מתחילת דרכה סומנה רס"ן אור בן יהודה-ליבני לגדולות. קצינים בכירים בפיקוד הדרום הצביעו עליה בתור "שוברת תקרת הזכוכית הבאה". בשנים האחרונות מונו מג"דיות קרביות במערך האיסוף קרבי, בחיל התותחנים וביחידת המזל"טים היבשית "רוכב שמיים". עכשיו בן יהודה-ליבני צפויה לקבוע תקדים - כשתמונה בחודשים הקרובים למפקדת הראשונה בתולדות הצבא שתקבל לידיה גדוד חי"ר מעורב.
בן יהודה-ליבני משרתת כיום כראש לשכתו של מפקד זרוע היבשה, אלוף תמיר ידעי, אחרי שורת תפקידים קרביים שמילאה בגדוד המעורב קרקל שבו החלה את שירותה כלוחמת ובו צמחה לקצינה. לאחרונה התחזקה המועמדות שלה לקבל פיקוד על אחד מארבעת הגדודים המעורבים, שאחראים על הגנת הגבולות עם מצרים וירדן. היא עשויה להתמנות לפיקוד על גדוד ברדלס או בהמשך על גדוד קרקל, ובכך לסגור מעגל אישי.
הענקת צל"ש אלוף פיקוד הדרום לקצינה ב-2015
בן יהודה, נשואה ואם לשלושה ילדים, קיבלה בשנת 2015 את צל"ש אלוף פיקוד דרום דאז, סמי תורג'מן, לאחר שנפצעה במהלך הסתערות על עשרות חמושים שפתחו לכיוונה באש. "היא תפקדה למופת תחת אש, גילתה יוזמה, נחישות ודבקות במשימה, יחד עם הלוחם שהיה איתה", נמסר אז מצה"ל.
היא הוקפצה לזירת אירוע מורכב: הכוח הראשוני בפיקודה של מפקדת מחלקה נפגע מהתהפכות הג'יפ שלו בדרך לנקודה, ובן יהודה, כמפקדת הפלוגה, התקרבה לנקודה כדי להעניק טיפול לפצועים ולפנותם. אך תוך זמן קצר עודכנה שהחוליה בגדר הגבול גדולה ממה שקלטו תחילה התצפיות, וכוללת לא פחות מ-23 מחבלים חמושים במקלעים, טילי נ"ט ורימונים. היא קיבלה החלטות הרות גורל בשטח כדי לסכל את הסכנה, והמשיכה בקרב ההסתערות על המחבלים גם כאשר נפצעה בעצמה. תוך כדי הקרב נפצע מירי גם הקשר שלה, והיא טיפלה בו תחת אש והפעילה את יתר הכוחות.
גם אמה של הקצינה, פרופ' דינה בן יהודה, קיבלה צל"ש על תפקודה במלחמת יום הכיפורים, על טיפולה במשפחות הנפגעים, הנעדרים והחללים. בוועידת "האנשים של המדינה" של "ידיעות אחרונות" שנערכה לפני שנתיים, שחזרה אור: "כאשר קיבלתי קריאה מהתצפיתנית שנראית הברחה סמים רגילה מגבול מצרים עם סולמות ושישה טנדרים, תוך כדי התנועה לנקודה, ראיתי גם קולטים שמגיעים לקלוט את הסחורה. ברגע האחרון החלטתי לעלות לנקודה גבוהה על צלע הר כדי לשלוט על האירוע הזה ולא להגיע ישירות לאנשים עצמם. רק כשנפרסנו על צלע ההר הבנתי שאנחנו שלושה מול 30-25 מחבלים חמושים והכל מכוון אלינו. האדרנלין היה בשמיים. נפתחה עלינו אש מנקודה אחרת רחוקה יותר. הקשר שלי נפצע ותוך כדי שחילצתי אותו למקום מוגן נפצעתי גם. המשכתי לנהל אש עד שהוקפצו כוחות נוספים וחיל האוויר".
לאחר הפציעה עברה בן יהודה-ליבני תהליך של שיקום, ולא חשבה פעמיים לפני שחזרה לצבא ולתפקיד קרבי. "הייתי ילדה בת 18, ביישנית, ולא חשבתי שאהיה מפקדת. הצבא לקח אותי למסע ותהליך עם עצמי שהביא אותי לאן שאני היום", היא סיפרה.
זו לא הפעם הראשונה שבן יהודה-ליבני פורצת דרך. היא הייתה הצוערת ראשונה בגדוד "גפן" - השלמת הקצונה של צוערי החי"ר, ולאחר מכן מפקדת הפלוגה הראשונה על לוחמים בבה"ד 1. "השילוב חי בי ואני רואה את המאמצים לשלב לוחמות במקסימום תפקידים. כל תפקיד נבחן היטב ואם התפקיד אפשרי אז איך נכון לעשותו נכון מבלי להיפגע", הוסיפה בכנס.
בן יהודה עסוקה בימים אלה עם מפקדה, אלוף תמיר ידעי, במימוש תכנית רב שנתית לכוחות היבשה. התכנית כוללת חיזוק של היחידות הקרביות באמצעי לחימה נוספים והגברת האימונים, בעיקר לחטיבות המילואים שכמעט ולא התאמנו בשנתיים האחרונות.
גם גדודי החי"ר המעורב עוברים שינויים, בין היתר מעבר לראשונה למודל שירות חדש, שכולל תעסוקה מבצעית רציפה כל השנה ולצידה אימונים שיערכו בגזרה או בסביבתה. "בכך נחסוך 50 מיליון שקלים מדי שנה שהיינו משלמים לגדודי מילואים. את הכסף הזה נשקיע בחיזוק משמעותי לגדודים המעורבים, ברכישת אמצעי לחימה ושדרוג תנאי המחייה ומגורים", סיפר קצין בכיר באוגדת אדום.
"הגדודים המעורבים הפכו ליחידות הקרביות הכי פעילות בצבא, וכיום יותר משליש מהלוחמים והלוחמות חוו אירועים תחת אש של ממש", הוסיף הקצין. "וכל זה תחת מפקדים ומפקדות שטח מעולים. אני סומך על רס"ן בן יהודה-ליבני שראויה להיות מפקדת מצוינת גם ביחידות מובחרות, או בגדודים מתמרנים".
מינויה המסתמן של בן יהודה למג"דית חי"ר הוא חלק מתנופת קידומים בצבא של קצינות, בכלל החילות והמערכים. בצה"ל זיהו חולשה בעיקר בקצינות הקרביות, שפורשות בגילי 30-25 בכדי להקים משפחה. בתכנית חדשה שתצא בקרוב לפועל, החליטו בצה"ל על בניית מסלול שירות אישי לקצינות על מנת לאפשר להן הקמת משפחה, לצד המשך שירות במערכים הלוחמים.
