הסלמה בעימות בין הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בקשר לחוק גיוס בני הישיבות. בטיוטת תצהיר לבג"ץ שהכין מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, הוא תוקף את היועצת המשפטית בטענה שהיא מתייחסת לממשלה כ"סרח עודף" וכי היא מנסה "להחליף את ממשלת ישראל וליצור מבנה שלטוני שבו גופי הביצוע כפופים ליועצת המשפטית לממשלה במקום לממשלה".
נתניהו מתייחס לחוק הגיוס לחרדים
(צילום: לע"מ )
תצהירו של פוקס הוא במענה למכתב ששלח אתמול (רביעי) המשנה ליועצת גיל לימון שהורה לכל משרדי הממשלה הרלוונטיים לקבל את הייעוץ המשפטי לממשלה כנהוג, ואילו את משרד ראש הממשלה החולק על עמדת היועצת ייצג עורך דין פרטי. בין היתר כתב לימון כי בהתנהלותה של הממשלה "יש משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה, לעקוף אותו ולפגוע באפשרותו לשמור על אינטרס הציבור ושלטון החוק". מזכיר הממשלה טוען לעומת זאת שהממשלה כוללת את כל משרדיה וגם הם יקבלו ייצוג נפרד.
במסמך "הודעה מטעם הממשלה" לבג"ץ, עליו חתום מזכיר הממשלה יוסי פוקס, נטען כי טרם נמצא עורך דין פרטי שייצג את הממשלה בעתירות של חוק הגיוס, וזאת לאחר שהיועצת אישרה לממשלה לשכור ייצוג נפרד לעתירות.
המסמך תוקף בחריפות את היומע"שית והייעוץ המשפטי ומאשים אותם ב"הפיכה מינהלית". עוד נכתב כי "בעיצומה של מלחמה מנעה היועצת בפועל מהממשלה להעביר החלטת ממשלה שהמאריכה את תוקף החלטת הממשלה" (שמונעת אכיפת גיוס), ולכן גורמת לעיכוב ממושך במתווה הגיוס.
"היועצת מבצעת הפיכה מינהלית חסרת כל בסיס וחסרת תקדים בישראל או בכל מדינה אחרת בעולם", נכתב בטענה שהייעוץ המשפטי לממשלה מבחין בין הממשלה לכלל משרדיה (במענה לבג"ץ). עוד נכתב כי "המחוקק העניק לצה"ל את הסמכות ושיקול הדעת לקבוע מתי לגייס ואין שום עילה להתערבות בית משפט למתן צו מוחלט המורה על גיוס גורף. משרד הבטחון, צה"ל ומשרד החינוך הם גופי הממשלה הרלוונטיים לעתירות וכולם מדברים בקול אחד".
מטעמו של פוקס נמסר כי לא מדובר בתצהיר המשלים שהממשלה צריכה להגיש עד ה-16 במאי, אלא בהודעה לבג"ץ מטעם הממשלה שאותה הגיש מזכיר הממשלה כיוון שטרם נשכרו שירותי עורך דין פרטי שייצג את הממשלה.
יו"ר המחנה הממלכתי, השר בני גנץ, הגיב על דברי פוקס ומסר כי "מזכיר הממשלה בוודאי יודע, שבמדינת ישראל גם הממשלה אינה מעל החוק, ולא תהיה. מגבה את היועצת המשפטית לממשלה ובטוח שבית המשפט לא יקבל את העמדה שמוביל ראש הממשלה בחוסר אחריות לאומי. כל זאת מתוך צורך פוליטי להביא חוק השתמטות שיפגע בביטחון המדינה ובחוסנה בזמן לחימה".
במכתב ששלח אתמול המשנה ליועמ"שית צוין כי הנושא נוסף לסדר היום דקות ספורות לפני ישיבת הממשלה, מבלי שניתן היה "לשקף לממשלה כי מדובר בהחלטה המנוגדת לדין. הממשלה אינה מוסמכת לשנות את מהות האישור שניתן ולקבוע אחרת". עוד נכתב: "הממשלה ביקשה - מבלי שנתונה לה הסמכות לכך - לשנות את מהות הייצוג כפי שאושר על-ידי היועמ"שית".
מקורות בכירים הסבירו כי החלטת הממשלה אתמול ניסתה ליצור "כביש עוקף" ליועצת המשפטית לממשלה - גם לא לחוקק חוק גיוס חדש בשל אי-הסכמות בקואליציה, וגם להזרים כספים לישיבות בטיעונים אחרים, תוך התעלמות מהחלטת היועמ"שית שעצרה את הזרמת הכספים עד שייחקק חוק חדש או עד להכרעת בג"ץ . המקורות הבהירו "הממשלה רוצה להרוויח כמה חודשים בלי לגייס, למצוא דרך להעביר כספים אסורים ועל הדרך להזיז הצידה את היועצת המשפטית לממשלה".
בהרב-מיארה הבהירה במכתב כי נושא מתווה הגיוס לבני הציבור החרדי והשוויון בנטל השירות הצבאי הוא בעל השפעה עצומה על הציבור במדינת ישראל ועל האינטרס הציבורי בכללותו. "כך בכלל ובוודאי בעת מלחמה. עד כה, נמנעה הממשלה מלהציג מתווה חקיקה ממשלתי שברצונה לקדם בנושא זה ולא הבהירה מהי עמדתה המהותית בעניין". עוד הבהירה כי העמדה שבגללה ביקשה הממשלה ייצוג נפרד בעתירות עוסקת בהתנהלות גופי המדינה ב"תקופת הביניים", אשר החלה ב-1 באפריל עם פקיעתו של ההסדר החוקי שהתיר פטור גורף מפני גיוסם של תלמידי ישיבות.
מוקדם יותר אתמול המדינה הגישה לבג"ץ תצהיר תשובה משלים מטעם מערכת הביטחון בנוגע לעתירות נגד חוק הגיוס, לקראת הדיון בנושא שייערך בתחילת יוני - ובו טענה כי החלה לגבש "תוכניות פעולה למימוש גיוס חרדים בטווח הזמן המיידי". מהמדינה נמסר כי "עבודת המטה בנושא נמשכת גם בימים אלה, במטרה לגבש תוכניות פעולה על-ידי הגופים הרלוונטיים בצה״ל ובמערכת הביטחון למימוש גיוס החרדים, ופעולות שתשפענה גם על גיוס בטווחים ארוכים יותר".
במהלך חול המועד, ביקשה הממשלה דחייה במתן תשובתה בנוגע לחוק הפטור מגיוס ב-20 ימים נוספים, עד ל-20 במאי, כדי "להשלים את עבודת המטה המקצועית שנעשתה בנושא ולהגיע להסכמות הנדרשות". בבקשתה, טענה הממשלה כי "לאור האירועים הביטחוניים המשמעותיים במהלך עשרת הימים האחרונים נעצרה עבודת המטה בנושא ולא התאפשרה התקדמות ממשית".
כמה ימים לפני כן, ב-21 באפריל, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, אישרה לממשלה ייצוג נפרד בבג"ץ חוק הגיוס. על כן, טענה הממשלה בבקשתה לארכה כי "טרם מונה עו"ד פרטי לייצוג הממשלה בשל חג הפסח". הבקשה נחתמה בהערה כי "בשים לב לימי הזיכרון והעצמאות הסמוכים לאחר חג הפסח ובשל כך שמועד הדיון בעתירות שבכותרת קבוע ליוני", מתבקשת הארכה.
הדיון הנפיץ בבג"ץ על הפטור מגיוס שניתן לחרדים צפוי להתקיים ב-2 ביוני בהרכב מורחב של תשעה שופטים, שיכריעו בעתירות השונות בנושא שעשוי להביא לפירוק הממשלה. בדיון ישתתפו ממלא מקום נשיא העליון עוזי פוגלמן ושופטי העליון יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילת כנפי-שטייניץ.
השתתף בהכנת הכתבה: איתמר אייכנר
