפות במשימות צבאיות מעבר לים, כמו המלחמה שניהלה נאט"ו בהובלת האמריקנים באפגניסטן. על כל פנים, אם הסוציאל-דמוקרטים יתמכו בהצטרפות לנאט"ו, יהיה די בכך להשגת רוב בפרלמנט.
על רקע ההערכה שפינלנד ושבדיה יבקשו שתיהן להצטרף לנאט"ו, בהלסינקי ובשטוקהולם חוששים כעת שרוסיה תנצל את הזמן שיעבור מרגע בקשת ההצטרפות ועד לקבלתן הרשמית כדי לתקוף את השתיים, ושמכיוון שהן עדיין לא יהיו חברות רשמית בברית – נאט"ו לא תתגייס לסייע להן. תהליך הקבלה יכול להימשך שנה, ובימים האחרונים מנסים הפינים והשבדים לגייס ערבויות מחברות הברית, כדי לוודא שהן יספקו להם הגנה בתקופת המעבר הזו. לפי דיווחים, ערבויות מסוג זה כבר התקבלו מארה"ב ומגרמניה, ואתמול, עם הגעתו לביקורים בשבדיה ובפינלנד, הבטיח גם ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון סיוע דומה.
רוסיה מצדה מזהירה בינתיים מההשלכות ה"חמורות", כלשונה, שיהיו להחלטה פינית ושבדית להצטרף לנאט"ו. מוסקבה הדגישה כי במקרה של הצטרפות כזו היא תצטרך לחזק את כוחות האוויר, הים והיבשה שלה באזור הים הבלטי, ורמזה גם כי היא עשויה לפרוס טילים היפר-סוניים במובלעת הרוסית קלינינגרד, השוכנת בין פולין לליטא.
פורסם לראשונה: 21:06, 11.05.22
