אתמול (יום ה') פורסם שהשופטת בדימוס אתי כרייף, שהודחה מתפקידה במעין הסדר טיעון בלתי פורמלי בעקבות פרשת אפי נוה, התפקדה לליכוד וככל הנראה מתכוונת להתמודד בפריימריז הבאים – יגיעו מתי שיגיעו - על מנת להפוך לחברת כנסת מטעם המפלגה.
לכרייף יש טענות כבדות משקל נגד המערכת: הפריצה הספק-חוקית לנייד של יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, שממנו הוצאו החומרים נגדה, שיטת בחירת השופטים בישראל שמצריכה שתדלנות פוליטית ואישית, ומסגור הפרשה כשוחד מיני הן רק כמה מהן. טענות חלשות יותר היא הציגה בעניין סיווג יחסיה המיניים כקשרים בעלמא ובעניין הפסיביות שלה במעשי נוה לטובתה.
אף שיש לי דעה בעניין אני לא מוסמך לבחון את טענותיה של כרייף ואין לי כוונה לעשות זאת. אך מכיוון שהיא מתכוונת להציג עצמה לבחירת ציבור מתפקדי הליכוד ולייצג את מצבעי המפלגה בכנסת, מן הראוי לבחון את מרכולתה הפוליטית שאיתה היא מבקשת להיבחר.
מכל הטענות של כרייף עולה דבר אחד ברור: פעם אחר פעם, ובאופן מוחלט, היא נכנעה לשיטה. כשהיה צריך להפעיל קשרים - הפעילה קשרים. כשבחקירה עלה חשש שתידרש להגן על גורמים שמינו אותה - מחקה שיחות שניהלה איתם. כשנדרשה להציל את עורה מכתב אישום פלילי – היא קיבלה את הצעת הפרקליטות. גם אם לטענתה מעשיה לא מצדיקים הליך פלילי נגדה, הם ודאי לא מעניקים לה את הזכות להציג ולמכור את עצמה כלוחמת גדולה במערכת המשפט.
כרייף כמובן לא מתחרטת על דבר. להיפך: באודיסאה התקשורתית של השבוע האחרון היא כמעט התגאתה במעשיה. מלבד הודאה רפה בפגיעה בבן זוגה ובילדיה היא לא מתחרטת ולו לרגע על כניעתה המוחלטת לשיטה שאותה היא תוקפת היום בכזאת חריפות. לאור זאת קצת קשה להבין כיצד כרייף מגיעה אלינו, ציבור חברי הליכוד, ומציגה עצמה כמי שתתקן את השיטה ואת הבעיות שאנו רואים במערכת המשפט.
כמובן, לכל אחד ואחת שמאמינים בערכי הליכוד יש זכות להתפקד ואף להתמודד, אך אי אפשר להתעלם מהעובדה שהצטרפותה של כרייף לליכוד מגיעה אחרי שבוע שבו היא הציפה את סיפורה מעל כל במה אפשרית, ואת המהלך צריך לבחון על הרקע הזה.
אנחנו לא מכירים את אתי כרייף ולא יודעים דבר עליה מלבד מה שעלה בהופעותיה התקשורתיות האחרונות. הדעות הכלכליות, הביטחוניות, המשפטיות והלאומיות של כרייף מעניינות הרבה יותר מאשר הנסיבות שבמסגרתן הציבור התוודע אליה. איפה היא עומדת בסוגיית ההתיישבות והיחס לרשות הפלסטינית? האם לדעתה יש לספח את שטח C? מה עמדתה לגבי הורדת מסים או התערבות הממשלה בתחרות במשק? ומה לגבי פסקת ההתגברות או פיצול תפקיד היועמ"ש?
הגיע הזמן לבחון את מועמדותם של נבחרי הציבור שלנו על פי דעותיהם ויכולת הביצוע שלהם. זה נכון לליכוד ונכון למערכת הפוליטית כולה. העובדה שהפוליטיקה הפכה לסוג של תוכנית ריאליטי, ובמה תקשורתית היא כיום המצרך העיקרי שנדרש כדי להפוך לנבחר ציבור, הן חלק מהגורמים למשבר האמון בכנסת ובממשלה.
אז אמנם אני לא אלוהי המוסר, אבל נראה שהפער בין מי שאולי נרדפה באופן ברוטלי וספק חוקי על ידי מערכת המשפט, לבין מי שמתיימרת להוביל את המאבק נגדה, מעולם לא היה גדול יותר. אז בשלב זה תודה לך השופטת בדימוס כרייף, אנחנו נמשיך בלעדייך.
- יהונתן טל הוא חבר מרכז ליכוד ומנכ"ל "מלוכדים - הפורום הלאומי בליכוד"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com