כ-1.4 מיליון עזתים מוצאים מקלט מהמלחמה ברפיח, הנקודה הדרומית ביותר ברצועת עזה שסמוכה לגבול מצרים. צה"ל נערך כבר שבועות ארוכים להיכנס לשם ולטפל גם בהברחות בציר פילדלפי, למורת רוחה של קהיר שאף קידמה טנקים לגבול הרצועה - מחשש שהמוני פליטים יסתערו על חומות הבטון בניסיון להימלט מהקרבות. לפי וול סטריט ג'ורנל, מצרים גם איימה להשעות את הסכם השלום עם ישראל, ובינתיים הוסיפה מצלמות, מגדלי שמירה וחיישנים כדי לבצר את הגדר.
עיר האוהלים ברפיח, והריסות מהתקיפות
(צילום: רויטרס )
13 צפייה בגלריה
עפיפון בגבול עם מצרים. לא משם תבוא הבשורה לעזתים
( צילום: REUTERS/Ibraheem Abu Mustafa)
אחרי הצהרתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אתמול, שלפיה "הורה" לצבא לגבש תוכנית לפעולה שכוללת גם את פינוי הפליטים - שכבר קיימת, כאמור - דיווחו כלי תקשורת בעולם ובתוך הרצועה על "חרדה" שאחזה בתושבים. לפי CNN, נתניהו אף הורה שהפעולה הזו תסתיים עד תחילת הרמדאן ב-10 במרץ. לדיווחים הללו התלוו תיאורים קשים על המצב ברצועת עזה, על רעב ועל מחסור כבד בציוד הומניטרי בסיסי. בשבועות האחרונים, ככל שהמלחמה מתקדמת, מתמקד הסיקור התקשורתי העולמי בעיקר בסבל העזתי, והלחץ על ישראל למנוע את החרפתו גובר. גם ארגוני הסיוע, שמזהירים בחריפות מפני ההשלכות של כניסת צה"ל לרפיח, מגבירים את הלחץ הזה.
כך למשל, ברשת NBC פורסמה כתבה שלפיה "הפלסטינים חוששים שהזמן אוזל ברפיח, 'התחנה האחרונה', כשישראל מורה על פינוי לפני כניסה קרקעית". בכתבה עצמה נכתב כי הפלסטינים ברפיח "מבועתים" מהכניסה הצפויה של צה"ל לעיר המקלט, וציינו כי רבים מהם שוהים שם באוהלים במחנות פליטים וסובלים מרעב גובר, מחלות - ולאחרונה גם חשש שלא יהיה לאן לברוח אם חיילים ייכנסו לעיר. חלקם כבר התפנו באופן יזום לאזורים מערביים יותר, שכן הם מאמינים הפעולה תתחיל ממזרח.
"התחנה האחרונה שלנו אמורה הייתה להיות רפיח", צוטטה בכתבה ב-NBC איסרא שחאדה בת ה-33. "אחרי רפיח יש לנו רק את אלוהים. לאן נוכל עוד ללכת הלאה?".
מזכ"ל מועצת הפליטים הנורבגית, יאן אגלנד, אמר כי "לא ניתן לאפשר מלחמה במחנה פליטים ענק", והזהיר מ"מרחץ דמים" אם צה"ל ייכנס לרפיח. ארגון "ועדת ההצלה הבינלאומית" הזהיר כי אם רפיח תזכה לגורל דומה לשל חאן יונס, "כל חלקי עזה יושמדו - ואיתם כל חבל הצלה של תקווה והישרדות לתושבים". מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, אמר בימים האחרונים כי פעולה ברפיח "תחמיר את מה שהוא כבר סיוט הומניטרי, עם השלכות אזוריות בלתי ידועות".
נתניהו, נזכיר, הבהיר בהצהרתו כי רפיח היא למעשה המעוז המשמעותי האחרון של חמאס - שם יש לו ארבעה גדודים שעל צה"ל לפרקם, כחלק מהתוכנית למיטוט ארגון הטרור שאחראי לטבח ב-7 באוקטובר. הוא אמנם הדגיש כי כל פעולה ברפיח תחייב את פינוי העקורים משם, כדי לא לפגוע בהם, אך ראש הסוכנות ההומניטרית של האו"ם בשטחים הפלסטיניים, אנדריאה די דומניקו, אמרה כי כל ניסיון לפנות עקורים מהעיר הצפופה "אינו בר-ביצוע". לדבריה, "אנשים נמצאים בכל מקום. העומס הזה לא רק מקשה על אנשים לנוע - אלא גם מקשה על כל מאמצי פינוי פוטנציאליים ופעולות הומניטריות".
ברקע האזהרות הללו, בממשל האמריקני מסרבים לפי שעה להביע תמיכה פומבית בכניסה ישראלית לרפיח. הנפה, נזכיר, הייתה בית ל-250 אלף תושבים לפני המלחמה, אך ככל שהתקדם התמרון הקרקעי של צה"ל נדחקו לשם ולאזורים אחרים ברצועה עוד ועוד עזתים שחיפשו מפלט מהקרבות.
"ילדים ישנים בלול תרנגולות"
רפיח, אומרים ארגוני הסיוע, סובלת מעלייה משמעותית במחירי המזון, ממים מזוהמים וממחלות שמתפשטות. חלק גדול מהסיוע ההומניטרי שנכנס פנימה נגנב, ובכל מקרה לטענת ארגונים הומניטריים מדובר ב"טיפה בים". ישראל, נזכירה, מאשימה בכך את חמאס - שאנשיו גונבים חלק ניכר מהסיוע, שנכנס מכרם שלום ומניצנה - ואת האו"ם, שנכשל בחלוקה מיטבית של הסיוע. לאור זאת שוקדים בישראל על תוכנית להכנסת הסיוע מצפון רצועת עזה, היכן שצה"ל תמרן קרקעית ופגע במשילות של חמאס, ולהעבירו הלאה לתושבים דרך מקומיים.
ב-NBC ציטטו גם את ריאד בת ה-30, שאמרה כי עוד לפני כניסה אפשרית של צה"ל, "רפיח היא כבר אסון". היא אמרה שהיא חולקת שירותים עם יותר מ-50 אנשים, ונאבקת כדי למצוא חיתולים לבתה בת השנה. בכתבה נטען כי במקרים מסוימים עזתים נאלצו למצוא מחסה גם במקומות "לא סבירים", כמו לול תרנגולות, שם ישנים ילדים ממש על כלובי העופות. לאנה חאנון בת ה-8 אמרה כי "ריח הביוב בלילה נורא, והריח של התרנגולות מגעיל, אבל זה עדיף על על ההפגזות".
בניו יורק טיימס ציינו כי עזתים רבים אומרים ש"מציאת מזון, מים ותרופות הפכה למאבק יומיומי". אחלאם שמאלי בת ה-31, שחיה ברפיח עם בעלה ובנה בן ה-14, תהתה אם כאשר זה המצב הנוכחי, מה יעלה בגורלם אם יהיו כאן "טנקים, עימותים, פלישה וצבא?". לדבריה, משפחתה אוכלת ארוחה אחת ביום, ושורפת נייר ובגדים ישנים לצורך דלק לבישול.
בוושינגטון פוסט ציינו כי "לא ברור" כיצד תתבצע הפעולה הישראלית ברפיח, וכי "גורמים רשמיים בארה"ב הביעו דאגה מפני האובדן הפוטנציאלי בחיי אדם". יסמין חוסיין, במקור מצפון עזה, סיפרה שנעקרה ארבע פעמים מפרוץ המלחמה, ואמרה לעיתון כי "נותרנו עם אי-ודאות לגבי הביטחון שלנו. כל יום שעובר מגדיל את החשש בקרב תושבי רפיח. האיום הממשמש ובא שנהפוך למטרות מורגש".
ד"ר סנטוש קומאר, רופא שעזב את רצועת עזה בשבוע שעבר, תיאר את רפיח כ"כלא סגור" שבו הרחובות מלאים בלכלוך ובצואה, עד כדי כך שאין מספיק מקום לאמבולנסים לעבור. "מספר הקורבנות יוכפל או ישלש את עצמו אם יוטלו על רפיח פצצות דומות לאלה שהיו בחאן יונס", אמר. ברקע מדווחים בעזה על הפצצות אינטנסיביות יותר באזור רפיח, שצפויות להתגבר ככל שהכניסה של צה"ל תתקרב. כך למשל, אומרים הפלסטינים, לפחות 28 נהרגו בתקיפת בתים של שלוש משפחות. בנוסף, חוסלו שלושה בכירים במשטרת חמאס מהאוויר.
"שמענו פיצוץ חזק ליד הבית שלנו, ואז מצאנו שני ילדים מתים ברחוב", סיפר ג'אבר אלברדיני ל-AFP על התקיפות ברפיח. "אם ישראל תפתח במתקפה קרקעית על רפיח, נמות בבתים שלנו. אין לנו ברירה, אין לנו לאן ללכת".
לאזהרות מפני השלכות כניסה לרפיח הצטרפו כאמור עוד ועוד ארגונים הומניטריים שפועלים ברצועת עזה, כשהמסר המהדהד בעולם - לפי שעה - צפוי להקשות על ישראל לגייס תמיכה בינלאומית לפעולה רחבה ברפיח. ישראל, נזכיר, נהנית בחודשים האחרונים מחופש פעולה אמריקני נדיר לפעול ברחבי רצועת עזה עד למיטוט חמאס, כשבמקביל דוחף הממשל להעברת חבילת ענק של סיוע בקונגרס - שאותה מסכלים דווקא טראמפ והרפובליקנים. גם בתמיכה האמריקנית הזו התגלו לאחרונה סדקים, ולא ברור אם ביידן - שזקוק בין השאר לקול הערבי-אמריקני כדי להיבחר פעם נוספת - יספק לישראל שוב את הגב הדרוש לה.
